היא תשים לב אליה? היא תדע להבין מה היא רוצה? הגדולים יציקו לה? היא תתגעגע לאימא? ברור לי שהצעד הזה הכרחי עבורה ובהחלט עבורי, אבל החיים החדשים האלה, אפשר לומר שכבר התרגלתי אליהם והם לא כ"כ נוראיים. הם אפילו די מרגשים וכיפים.

"שלושה חודשים עם הקטנה בבית??!! מה אני אעשה איתה כ"כ הרבה זמן? שלושה חודשים זה נצח! אני אשתגע בבית!"  

שלושה חודשים? הצחקתם אותי! כבר שישה חודשים אני עם הנסיכה בבית. ולא השתגעתי, להיפך. אין לי מושג איך אצלח את המעבר שלה למשפחתון בעוד שבועיים. כבר התרגלתי שאני לא לבד, שיש מישהי איתי כל הזמן. ואני מופתעת מעצמי איך עשיתי זאת מבלי להתחרפן יתר על המידה. היו רגעים קשים, בעיקר בהתחלה שרק רציתי לנשום!! רק רציתי שקט. רציתי להתנער מכל אחריות, להיות אדון לעצמי ולא להתעסק בכמה היא אכלה, כמה היא ישנה, אם היא עשתה קקי ובאיזה צבע... ניסיתי להימנע מהסתובבויות עם אמהות רק על מנת לא להיתקל בשיח המנוון הזה. מהר מאוד מצאתי את עצמי עוקבת אחריהן ומקווה להתקבל למועצה שלהן.

חצי שנה אני עם הנסיכה שלי בבית, עדה לכל צעד התפתחותי (או עיכוב) שלה. עוד שבועיים היא עוברת לידיים של מישהי אחרת. ואני כבר בהיסטריה.

היא תשים לב אליה? היא תדע להבין מה היא רוצה? הגדולים יציקו לה? היא תתגעגע לאימא?  ברור לי שהצעד הזה הכרחי עבורה ובהחלט עבורי, אבל החיים החדשים האלה, אפשר לומר שכבר התרגלתי אליהם והם לא כ"כ נוראיים. הם אפילו די מרגשים וכיפים. כיף לי לקחת אותה איתי לכל מקום, כיף לי לשיר לה ולספר סיפורים, כיף לי לשוחח איתה על עניינים ברומו של עולם.. כיף לי להיות אימא. כיף לי. ועכשיו הנסיכה עוזבת את הקן (גם אם זה רק ל-8 שעות) ואני כבר מרגישה את הגעגועים והבדידות. למי אשיר? למי אספר סיפורים? מי ידבר איתי??? אני מרגישה שלפתע אני חוזרת אחורה בזמן, לעצמאות שלי, לחיים ה"נורמאליים" שלי. ואני לא רוצה. רוצה את החיים החדשים. רוצה את החיים בהם אני מחליטה, החיים בהם תמיד יש מישהו שמחייך אלי וצוחק מהסיפורים המטופשים שלי במקום להירדם, החיים בהם אני כבר לא נראית מיליון דולר אבל מרגישה מיליארד, חיים בהם החצי ואני ידענו לא מעט מורדות בחצי השנה הזו אבל כל עליה ולו רגעית מחפה על כולן. חיים בהם הכרתי אמהות מדהימות שמדברות כל היום על ריפלוקס, טעימות, לילות ללא שינה... והפכו לחברות הכי טובות שלי.

 

עוד שבועיים הנסיכה עוזבת אותי. עוד שבועיים יהיה לי זמן לעצמי ורק לעצמי. מה אני אעשה עם כל הזמן הזה??!! אני אתחרפן!!!