לילה טוב!?
שלח לחברלכתבות נוספות בנושא הורות.
מאת: יעל שי דקל .
אחדהנושאים המעניינים שמעסיקים ולרוב גם מטרידים כל הורה לילד צעיר הוא נושא השינה אושמה אומר היעדר שינה.
מרגע החזרה הביתה מבית היולדות עם הצאצא משתנים דפוסיהשינה להם הורגלנו ויש האומרים לעד. מתוך הנקודה הזו מתעורר אחד הקשיים הגדוליםבלהיות הורים, אשר עשוי להמשך לעיתים אף שנים רבות, סביב נושא איכות שנתו של הילדובעקבותיו גם שלנו הוריו.
כפי שכל אחד מאתנו שחווה חוסר שינה ארוך טווח, וודאייודע, ההשלכות של חסך בשינה רבות ולא נעימות, כמו למשל: עצבנות, פגיעה בקשבובריכוז, רצון הולך וגובר לישון מיד ובכל מקום, האטת הפעילות ובמקרים הקשים אףכניסה לאפתיה. למען נכניס רגע סדר, ספרי הפסיכולוגיה השונים מדברים על כך שחסךבשינה לאורך זמן ארוך, מוביל ראשית לפגיעה במערכות הקוגניטיביות, כלומר ביכולתהתפקודים השכליים שלנו. אולם אלו הם רק מעט מהסימנים הנלווים לחוסר בשינה, לכל אדםיש את הסף התפקודי שלו והאופן האינדיבידואלי שבו הוא מגיב.
נכון לעכשיו, נראהכי התפיסה האומרת כי כל אדם זקוק למספר שעות שינה ביממה, לשם תפקודו התקין, זוכהלהסכמה כללית חוצת יבשות ורחבת ידיים.
אם נחזור רגע להתמודדות שלפנינו ונתבונןבשנתם של יילודים, נגלה שהנחת היסוד היא שיילודים מבלים את מרבית שעות היממה בשינה.אולם כפי שמתברר בכל בית ומהר הרי שלכל תינוק יש דפוס שינה ייחודי משלו כבר מרגעהלידה. משמע מספר השעות בהן הוא ישן או ער במהלך היממה, מספר היקיצות שלו במהלךהיום, קצבן, משכן וכן הלאה. אולם אל ייאוש, כשם שיש בדפוסים אלו מידה רבה להשפעותמולדות, הרי שגם לסביבה יש השפעה עליהם, גם אם היא יחסית מוגבלת.
האינדיבידואליות הזו בדפוסי השינה יוצרת שונות גדולה למדי בין יילודים שוניםוהיא אחת ההנחות המקובלות בהקשר לשינה של תינוקות. ניתן לראות כי מספר שעות השינהשל תינוק אחד עשוי לנוע בין 9 שעות שינה ביממה ל - 22 שעות אצל תינוק שני.
הממוצע המקובל הוא של כ - 16 שעות שינה ביממה (כשני - שלישים ממנה). ההנחההנוספת, שבדרך כלל מתגבשת בקרב ההורים והטוענת כי אין לילודים הבחנה בין יום ללילה,ככל הנראה איננה נכונה. אמנם זה קשה, אבל אפשר להבחין בדרך כלל בהבדלים בין סוגיהשינה השונים, בכך שהילד יקיץ בתדירות גבוה יותר לאכול במשך היום מאשר במשך הלילה.מה גם שאחרי שעוברים את השבועות הראשונים (בממוצע 3 חודשים), מגיע שיפור נוסףהמתאפיין בתחילתו של גיבוש של דפוסי שינה מובחנים אף יותר. התינוקות מצמצמים אתכמות שעות השינה הכללית שלהם, תוך כדי כך שבמשך היום הם מוסיפים שעות עירות ובמשךהלילה, השינה הופכת בהדרגה לרציפה וארוכה יותר.
החל מגיל חצי שנה יש כברתינוקות שיכולים לישון 6-7 שעות רצוף בלילה ולפחות פעמיים במהלך היום. מאידך ישתמיד את התינוקות הללו אשר אינם פותחים אינטרוולים גדולים בין האכלה להאכלה.תינוקות אלו מקיצים כל שעתיים שלוש ולפי אנשי המקצוע מקוטלגים כבעלי הפרעת שינההניתנת לטיפול.
