איך לאכול ולהאכיל בריא בלי לעמוד מול סירים
שלח לחבר
איך לאכול ולהאכיל בריא בלי לעמוד מול סירים
מאת: אורנה מלכי-ליבנה
מי לא זוכר את הריח שהיה בוקע מהבתים בשעות הצהריים כאשר היינו חוזרים מהגן או בית הספר? מי לא זוכר את אמא או סבתא עומדות שעות במטבח מבשלות או אופות מכל טוב,סירים סירים של מזון אמיתי?
מאת: אורנה מלכי-ליבנה
מי לא זוכר את הריח שהיה בוקע מהבתים בשעות הצהריים כאשר היינו חוזרים מהגן או בית הספר? מי לא זוכר את אמא או סבתא עומדות שעות במטבח מבשלות או אופות מכל טוב,סירים סירים של מזון אמיתי?
מאת: אורנה מלכי-ליבנה
מי לא זוכר את הריח שהיה בוקע מהבתים בשעות הצהריים כאשר היינו חוזרים מהגן או בית הספר? מי לא זוכר את אמא או סבתא עומדות שעות במטבח מבשלות או אופות מכל טוב,סירים סירים של מזון אמיתי?
בשביל לאכול בריא צריך להשקיע, לקנות, לברור, להשרות, לרחוץ ,לחתוך, לערבב, לתבל, לבשל, ללוש, לאפות ועוד..
בימינו, שריח מזון ביתי בוקע בעיקר ממסעדות פועלים והאמהות הן סבתות ואנחנו נעשינו הורים, בעידן האוכל המוכן, הקפוא, המשומר, המגוון והמיקרו, בעידן הקריירה הטכנולוגיה ושוויון הזכויות, עדיין יש לנו את הצורך להעניק לילדנו את הטוב ביותר. כאן נשאלת השאלה - אך למי יש זמן להשקיע? כבר עדיף לקנות, לא??
והתשובה היא אפשר גם אפשר. עם קצת חשיבה יצירתית והרבה רצון ולפניכם מספר רעיונות שיכולים לשדרג את הערך התזונתי המטבחי שלכם ולא לקחת יותר מדי זמן בהכנתם.
ראשית בואו נתחיל מההתחלה- הקניות!!!
הדרך למשקל או למזון איכותי מתחילה מהבטן ואליה מהסופר. כל קניה ובחירה מדוקדקת של המזון יכולות להיות משמעותיות מבחינה תזונתית ומבחינה קלורית. להלן מספר אפשרויות שאספנו מניסיוננו. כל אחת או אחד יכול/ה להוסיף או לתרום מניסיונו/ה או מהעדפותיו/ה לרשימה.
בראשית נלמד לקרוא את הערך התזונתי המסומן על המוצר וכן את תכולת המרכיבים.
באם יש רכיבים או ערך שאינו ברור לנו עדיף שנברר מהוא.
רכיבים: יש להעדיף מוצרים בעלי תכולת סיבים גבוהה לדוגמא: להעדיף בייגלה מחיטה מלאה ולא בייגלה מקמח לבן רגיל, או מוצרים בהם הוספו הסיבים למוצר לעומת מוצרים בהם לא הוספו הסיבים. להעדיף מוצרים ללא שומן צמחי מוקשה. בארץ, במיוחד מטעמי כשרות, מרבית המוצרים התעשייתיים, גם האיכותיים ביותר, מכילים כמות זו או אחרת של שומן.
בד"כ מדובר בשומן צמחי מוקשה. זהו שומן צמחי שעובד ונהפך לשומן טרנס המזיק יותר לבריאות יותר אפילו מהשומן מן החי. אחרי השומן המוקשה להעדיף את המוצרים בעלי אחוז השומן הרווי הנמוך יותר ולבסוף להעדיף את המוצרים בעלי אחוז השומן הנמוך ביותר, אין הכוונה להתחיל לצרוך מוצרים בעלי אחוז שומן נמוך או אפסי. הכוונה היא שאם יש שני מוצרים זהים של יצרנים שונים, להשוות את התכולה ולהעדיף לפי התכולה האיכותית יותר.
להעדיף מוצרים מיצרנים מוכרים יותר שמצהירים על גבי האריזה כי המוצר אינו מכיל צבעי מאכל מלאכותיים ו/או חומרי שימור, או לחילופין צבעי מאכל טבעיים ומייצבים טבעיים.
