צימר או בית מלון? לא זה ולא זה
החצי ואני מפנטזים על חופשה מפנקת לשנינו. עד עכשיו לא יכולנו להרשות לעצמנו כי הנסיכה הייתה מתעוררת בלילה, עושה קונצים ולא היה לנו לב להשאיר אותה לבד. כעת, כשהנסיכה מתקדמת לקראת הגיל המופלג 11 חודשים, החצי ואני כבר מתחילים לפנטז ולהתרפק על מחשבת החופשה. אני מפנטזת על צימר מפנק בצפון, כשבחוץ קר ובפנים נעים וחם, ג'קוזי ענק ומבעבע ולידו בקבוק יין ושתי כוסות, סרט טוב בג'קוזי, ארוחת ערב בג'קוזי, ובעצם כל דבר שאפשר לעשות בג'קוזי..
החצי רוצה בית מלון באילת. בית מלון זה כיף. הכול נקי, אין סימנים של נעליים על הרצפה הרטובה, אין שאריות משחת שיניים בכיור. המגבות ריחניות ומקופלות בהידוק ולא מפוזרות על רצפת האמבטיה. המיטה ענקית ומזמינה, מצעים לבנים נפרשו זה עתה רק לכבודנו, וכמה מקום יש בארון!!! וגם קולבים פנויים!!!
אחרי החלומות בהקיץ התפנינו לחשוב מי ייקח חסות על הנסיכה. האם להשאיר אותה בבית ולהזמין את אחי התאום להיות אבא שלה ליומיים? להאכיל, לשחק, לקלח,להצחיק,לרקוד, לטייל, להקריא סיפור, לשיר, להחליף חיתול??? הוא אמנם בגילי אך ניסיון- אפס. בדמיוני עולות וצפות להן החרדות בזמן שאני משכשכת בג'קוזי... הטלפון לא יפסיק לצלצל והאופציה לסנן לא תופסת במקרה הזה. "אולי נשאיר אותה אצל אימא שלי?" מציע החצי. השתגעת?! בקור הירושלמי?? גם האפשרות להשאיר אותה אצל ההורים שלי לא קוסמת לי במיוחד. אמנם הנסיכה ישנה לילה שלם (עד לפני שבועיים) אך לא נעים לי להטריח אותם למקרה שהנסיכה תחליט על לילה לבן.
מחלומות בהקיץ, החופשה הפכה לחלום באספמיא. אני לא מצליחה לדמיין את עצמי רגועה ונינוחה סופשבוע שלם בעוד הנסיכה נמצאת בידיים אחרות. סופשבוע שלם זה לא יום בגן.
ניקח אותה איתנו, הצעתי לחצי. נעשה לה אמבטיה בג'קוזי, נאכיל אותה בג'קוזי, נראה הופ ילדות ישראלית בג'קוזי.. החצי נעמד על רגליו האחוריות. לא, לא, לא! הוא הכריז, נעשה לה אמבטיה במלון, נפנק אותה במיני מאכלים (שאימא שלה מתעצלת להכין), נטייל איתה הלוך חזור הלוך חזור בטיילת, נקנה לה בגדים בשילב ב16 אחוז הנחה ונתגלגל יחד על המיטה...
נראה כי חלום החופשה מתרחק מאיתנו עוד בטרם סיימנו לחלום אותו. זה פשוט לא יקרה בקרוב. נראה לי שעד שנצא בכל זאת לחופש אני אהיה שוב בהריון ולא אוכל להיכנס לג'קוזי....אז מה זה שווה??