בין אם על ידי התערבות של ההורים, או במקרים קשים במיוחד של אישמקצוע. בכל מקרה חשוב להתערב ולעזור לשני הצדדים. דבר נוסף שניתן לראות הוא הקשרבין השינה ובין המזג של הילד. ככל שהתינוקות בעלי מזג נוח כך הם ישנים טוב יותר.תינוקות בעלי נטייה לפעלתנות יתר ורגישות חושית (מגע, שמיעה, ראייה) יראו על פי רוביותר קשיים בשינה אשר יתבטאו גם בקושי להירדם וגם ביקיצות מרובות. לא ברור מה קודםלמה, קושי בהרדמות או עייפות היתר, התוצאה הסופית אחת היא - הורים וילד ממוטטים.
חשוב שנזכור כי עבור התינוק כשהוא הולך לישון הוא למעשה חווה פרדה מכם. אנחנוכמבוגרים יודעים שמחר יבוא יום חדש, אולם עבור התינוק שלנו, זו עדיין לא אינפורמציהקיימת. עבורו מדובר בפרידה מהמוכר לו במובן הפיזי והרגשי. כאשר הוא אינו רואה או חשאתכם הוא עשוי לחוש חרדה. כל בוקר כאשר מקבלים את פניו עם חיוך הוא למעשה מעיןחוויה מתקנת.
בפועל ילדים לא מפתחים לחלוטין את שימור האובייקט (הידיעה שלמרותשמשהו פיזית לא כאן הוא עדיין מתקיים) עד גיל שלוש ולפעמים ארבע. לכן אם כן קוראיםלכם בלילה מומלץ לגשת ולהרגיע על מנת שתתפתח תחושת הביטחון שלו בכם, זאת עד שירכשומושגי השימור שיביאו את התהליך הזה לסוף דרכו ובשלום.
ישנן לא מעט דרכים בהםאנו ההורים יכולים לעזור לעולל ללמוד כיצד להבדיל בין יום ולילה, ולהקנות לו סדריום כזה שבשעה מסוימת בערב ההרדמות תהיה אך טבעית.
ראשית עלינו לתת את הדעתלסדר היום של התינוק. נכון שכשהם כל כך קטנים ומתלווים אתנו לכל מקום, נורא נוחלכפות את סדר היום שלנו עליהם. המשפט "שטויות הוא ישן בסל קל" כדאי שיצטמצם ככלהאפשר, ואם יוצאים אז לנסות לדאוג שיהיה מקום נוח להשכיב בו את התינוק (לול, עגלה,שמיכה וכו). במשך היום רצוי לנסות לדאוג שילך לישון את שנת הבוקר והצהריים שלובסביבות אותה שעה.
אפשר להתנהג כלפי התינוק באופן שונה ביום ובלילה. למשל במשךהיום שתתנגן מוסיקה ברקע.
אחד הדברים שמאוד עוזרים להיכנס לאוירתהשינה הוא לערוך טקס שינה. על מנת ליצור אצל הילד תחושת ביטחון וחוויה חיובית בעצםההליכה לישון. אם נבצע את אותן פעולות בדיוק מידי ערב, ננטרל לאט את הפחד מהפרידהשהוזכר קודם ואת חוסר הרצון ללכת לישון אצל הילד. טקס שינה צריך להתאים את עצמו לכלבית מחד, מאידך הוא חייב לחזור על עצמו בצורה מדויקת כל יום. חשוב להתחיל בסביבותאותה שעה (כלומר אותה רמת עייפות פחות או יותר אצל הילד). אם מדובר בתינוק ביןיומו, מתחילים באמבט ומשם כל אחד והטקס האישי שלו. אפשר להוסיף מוסיקת רקע שקטה,עיסוי לפני השינה, דובי או שמיכה מוכרים ואהובים וכן הלאה.
אם מתחילים עם ילדשהוא כבר בוגר יותר ושכבר יושב לאכול, אפשר להתחיל את הטקס בארוחת הערב ומשםלאמבטיה ואז כל מה שנראה לכם נכון. מה שחשוב לדעת הוא שכאשר התינוק נרדם תוך כדיהאכלה אנו בעצם יוצרים בעיה שלא חייבת להתקיים והיא תלות בהורה כדי לישון. אםמאכילים את הילד ומניחים אותו ער במיטתו אחרי טקס השינה אנו מקנים לילד הרגלי שינהנכונים. לאורך כל הערב אם נלווה את התהליך בדיבור נעים ובהסברים, אפילו שמדוברבתינוק, הרי שהאינטונציה שלנו גם היא תעזור לו להבין לקראת מה הוא הולך. השלווהבקולנו גם היא מרגיעה ואולי אף מרדימה.
