יש לי CMV

אז קראנו ולמדנו והתייעצנו ובעיקר האמנו שיהיה טוב וברור שהכול בסדר. וכשאמרו לי- "אל תעשני בהריון זה לא בריא", "אל תשני על הבטן, היא נמעכת", "תשתי הרבה מים שלא יהיו לך צירים מוקדמים".. ביטלתי את זה ב "לא בטוח בכלל שהיא תשרוד עד הסוף".



יש לי CMV

שבוע 22. השבוע לו חיכינו מאז ההודעה המבהילה שיש לי cmv. רופא אחד אמר שהסיכוי הוא 40% רופא אחר אמר 30%, החלטתי להאמין לרופא שאמר שהסיכויים להדבקת העובר עומד על 2%.

אז חיכינו וחיכינו ולא ידענו מה להרגיש ואם בכלל. ואם יסתבר שכן, אז מה עושים? בשבוע 22 היא כבר ממש בנאדם, היא כבר מזהה את הקול שלי, את הצחוק של הנסיכה, את השירים מ"לולי". אז נצטרך להגיד לה ביי ביי??

אז קראנו ולמדנו והתייעצנו ובעיקר האמנו שיהיה טוב וברור שהכול בסדר. וכשאמרו לי- "אל תעשני בהריון זה לא בריא", "אל תשני על הבטן, היא נמעכת", "תשתי הרבה מים שלא יהיו לך צירים מוקדמים".. ביטלתי את זה ב "לא בטוח בכלל שהיא תשרוד עד הסוף".

עברנו סקירות, בדיקות והכול היה תקין ואין סיבה לדאגה. לא התרגשתי מכאבים, התכווצויות, כאב בציצי וכל מיני כאלה. בכל זאת, הריון שני, מי מתרגש??

ערב הדיקור כמעט ולא ישנתי. גם החצי לא. התרגשנו, פחדנו. נפרדתי בבוקר מהנסיכה לשלום ואמרתי לה שאם אימא לא חוזרת, שתדאג לאבא. מן הומור שלי עם עצמי... החצי לא צחק..

שעת הבדיקה הגיעה. שאלתי אם אפשר לוותר. עוד לא קיבלתי תשובה וכבר היינו אחרי. בגלל זה לא ישנתי? אפילו לא הרגשתי. קיבלתי הוראה לנוח יומיים. נחתי. החצי פינק אותי , לא נתן לי לעשות כלום. כיף להתפנק ללא רגשות אשם.. היום השני היה נורא. לא יכולתי לעמוד על הרגליים, ראיתי מטושטש, בחילות ועייפות ליוו אותי במהלך היום. החזירו אותנו לביה"ח. המדקר שלי ליווה אותי לחדר מיון, דאג שיטפלו בי מהר ורצה לדעת כל דבר שקורה. אושפזתי. האמת- אחרי שבוע ללא כבלים בבית בגלל תקלה של הוט, לא היה כ"כ נורא לישון בחדר ממוזג עם טלוויזיה פרטית ועוד במיקום הכי טוב- ליד החלון. ישנתי מצוין (חוץ מההשכמות ב 5 בבוקר ללחץ דם וב 6 בבוקר לבדיקת דם), ראיתי טלוויזיה עד מאוחר, ובעיקר נחתי. אפילו מהמקלחת נהניתי. באוכל כמובן לא נגעתי..

בבוקר הגיע הרופא המדקר לשאול לשלומי. היו לו חדשות עבורנו.

"הכול בסדר" הוא אמר. "אין לעוברית שלכם cmv".

ברגע שקיבלנו את הבשורה, נשמנו לרווחה, אך לא התרגשתי יתר על המידה. כנראה בגלל שידעתי. הרגשתי. עכשיו, כשאני כותבת את המשפט המשמח הזה, אני לא יכולה לעצור את הבכי.

הכול בסדר! היא בריאה! יש לי נסיכה חדשה בבטן והיא תיוולד בעוד 3 חודשים. ותהיה לה אחות גדולה שתסרק אותה ותלטף אותה ותשיר לה. ואבא מפנק שידגדג אותה ויעיף אותה באוויר ויחבק אותה חזק ויגיד לה כמה הוא אוהב אותה. ואימא, שידעה כבר מההתחלה שיש לה נסיכה בריאה בבטן, נסיכה אהובה שתצטרף למשפחה אהובה. אפשר לחזור לריב על שמות! עכשיו באמת צריך להפסיק לעשן.. לשתות הרבה מים ולהתחיל לישון על צד שמאל..

מחכים לך...