"שומע, התחיל איתי מישהו כשיצאתי עם הכלב"

"התחילו איתך??????" מבט ספק מזלזל ספק מופתע. כן, איזה ערס עצר את האוטו והתחיל איתי….

"שומע, התחיל איתי מישהו כשיצאתי עם הכלב"

"התחילו איתך??????"   מבט ספק מזלזל ספק מופתע

כן, איזה ערס עצר את האוטו והתחיל איתי….

"את בטוחה??!!"

פעם הייתי חוזרת מערב בנות לילי אפופת אדי אלכוהול ונשאלת -"אז כמה התחילו איתך???"

כדי לא לגרום לו חוסר בטחון , עניתי בביטול "אף אחד…בכלל לא התייחסנו למי שסביבנו…"

עכשיו, המבט המופתע שלו אומר הכל….

חיבוק, נשיקה, אלו התייחסויות מוערכות יתר על המידה בימינו. בבית שלנו לפחות

אם אני במקרה מתהלכת חצי ערומה בבית והחלון פתוח, מייד הוא אוגף את התריסים וגוער בי –

"לא אכפת לך שמסתכלים??!!"

אכפת לי??? להיפך, שיסתכלו, לפחות מישהו מתרשם…

שמתי לב שישנן לא מעט נשים לאחר לידה שנחרדות מהמחשבה שיתחילו איתן. כאילו עכשיו הן אמהות מסורות וחסודות ואם גבר יעז להתחיל איתן הן יחושו נואפות.

מצד שני, ישנן נשים, ואני בינהן, שמשוועות למשפט התחלה, אפילו מהזן הנמוך ביותר, רק כדי להרגיש "שוות".

נראה כי ישנם גברים אשר מנצלים את העובדה שנשים אחרי לידה מפוצצות ההורמונים וכעסים על הבעל,   משוועות לגבר "הרגיש" שיקשיב לצרותיהן וינחם אותן בחיקו ובחלציו… הם מתבייתים על אם צעירה דוחפת עגלה, עין אחת פקוחה, השניה עדיין ישנה… ו"מתעניינים"…."את פה מהאיזור?"…

לא, אני מבאר שבע, לקחתי את הילדה לטיול של כמה שעות….

ועכשיו , בלי ציניות, משפט התחלה עושה לנו את היום….