חיי השתנו בעקבותייך מקצה לקצה. 10 קילוגרמים שממאנים לרדת, חוש כתיבה שמעולם לא ידעתי שניחנתי בו, אהבה לתינוקות שמעולם לא הבנתי מה ההתלהבות מתינוק צורח ועכשיו אני רק מחכה להחזיק אחד כזה על מנת להרגיעו בין ידיי.

נסיכה יפיפייה שלי, הטור הזה מוקדש לך. (כבר יש לי דמעות בעיניים)

התקופה המאושרת בחיי החלה כאשר היית לקראת יציאתך לעולם. חיכיתי כבר לרגע בו אוכל להכיר אותך, לראות אותך, להרגיש את התחושה הזו שכולם מדברים עליה.

ברגע שהגחת אל העולם משהו השתנה. לפתע נכנס אור בוהק לחיי. לא שלא היה אור בחיי עוד קודם. היה גם היה אך הפעם האור שונה כמו מיליון נורות 150 ואט.

נסיכה שלי, אני כותבת לך והדמעות בעיני. האהבה שלי אלייך אינה ניתנת לתיאור. התחושות החזקות שאינן ניתנות להסבר, בדיוק כמו שכולם אמרו, נותנות ליום משמעות אחרת.

חיי השתנו בעקבותייך מקצה לקצה. 10 קילוגרמים שממאנים לרדת, חוש כתיבה שמעולם לא ידעתי שניחנתי בו, אהבה לתינוקות שמעולם לא הבנתי מה ההתלהבות מתינוק צורח ועכשיו אני רק מחכה להחזיק אחד כזה על מנת להרגיעו בין ידיי.

אומרים עלייך שאת נסיכה אמיתית. מחייכת, צוחקת, רגועה, לא בוכה. והם לא יודעים כמה אני מחכה לכל בכי שלך רק כדי להחזיקך קרוב אליי ולנחמך ולומר לך- נסיכה שלי, אימא פה. אימא אוהבת אותך.

והנשיקות מאחורי האוזן, האזור הסודי של אימא (כבר לא, הא?) שאוהבת לנשק ולנשק עד שנמאס לך. והצחוק המתגלגל שלך שנשמע יותר כמו המצבר שאבא שלך גמר השבוע באוטו של אימא כי שכח להוציא את המפתח מהסוויץ' (מהאוטו שלו הוא לא שכח..). והאושר בעיניהם של סבא וסבתא שלך, אושר ואהבה שאפילו אני לא ידעתי שקיימים, וכמה סבתא שלך התרככה מאז שנולדת וסבא שלך לא מוכן להוריד ממך את הידיים (ובעיקר להירדם לידך..) ודוד שלך שמהרגע שנולדת לא מפסיק להתגעגע ורוצה אחד משלו (רווק מבוקש בן 30, מי היה מאמין..). ואבא שלך, שהוא האבא הכי טוב בעולם ששולח הודעות כל היום כמה הוא מתגעגע, וכבר בכלל לא איכפת לו מה שלומי כי רק את מעניינת, ואני לא כועסת למרות שגנבת לי את הנשיקה כשהוא נכנס בדלת אחרי העבודה. ולאקי המקופח, שבמשך חודשים התכרבל עם עצמו בפינה, בחושך (פולני למופת), שלפתע החל להתקרב וללקק לך את הרגליים..

נסיכה שלי, בשבוע הבא ימלאו לך 6 חודשים. מאז שהגעת, הכל השתנה. פתחת בפני צוהר לעולם חדש. עולם טוב יותר.

אוהבת. אימא.