לינה משותפת - לישון כולם ביחד במיטה משפחתית
שלח לחברבשנים האחרונות נכנס טרנד חדש בעולם ההורות: מיטה משפחתית או לינה משותפת. אצל לא מעט משפחות נובעת הבחירה ב"מיטה המשפחתית" מתוך תפיסת עולם, המדגישה את חשיבות נוכחות של ההורים בחייו של הילד: גם ביום וגם בלילה.
מאת: סיוון נצר
בשנים האחרונות נכנס טרנד חדש בעולם ההורות: מיטה משפחתית או לינה משותפת. לא עוד חדרי תינוקות מעוצבים בצבעים רכים ובדים נעימים למגע, לא עוד מאבקים עם הפעוט באמצע הלילה שיחזור למיטה שלו. במקום התפאורה, הדקורציה והמאבקים בוחרים הורים רבים להעניק לילדם מגע אנושי רצוף גם בלילה או במילים אחרות: לישון ביחד, הורים וילדים, במיטה אחת.
אין מדובר בכניעה לרצונות או לגחמות של הילדים, אלא להיפך: הבחירה לישון ביחד באה מתוך היענות מודעת לצרכיו הבסיסיים ביותר של כל ילד: מגע, חום גוף, קירבה פיזית אל ההורים. אחדים מאמצים את המנהג כהמשך ישיר לחודשים הראשונים להצטרפות התינוק למשפחה, שבהם לאם המניקה ממילא קל יותר שתינוקה סמוך אליה. אבל לא מעט משפחות נובעת הבחירה ב"מיטה המשפחתית" מתוך תפיסת עולם, המדגישה את חשיבות נוכחות של ההורים בחייו של הילד: גם ביום וגם בלילה.
הפרדת ילדים: המצאה של העידן המודרני
חוקרי תרבות שונים אשר בדקו את הסוגיה העלו ממצא מעניין: מנהג הלינה המשותפת של הורים וילדים, הרווח בתרבויות שבטיות ומסורתיות היה רווח מאוד גם העולם המערבי עד לתחילת המאה ה-20. מפאת גודל הבתים נהגו הורים ברוב העולם, כולל העולם המערבי, לישון עם ילדיהם באותו חדר ואפילו באותה מיטה. בתל אביב התגוררו משפחות שלמות בחדר אחד עד שנות ה-50. כולם ישנו ביחד מבלי שהדבר יעורר תשומת לב מיוחדת.
בנוסף אגב, בתרבויות לא מערביות כדוגמת יפן, בחלקים נרחבים של אפריקה, אסיה ודרום אמריקה נוהגים הורים לישון עם ילדיהם גם כיום. גם בקרב אוכלוסיות שונות בצפון אמריקה כמו השחורים וההיספאנים, ואפילו אמריקנים ותיקים מהמערב התיכון הכפרי נוהגים לישון במרחב אחד עם ילדיהם.
השפעת עקרון הרצף
חוקרת התרבות ד"ר בשמת אבן זהר מסבירה כי "מיטה משפחתית נקשרת לתפיסות חדשות בתחום ההורות, הנהנות מרכות רבה יותר מתפיסות וערכים מהעבר הלא רחוק. במקום להתאים את התינוק לנוחיות של ההורים, מקדישים הורים רבים כיום תשומת לב ומחשבה על צרכיו ורגשותיו של הילד ומנסים להיענות לצרכיו הביולוגיים. אמהות שבעבר השכיבו את ילדיהן רחוק מהן כחלק מתפיסות החינוך, מקבלות כיום יותר לגיטימציה להקשיב לצרכים ולהיענות אליהם".
אין ספק, כי אחד מהגורמים להופעתה של תופעת הלינה המשותפת ולהתחזקותה, ניתן לזקוף להשפעתו הפנומנאלית של הספר "עקרון הרצף", שכתבה האמריקנית ג'ין לידלוף. בעקבות התנסויותיה וחייה לצד שבטי היקואנה החי ביערות וונצואלה, הבחינה לידלוף, כי בני השבט מגדלים ילדים רגועים ומאושרים הרבה יותר מילדי השפע של המערב. את ממצאיה אספה לכדי עקרונות מנחים להורות, תחת הכותרת המאחדת: רצף. כך הגיחו אל העולם המערבי מנהגים כמו נשיאת תינוקות צמוד לגוף האם במהלך חודשי החיים הראשונים (אשר הפריחו את תעשיית המנשאים המנמנמת וגרמו להורים רבים להוציא את פנקס הצ'קים שלהם כדי להבטיח את מימוש העיקרון) שינה משותפת, הנקה ארוכת טווח ועוד.
לבדוק את האמת הפנימית
קשה להישאר אדישים אל נושא ה"מיטה המשפחתית". האפשרות לשינה משותפת של הורים וילדים נוגעת בכולם, ומעוררת מחלוקת לא רק בקרב אוכלוסיית ההורים והסבים אלא גם בקרב אנשי מקצוע: פסיכולוגים, יועצים חינוכיים והורים. אלה וגם אלה פורשים קשת של דעות וטיעונים המושתתות בעיקר על אמונה, תפישת עולם ונטיית לב.
ניסיון למקם את כלל הגישות על סקלה, יציב על הקוטב האחד את הגישה האדלריאנית, המייצגת נורמות סוציו-תרבותיות מודרניות של המאה ה-20, ופוסלת מכל וכל שינה משותפת של הורים עם ילדים מתוך חשש לטשטוש גבולות בין עולם הילדים לעולם המבוגרים. בקצה השני ניתן יהיה להציב את התפיסות הפוסט מודרניות, המדברות על הורות מקרבת, המעדיפה את צרכי התינוקות על פני נוחיות ההורים ומנסה לשלב ביניהם. תפיסות הנתמכות על ידי זרם בפסיכולוגיה הנקרא "פסיכולוגיה אבולוציונית" – החוקר את מנהגי המינים השונים בטבע, לרבות בני האדם, ועל ידי מחקרים אנתרופולוגיים המביאים עדויות מתרבויות אחרות.
לסיכום
אם החלטתם לאמץ את הנוהג לישון עם ילדיכם, כדאי לשם לב לכמה נקודות: ראשית, במידה ואל המיטה נוסף תינוק קטן ורך בימים, יש להבטיח כי הוא ישן לצד האם בלבד, וכי האזור במיטה המוקצה לו בטוח מכל מפגע אפשרי (אנושי או מכני). משפחות עם כמה ילדים המבקשות למצוא פתרון לא חייבות להתחיל לפזר צ'קים על רכישת מיטה מיוחדת. הפתרון הנפוץ, הרווח בקרב משפחות רבות שכבר בחרו כך: הוא לעבור לשינה על הרצפה עם שני מזרונים זוגיים מחוברים.
חשוב לציין כי משרד הבריאות בישראל, ארגון בטרם לבטיחות ילדים וארגונים דומים בחו"ל אינם ממליצים על לינה משותפת היות וזו מגבירה את הסיכון למוות בעריסה.