להעדיף מוצרים שאינם מכילים מונוסודיום גלוטומט.
להעדיף מוצרים שאינם מכילים תוספת סוכר ואין הכוונה לצרוך דיאט, אלא להעדיף מוצרים שבהם השתמשו בתכולת הסוכר הטבעית שברכיבים. לדוגמא ריבה שנעשתה ללא תוספת סוכר, יש בה את הסוכר מהפרי שממנו הופקה.
להעדיף מוצרים שעברו פחות עיבוד. לדוגמא מוצרי שניצל מוקפאים מוכנים או טריים.
לבדוק את תכולת הנתרן ולהעדיף מוצרים בעלי כמות נתרן נמוכה ל-100 גר'.
להעדיף מוצרים שהוספו בהם ויטמינים או חיידקים ידידותיים ע"פ המקבילים שלו. לדוגמא: גבינה לבנה בתוספת יוגורט עדיפה על גבינה לבנה "רגילה".
בעיקרון אין אני מצפה שתעשו את כל החשבונות האלה מול המדף בסופר אבל לדוגמא אם ניקח בחשבון, כי בין 2 גבינות שבאחת יש קצת יותר שומן רווי וקצת יותר סידן ופחות נתרן, יעשה כל אחד את השיקול הנכון לו בהעדפה למוצר.
הכי חשוב זה להיות מודעים. בשלב ראשון זה יהיה קשה ומתיש אבל אחרי ניסיון אחד או שניים נהיה מקצוענים ונוכל לעשות את ההחלטות מהר, מה עוד שבד"כ כאשר אנו עושים בחירה במוצר אנו שומרים נאמנות לו ברכישה הבאה וכך נחסכת לנו הבדיקה החוזרת.
בתזונה המודרנית שלרוב דלה בירקות ופירות =ויטמינים מינרלים וסיבים ועשירה בפחמימות פשוטות ובמזון עתיר שומן, השינויים הקטנים והמודעות יוכלו לשפר באופן משמעותי את איכות המזון שלנו מבלי לפגוע באיכות החיים.
בואו נעבור למטבח:
מי שלא אוהב/ת לאכול ירקות יודע ושומע כל הזמן על חשיבות הדבר. לא מצאתי אחד או אחת שהצהירו שלא אוהבים ירקות ובשורה התחתונה מצאו שיש ירק אחד או שניים שהם יכולים לאכול.
אם אין לחם תאכלו עוגות??? נכון אם אין ירקות תאכלו פירות והעדיפו את אלו בעלי המדד הגליקמי הנמוך כמו תפוחים, דובדבנים וכו'... מהו מדד גליקמי?? את זה נשאיר למאמר אחר.
לפעמים כל הבלגן עם הירקות זה הפרוצדורה שבהכנתם, רחיצה קילוף בישול וכו.. גם לזה מצאתי פתרון, אם כי לא זול, אבל עם בריאות לא משחקים ועדיף להשקיע בירקות של היום מאשר בקרדיולוג של מחר!!!
הפתרון הוא קניה של מיקסים מוכנים שונים של ירקות שטופים רחוצים וירקות מוקפאים. את האחרונים אפשר להכניס למיקרו עם מעט רוטב סויה לכמה דקות והנה בלי מאמץ הוספנו ירקות לתפריט.
משהו שלמדתי מבני התינוק: בתמימותו שלח ידיים הקטן לדלעת הלא מבושלת ואכל בתיאבון. למרבה הפתעתי כשאני טעמתי מצאתי כי טעמה מזכיר אבטיח קצת פחות מתוק.
גזר או דלעת למשל אפשר להכניס בתוך תערובת לעוגה לא מרגישים בטעם מרוויחים עוגה טעימה ויתרונות של אכילת ירק במידת מה.
הטיגון: כבר קראנו ולמדנו רבות עד כמה מזון מטוגן עתיר קלוריות ומזיק לבריאות. אך מה נעשה אם כל מה שהילדים רוצים בצהרים זה שניצל וצ'יפס?
א. כדי שהמזון לא יספוג שמן רב יש להכניסו לשמן כשהוא חם מאוד ולא שרוף!!!
ב.את הנתחים והצ'יפס אפשר לחתוך לחתיכות עבות. מתקבל אפקט מעניין, טעים ופחות ספוג שמן.
ג.כמובן שלטגן במחבת רחבה ובשמן רדוד!
ד.להעדיף לטגן בשמן קנולה שאינו מתחמצן במהירות כמו השמנים הנפוצים האחרים (סויה וחמניות למשל).