סוגיה נפוצה שלא מעט הורים תוהים עליה,היא האם יש להאכיל את התינוק בכל פעם שהוא מקיץ משנתו? הטענה היא שאם בכל פעם שיקיץהוא יקבל אוכל, הרי הוא מקבל חיזוק חיובי על התנהגות לכאורה לא רצויה "ושלילית".אולם כמו בכל מצב אחר בגידולו של העולל, יש גם כאן להפעיל את שיקול הדעת ולהתבונןבהרגלים של כל ילד והוריו. אל לנו להקל ראש בכל הנוגע לרעב של הילד ולומר "הואיתרגל". יש לזכור כי בגיל זה אצל הילדים רעב מתפרש ככאב. כאב מתפרש כאותה מצוקהכאילו וקיבל עכשיו חבטה הגונה. ילד אשר אוכל בתדירות גבוהה במהלך היום אולם כמותקטנה של אוכל, לא ניתן לצפות ממנו שיוכל לפתוח מרווחים גדולים בלילה.
לעומת זאתילד אשר אוכל באותה התדירות אולם ניזון את מלוא הכמות המצופה מגילו ומעלה, יכוללהתחיל לפתוח מרווחים. הרופאים טוענים כי החל מגיל חצי שנה ילדים בלילה יכוליםלהסתדר ללא אוכל. אולם ההכרזה הזו נראית כהכללה רחבה למדי ויש כאן המון מקוםלהתבוננות נקודתית בתינוק שלכם עצמו. ישנם לא מעט מקרים בהם הילד מפרש את הבקבוקככלי הרדמה ואת תחושת הבטן המלאה לתחושת קדם שינה.
אם רוצים לגמול את הילדמארוחות בלילה ישנן לא מעט שיטות. אחת מהן למשל היא לתת לו לפני השינה מנה מרוכזתבמיוחד וגבוהה בקלוריות ואחרי כן בלילות הראשונים בקבוקים מאוד מדוללים וכך הגוףשלו ילמד לא לדרוש קלוריות בלילה. למעשה כל שיטה אחרת שאתם חושבים עליה ואשר היאהדרגתית, בהנחה שתקפידו שניכם עליה ותעמדו על שלכם, תהיה יעילה באותה מידה.
בעיה נוספת אשר גורמת ליקיצות לא מעטות היא תופעת סיוטי הלילה. אמנם תופעהזו מופיעה בקרב ילדים גדולים יותר על פי רוב אבל תוצאותיה מבחינת ההורים זהות. ישנםילדים שמתעוררים מתוך שינה שטופי זיעה ובוכים. ישנם כאלה שרק מקיצים עקב החלוםוצריכים לבדוק כי מקור הביטחון שלהם עדין זמין. ילדים גדולים ובעלי יכולת דיבוראפילו יתארו עבורכם את מה שחלמו.
בכל מקרה חשוב לזכור כי אצל ילדים היכולתלהבדיל בין מציאות לדמיון כמעט ואיננה קיימת. מבחינתם מה שחלמו הוא מציאותי ביותרועכשיו לכו תשכנעו אותם בשלוש בבוקר כי אין דינוזאורים בעולם. אולם אם בכל פעם שזהקורה תנסו לנהוג באותו אופן מרגיע מחד וקצר מאידך, כאשר הדגש הוא על כך שעכשיו לילהואנו רוצים להמשיך לישון, הרי שהילדים יקבלו את תחושת הביטחון לה הם זקוקים, ללארווח משני של תשומת לב באמצע הלילה.
לסיכום אכן נראה כי עם הצטרפותושל הבכורלמשפחה אנו נפרדים מלא מעט דברים ביניהם השינה. אמנם יש משפחות בהם הבעיה פחותאקוטית, אבל שלא יספרו לכם סיפורים לכולם יש לילות לבנים השאלה היא כמה. כולנועשינו שטויות עקב עייפות אם זה להפעיל את המייבש ללא שהעברנו את הכביסה מהמכונהקודם, או אם זה להיכנס לרכב עם הטלפון האלחוטי של הבית מבלי להבין שאנו לאבסלולארי. על השטויות האלו ביום מין הימים נוכל להסתכל אחורה עם חיוך. כרגע נראהשאתם נלחמים את הקרב של שפיותכם. נסו ללמוד מאנשים שכבר חוו את הסיפור ואמצו לכםתוכנית פעולה שתוכלו לעמוד מאחוריה ולהקפיד בה. בסופו של דבר סדר יום, תגובותמוכרות והמון סבלנות הם אלו שיעשו את העבודה.
