אוהבת רק את אבא

הנסיכה אוהבת רק את אבא.

אבא מגיע הביתה- איזה אושר! הנסיכה לא מפסיקה לחייך, לצחוק, לגרגר. אימא פה כדי לשרת אותה. להאכיל, לרחוץ, לקום בלילה, לטייל איתה שעות במשך היום...



אוהבת רק את אבא

הנסיכה אוהבת רק את אבא.

היא רק בת 4 חודשים וכבר החלה לפתח גינונים של פרינססה. אימא פה כדי לשרת אותה. להאכיל, לרחוץ, לקום בלילה, לטייל איתה שעות במשך היום...

אבא מגיע הביתה- איזה אושר! הנסיכה לא מפסיקה לחייך, לצחוק, לגרגר.

לא משנה מה אני עושה- שרה, רוקדת, פליקלקים באוויר... הילדה אוהבת רק את אבא.

"תעשי לה ככה.." אומר החצי... "היא אוהבת את זה..."

אז אני מחקה אותו והנסיכה מביטה בי במבט של "תחזירי אותי לאבא שלי!! ומייד!!!"

אולי נמאס לה ממני? היא רואה אותי כל היום ומחפשת גיוון? אבל גם אחרי שנת לילה ארוכה כאשר היא פוקחת את עיניה הכחולות, היא בוהה בי ולא מבינה מה אני רוצה מחייה. כאילו אומרת "יאללה, עוד יום ארוך עם אימא.. מתי אבא בא?"

איפה הכרת התודה? אבא שלך לא עושה חצי ממה שאני עושה, ולו מגיע כל הקרדיט???

"זה התיקון שלך.." אמרה לי אימא שלי. "את היית בדיוק כזו מאז שנולדת.. רק אבא אבא אבא.. ואת עדיין כך.."

קיוויתי שייקחו כמה שנים עד אשר היא תפתח העדפה, לא מהרגע שתצא מהבטן...

והחצי לא ממש חס עלי. הוא נהנה להתפאר כמה הצחיק אותה, איך הוא מלמד אותה להגיד א-בא..א-בא..  אין בעיה, שתגיד גם א-בא בלילה ושהוא יקום אליה.

וזה לא רק אבא. זה כל זר ברחוב, דיילת בסופר פארם, אפילו חברות של אימא שהיא רואה כל יום. היא עושה לי דווקא, אני יודעת. היא רוצה להתיש אותי. היא מחזירה לי על כל מדורי הגיהינום שהעברתי את אימא שלי.

אז קניתי לה ספר שירים. אולי זה הזיופים שלי?

ניסיתי ספר תמונות. אולי אני מקריאה לה כמו לילד עילג?

שמתי מוזיקה ורקדנו. דווקא לרקוד אני יודעת.. אולי זה לא לטעמה?

אימא עובדת קשה כל היום כדי שאבא יקטוף את הפירות. ועוד איזה פירות!!! הצחוק שלה, הקולות המתוקים שהיא מוציאה מפיה הפצפון.. להתמוגג!!!

"אני גם רוצה!!! אוף.. תגיד לה!!!" אני רוטנת לחצי.

והוא מנסה לנחם אותי- "מאמי, זה לא נכון שהיא לא אוהבת אותך, היא פשוט אוהבת את אבא יותר!"

 

אני רוצה בן!