אם תשתמשו במתכון המכיל שמן בחצי מהכמות הנדרשת או אפילו פחות מזה,אף אחד לא ירגיש. במתכוני עוגה אפשר ורצוי להחליף את המרגרינה בשמן ואפילו להמיר חלק ממנו בנוזלים כמו חלב או מיץ.
תתפלאו גם קילו בצל אפשר לטגן בכף שמן!!
בכל מקרה אל תשפכו לתוך המזון שמן ישר מהבקבוק,עדיף שתמדדו את הכמות בכפות. כך עם הזמן, תוכלו לנסות לשנות את הכמויות ולשלוט בהן.
תבלינים: תבלינים זו המצאה נהדרת. בעזרתם אנו יכולים להתגבר על טעם בסיסי מר, להוסיף לתבשילים "אנמיים" מדי, למתן חמיצות וכו'...
אני קוראת לכולם - השאירו את אבקת המרק, קוביות התיבול, תבשילי "רק להוסיף מים", התערובות והרטבים המוכנים בצד והכירו את כוח התבלין. בקלות רבה ניתן, ע"י שימוש בתבלינים, להעשיר טעמים של מזונות ולחפות ע"י כך על מחסור בשומן או אי שימוש בטיגון ולהימנע מאבקת מרק תעשייתית.
אני אישית למדתי להכיר, פרט לתבלינים הביתיים הנפוצים, את אבקת הסלרי, הבצל והשום המיובשים וצמחי התבלין, שבשילוב נכון מהווים כמעט בכל הזדמנות חיפוי נאות ומעשיר טעם ומבלי להשתמש באבקת מרק. תתפלאו מה כף מיץ לימון יכולה לעשות למרק או תבשיל אורז, כף דבש לעוף וקינמון לגבינה הלבנה או לתה.
קטניות זה מזון בריא הדורש השקעה לא מבוטלת. גם לזה יש פתרון. ניתן למצוא היום בכל חנות, שימורי קטניות מבושלות ללא חומרי שימור וללא טעם לוואי וקטניות מבושלות מוקפאות רק לזרוק לסיר עם רסק עגבניות מלח פלפל שום והופ מרק שעועית אמיתי מוכן.
הילדים: הו הילדים! נחמד להשתמש בנוכחות הילדים כתירוץ. "אכלתי את השאריות, אני מחזיקה ממתקים בשביל הילדים" ועוד... גם את היצורונים הקטנים והחמודים שלנו אפשר לשדרג תזונתית באמצעות נקיטת מספר אמצעים: את דגני הבוקר המסורתיים אפשר להחליף באלה המכילים יותר סיבים פחות שומן ופחות סוכר וכמובן ללא צבעי מאכל. לדוגמא, דגני בוקר על בסיס שיבולת שועל - טעמם עדין וטעים והם בריאים מקורנפלקס קלאסי רגיל.
להיות דוגמה אישית ולשים בצלחתנו את מה שהיינו רוצים שגם הם יאכלו. להחזיק בבית דבש או סילאן שזה הוא דבש שעשוי מתמרים העשיר בסידן ועם הזמן להרגילם להשתמש בו במקום ממרח השוקולד או חמאת הבוטנים שהם עשירים בשומן בד"כ רווי-כן כן חמאת הבוטנים ה"טבעית "כביכול מכילה שומנים מוקשים ושומן רווי. להעדיף את חטיפי האנרגיה העשירים יותר בסיבים והדלים יותר בשומן ובסוכר ולהשתמש בהם כתחליף לצ'ופר או ממתק,בהחלט עדיף על פני שוקולדים, סוכריות וממתקים.
שימו לב, אין אני מטיפה לנזירות אבל אני רק מנסה להאיר את עינינו לרגע כדי שנוכל לחיות טוב יותר ובשלום עם החיים והאוכל. לכן, גם ממתקים אפשר וכמו כל דבר שיהיה במידה. להעדיף את אלה מהיצרנים המוכרים ושמכילים כמה שפחות צבעי מאכל, שמנים מוקשים ומייצבים למיניהם. אגב, שוקולד מטבעו הוא חום ואינו מכיל צבעי מאכל, אם כי למרות היותו מוצר "טבעי יחסית" הוא מכיל כמות לא מבוטלת של שומן רווי וחומרים מעוררים. אך מנגד, מכיל נוגדי חמצון חיוניים. אין פלא שאנחנו אוהבים אותו כל כך.
