יצירת אוירה משפחתית
שלח לחברבשביל הילד הקטן הבית הוא העולם. מה שקורה בבית אלה החיים. משם הוא מסיק את המסקנות לגבי העולם. באווירה המשפחתית הכוונה לערכים, אמונות, ציפיות, סדרי עדיפויות, שאיפות, מה מותר ומה אסור גבולות ועוד. בכל משפחה נוצרת אווירה מיוחדת רק לה. משתי אווירות של שני בני זוג, יצורים אווירה חדשה והילדים נולדים לתוך האווירה.
מאת: נעמה רגב – מאמנת אישית
תינוק נולד לעולם, הוא נולד למשפחה. אחד הדברים המעצבים את אישיותו זה האווירה המשפחתית במשפחה שלו.
המשפחה והאווירה במשפחה זה כמו מעבדה שממנה לוקחים הילדים רעיונות לחיים.
תנסו לחשוב ולהיזכר מהו המאפיין הבולט של האווירה המשפחתית במשפחת המוצא שלכם, מה היה חשוב, ובמה זה בא לידי ביטוי.
תחשבו לעצמכם:
1. מה בחרתם לקחת מהאווירה המשפחתית ואיך זה בא לידי ביטוי באווירה במשפחה העכשווית.
2. מה בחרתם שלא לקחת משם - והאם באופן אמיתי זה לא בא לידי ביטוי במשפחה העכשווית.
התמקדו בשאלות אלו:
§ איך קלטתם את היחסים בין ההורים
§ איך זה בא לידי ביטוי
§ איך התקבלו החלטות בבית
§ מי קבע סדרי עדיפויות
§ לו הילדים שלכם היו נשאלים, מה היו אומרים על אווירה בבית?
§ מה הייתם רוצים שיקרה בבית היום ומה קורה באמת.
המשפחה זה המקום בו מתעצבת לראשונה אישיות של הילד.
בשביל הילד הקטן הבית הוא העולם. מה שקורה בבית אלה החיים. משם הוא מסיק את המסקנות לגבי העולם.
באווירה המשפחתית הכוונה לערכים, אמונות, ציפיות, סדרי עדיפויות, שאיפות, מה מותר ומה אסור גבולות ועוד. בכל משפחה נוצרת אווירה מיוחדת רק לה.
משתי אווירות של שני בני זוג, יצורים אווירה חדשה והילדים נולדים לתוך האווירה.
את האווירה המשפחתית קובעים ההורים בהתנהגותם, בדעותיהם במנהגים שלהם, בסגנון חייהם וביחסים שבינם לבין עצמם. כיצד פותרים בעיות, מי קובע, תפקידים נשיים וגבריים.
לא כל כך חשוב ששני בני הזוג יהיו באותה דעה. חשוב להראות איך מציגים לילד דעות שונות, והופכים זאת להעשרה ולא להתנגדות.
באווירה טובה ילדים יקנו ויפנימו את הערכים שחשובים לנו. דברים נוקשים וכפייתיים יש סיכוי שילדים לא ירצו לקחת.
אם ההורים מציבים ערך על ידי מודל אישי יש סיכוי גדול יותר שהילדים יקבלו אותו.
אנו שואפים לחיי משפחה נפלאים וזוגיות טובה ומספקת. אך במציאות, במקרים רבים קיים פער בין הרצוי למצוי. אנחנו לא תמיד מודעים לתהליך זה וכבוגרים איננו עוצרים לרגע על מנת לבדוק, האם הדרך שאנו פועלים במסגרת המשפחה אכן מתאימה לנו או שאנו זקוקים לשינוי. אנחנו פועלים מתוך המוכר והידוע וחוזרים לדפוסים ששרתו אותנו בעבר, אך לא בהכרח משרתים אותנו כיום. האם במשפחה שלנו מותר להיות "בני אדם"? להיות לא מושלמים ועדין להיות במקום בטוח? האם מותר לטעות, להתעצבן ולא להצליח? האם יש גמישות והתבוננות על השינויים שהמשפחה עוברת והאם יש קבלה של השונות בין בני המשפחה? האם יש במשפחה קבלה, הערכה, פרגון, שיתוף?
מה באמת הם הדברים החשובים ביחסים במשפחה ובדרך התנהלותה ?
כמו במובייל כאשר צד אחד זז כל חלקי המובייל זזים כך במשפחה, מספיק שאחד מההורים ייקח אחריות ויעשה שינוי הדבר ישפיע על כל בני המשפחה.
ידוע שלמערכת הזוגית יש השפעה רבה על הילדים. צורת התקשורת של ההורים משמשת לילדים מראה דרכה הם לומדים כיצד לתקשר בעולם, ואיך לפתור קונפליקטים. כאשר המערכת הזוגית מושתת על כבוד, קבלה, הערכה, שיתוף וחברות הדבר משפיע על האווירה בבית וכך יכולים הילדים לגדול בדרך בריאה.
איננו יכולים להחליט שהמצב ישתנה או שבן הזוג ישתנה, יש לנו שליטה רק על עצמנו. כאשר אחד מבני הזוג שואל את עצמו "מה אני יכול לעשות" משתנה משהו בזוגיות. אנחנו אחראיים ב-100% על ה – 50% שלנו בזוגיות ובאווירה המשפחתית המשפיעה על המרחב בו יגדלו הילדים שלנו.