לסיכום,כל אחד ייקח מהמאמר הזה את מה שנוח לו ואולי לא ייקח כלום. כולי תקווה שאם זה תרם למישהו משהו, אזי המאמץ היה שווה.
תודה על ההקשבה
*הכתוב כאמור הוא מניסיון אישי של הכותבת ולא מהווה כל תחליף לייעוץ דיאטני מקצועי.
מי לא זוכר את הריח שהיה בוקע מהבתים בשעות הצהריים כאשר היינו חוזרים מהגן או בית הספר? מי לא זוכר את אמא או סבתא עומדות שעות במטבח מבשלות או אופות מכל טוב,סירים סירים של מזון אמיתי?
בשביל לאכול בריא צריך להשקיע, לקנות, לברור, להשרות, לרחוץ ,לחתוך, לערבב, לתבל, לבשל, ללוש, לאפות ועוד..
בימינו, שריח מזון ביתי בוקע בעיקר ממסעדות פועלים והאמהות הן סבתות ואנחנו נעשינו הורים, בעידן האוכל המוכן, הקפוא, המשומר, המגוון והמיקרו, בעידן הקריירה הטכנולוגיה ושוויון הזכויות, עדיין יש לנו את הצורך להעניק לילדנו את הטוב ביותר. כאן נשאלת השאלה - אך למי יש זמן להשקיע? כבר עדיף לקנות, לא??
והתשובה היא אפשר גם אפשר. עם קצת חשיבה יצירתית והרבה רצון ולפניכם מספר רעיונות שיכולים לשדרג את הערך התזונתי המטבחי שלכם ולא לקחת יותר מדי זמן בהכנתם.
ראשית בואו נתחיל מההתחלה- הקניות!!!
הדרך למשקל או למזון איכותי מתחילה מהבטן ואליה מהסופר. כל קניה ובחירה מדוקדקת של המזון יכולות להיות משמעותיות מבחינה תזונתית ומבחינה קלורית. להלן מספר אפשרויות שאספנו מניסיוננו. כל אחת או אחד יכול/ה להוסיף או לתרום מניסיונו/ה או מהעדפותיו/ה לרשימה.
בראשית נלמד לקרוא את הערך התזונתי המסומן על המוצר וכן את תכולת המרכיבים.
באם יש רכיבים או ערך שאינו ברור לנו עדיף שנברר מהוא.
רכיבים: יש להעדיף מוצרים בעלי תכולת סיבים גבוהה לדוגמא: להעדיף בייגלה מחיטה מלאה ולא בייגלה מקמח לבן רגיל, או מוצרים בהם הוספו הסיבים למוצר לעומת מוצרים בהם לא הוספו הסיבים. להעדיף מוצרים ללא שומן צמחי מוקשה. בארץ, במיוחד מטעמי כשרות, מרבית המוצרים התעשייתיים, גם האיכותיים ביותר, מכילים כמות זו או אחרת של שומן.
בד"כ מדובר בשומן צמחי מוקשה. זהו שומן צמחי שעובד ונהפך לשומן טרנס המזיק יותר לבריאות יותר אפילו מהשומן מן החי. אחרי השומן המוקשה להעדיף את המוצרים בעלי אחוז השומן הרווי הנמוך יותר ולבסוף להעדיף את המוצרים בעלי אחוז השומן הנמוך ביותר, אין הכוונה להתחיל לצרוך מוצרים בעלי אחוז שומן נמוך או אפסי. הכוונה היא שאם יש שני מוצרים זהים של יצרנים שונים, להשוות את התכולה ולהעדיף לפי התכולה האיכותית יותר.
להעדיף מוצרים מיצרנים מוכרים יותר שמצהירים על גבי האריזה כי המוצר אינו מכיל צבעי מאכל מלאכותיים ו/או חומרי שימור, או לחילופין צבעי מאכל טבעיים ומייצבים טבעיים.
להעדיף מוצרים שאינם מכילים מונוסודיום גלוטומט.
להעדיף מוצרים שאינם מכילים תוספת סוכר ואין הכוונה לצרוך דיאט, אלא להעדיף מוצרים שבהם השתמשו בתכולת הסוכר הטבעית שברכיבים. לדוגמא ריבה שנעשתה ללא תוספת סוכר, יש בה את הסוכר מהפרי שממנו הופקה.
להעדיף מוצרים שעברו פחות עיבוד. לדוגמא מוצרי שניצל מוקפאים מוכנים או טריים.
לבדוק את תכולת הנתרן ולהעדיף מוצרים בעלי כמות נתרן נמוכה ל-100 גר'.
להעדיף מוצרים שהוספו בהם ויטמינים או חיידקים ידידותיים ע"פ המקבילים שלו. לדוגמא: גבינה לבנה בתוספת יוגורט עדיפה על גבינה לבנה "רגילה".
בעיקרון אין אני מצפה שתעשו את כל החשבונות האלה מול המדף בסופר אבל לדוגמא אם ניקח בחשבון, כי בין 2 גבינות שבאחת יש קצת יותר שומן רווי וקצת יותר סידן ופחות נתרן, יעשה כל אחד את השיקול הנכון לו בהעדפה למוצר.
הכי חשוב זה להיות מודעים. בשלב ראשון זה יהיה קשה ומתיש אבל אחרי ניסיון אחד או שניים נהיה מקצוענים ונוכל לעשות את ההחלטות מהר, מה עוד שבד"כ כאשר אנו עושים בחירה במוצר אנו שומרים נאמנות לו ברכישה הבאה וכך נחסכת לנו הבדיקה החוזרת.
בתזונה המודרנית שלרוב דלה בירקות ופירות =ויטמינים מינרלים וסיבים ועשירה בפחמימות פשוטות ובמזון עתיר שומן, השינויים הקטנים והמודעות יוכלו לשפר באופן משמעותי את איכות המזון שלנו מבלי לפגוע באיכות החיים.
בואו נעבור למטבח:
מי שלא אוהב/ת לאכול ירקות יודע ושומע כל הזמן על חשיבות הדבר. לא מצאתי אחד או אחת שהצהירו שלא אוהבים ירקות ובשורה התחתונה מצאו שיש ירק אחד או שניים שהם יכולים לאכול.
אם אין לחם תאכלו עוגות??? נכון אם אין ירקות תאכלו פירות והעדיפו את אלו בעלי המדד הגליקמי הנמוך כמו תפוחים, דובדבנים וכו'... מהו מדד גליקמי?? את זה נשאיר למאמר אחר.
לפעמים כל הבלגן עם הירקות זה הפרוצדורה שבהכנתם, רחיצה קילוף בישול וכו.. גם לזה מצאתי פתרון, אם כי לא זול, אבל עם בריאות לא משחקים ועדיף להשקיע בירקות של היום מאשר בקרדיולוג של מחר!!!
הפתרון הוא קניה של מיקסים מוכנים שונים של ירקות שטופים רחוצים וירקות מוקפאים. את האחרונים אפשר להכניס למיקרו עם מעט רוטב סויה לכמה דקות והנה בלי מאמץ הוספנו ירקות לתפריט.
משהו שלמדתי מבני התינוק: בתמימותו שלח ידיים הקטן לדלעת הלא מבושלת ואכל בתיאבון. למרבה הפתעתי כשאני טעמתי מצאתי כי טעמה מזכיר אבטיח קצת פחות מתוק.
גזר או דלעת למשל אפשר להכניס בתוך תערובת לעוגה לא מרגישים בטעם מרוויחים עוגה טעימה ויתרונות של אכילת ירק במידת מה.
הטיגון: כבר קראנו ולמדנו רבות עד כמה מזון מטוגן עתיר קלוריות ומזיק לבריאות. אך מה נעשה אם כל מה שהילדים רוצים בצהרים זה שניצל וצ'יפס?
א. כדי שהמזון לא יספוג שמן רב יש להכניסו לשמן כשהוא חם מאוד ולא שרוף!!!
ב.את הנתחים והצ'יפס אפשר לחתוך לחתיכות עבות. מתקבל אפקט מעניין, טעים ופחות ספוג שמן.
ג.כמובן שלטגן במחבת רחבה ובשמן רדוד!
ד.להעדיף לטגן בשמן קנולה שאינו מתחמצן במהירות כמו השמנים הנפוצים האחרים (סויה וחמניות למשל).
אם תשתמשו במתכון המכיל שמן בחצי מהכמות הנדרשת או אפילו פחות מזה,אף אחד לא ירגיש. במתכוני עוגה אפשר ורצוי להחליף את המרגרינה בשמן ואפילו להמיר חלק ממנו בנוזלים כמו חלב או מיץ.
תתפלאו גם קילו בצל אפשר לטגן בכף שמן!!
בכל מקרה אל תשפכו לתוך המזון שמן ישר מהבקבוק,עדיף שתמדדו את הכמות בכפות. כך עם הזמן, תוכלו לנסות לשנות את הכמויות ולשלוט בהן.
תבלינים: תבלינים זו המצאה נהדרת. בעזרתם אנו יכולים להתגבר על טעם בסיסי מר, להוסיף לתבשילים "אנמיים" מדי, למתן חמיצות וכו'...
אני קוראת לכולם - השאירו את אבקת המרק, קוביות התיבול, תבשילי "רק להוסיף מים", התערובות והרטבים המוכנים בצד והכירו את כוח התבלין. בקלות רבה ניתן, ע"י שימוש בתבלינים, להעשיר טעמים של מזונות ולחפות ע"י כך על מחסור בשומן או אי שימוש בטיגון ולהימנע מאבקת מרק תעשייתית.
אני אישית למדתי להכיר, פרט לתבלינים הביתיים הנפוצים, את אבקת הסלרי, הבצל והשום המיובשים וצמחי התבלין, שבשילוב נכון מהווים כמעט בכל הזדמנות חיפוי נאות ומעשיר טעם ומבלי להשתמש באבקת מרק. תתפלאו מה כף מיץ לימון יכולה לעשות למרק או תבשיל אורז, כף דבש לעוף וקינמון לגבינה הלבנה או לתה.
קטניות זה מזון בריא הדורש השקעה לא מבוטלת. גם לזה יש פתרון. ניתן למצוא היום בכל חנות, שימורי קטניות מבושלות ללא חומרי שימור וללא טעם לוואי וקטניות מבושלות מוקפאות רק לזרוק לסיר עם רסק עגבניות מלח פלפל שום והופ מרק שעועית אמיתי מוכן.
הילדים: הו הילדים! נחמד להשתמש בנוכחות הילדים כתירוץ. "אכלתי את השאריות, אני מחזיקה ממתקים בשביל הילדים" ועוד... גם את היצורונים הקטנים והחמודים שלנו אפשר לשדרג תזונתית באמצעות נקיטת מספר אמצעים: את דגני הבוקר המסורתיים אפשר להחליף באלה המכילים יותר סיבים פחות שומן ופחות סוכר וכמובן ללא צבעי מאכל. לדוגמא, דגני בוקר על בסיס שיבולת שועל - טעמם עדין וטעים והם בריאים מקורנפלקס קלאסי רגיל.
להיות דוגמה אישית ולשים בצלחתנו את מה שהיינו רוצים שגם הם יאכלו. להחזיק בבית דבש או סילאן שזה הוא דבש שעשוי מתמרים העשיר בסידן ועם הזמן להרגילם להשתמש בו במקום ממרח השוקולד או חמאת הבוטנים שהם עשירים בשומן בד"כ רווי-כן כן חמאת הבוטנים ה"טבעית "כביכול מכילה שומנים מוקשים ושומן רווי. להעדיף את חטיפי האנרגיה העשירים יותר בסיבים והדלים יותר בשומן ובסוכר ולהשתמש בהם כתחליף לצ'ופר או ממתק,בהחלט עדיף על פני שוקולדים, סוכריות וממתקים.
שימו לב, אין אני מטיפה לנזירות אבל אני רק מנסה להאיר את עינינו לרגע כדי שנוכל לחיות טוב יותר ובשלום עם החיים והאוכל. לכן, גם ממתקים אפשר וכמו כל דבר שיהיה במידה. להעדיף את אלה מהיצרנים המוכרים ושמכילים כמה שפחות צבעי מאכל, שמנים מוקשים ומייצבים למיניהם. אגב, שוקולד מטבעו הוא חום ואינו מכיל צבעי מאכל, אם כי למרות היותו מוצר "טבעי יחסית" הוא מכיל כמות לא מבוטלת של שומן רווי וחומרים מעוררים. אך מנגד, מכיל נוגדי חמצון חיוניים. אין פלא שאנחנו אוהבים אותו כל כך.
לסיכום,כל אחד ייקח מהמאמר הזה את מה שנוח לו ואולי לא ייקח כלום. כולי תקווה שאם זה תרם למישהו משהו, אזי המאמץ היה שווה.
תודה על ההקשבה
*הכתוב כאמור הוא מניסיון אישי של הכותבת ולא מהווה כל תחליף לייעוץ דיאטני מקצועי.
