שליש שני

שליש שני אמור להיות קל, הבחילות אמורות לעבור והריצות לשירותים פחות תכופות. אה וכמובן תמיד הבחילות הן בבוקר. אז זהו שלא!! הבחילות הן תמיד בערב, והן התחילו עכשיו, עם פיתחו של השבוע ה- 12, השליש השני "הקל".

בחיים אל תאמינו למה שכתוב בספרים.

כל יום בשעה 5 בול היא מגיעה. אני לא יכולה להריח אוכל, לא יכולה להסתכל על אוכל או לחשוב על אוכל. שזה ממש ממש נדיר. אני מאוד אוהבת לאכול. גרוע מכך, שעת ארוחת הערב של הנסיכה היא בשעה 18:00, ואני נתקפת חרדות אוכל כבר מהצהריים. אם יש דבר שאני לא מסוגלת להריח מתחילת ההיריון זו חביתה. הריח שלה מריץ אותי לשירותים ולצערי הדיאטנית של הנסיכה הורתה לה לאכול כל ערב חביתה. מאחר והחצי לא מגיע בזמן לארוחת הערב שלה, אני נאלצת להתעלם מהוראותיה של הדיאטנית ומבשלת לה ארוחת פחמימות. בכל ערבוב פתיתים בסיר אני מדמיינת את הדיאטנית בראשי גוערת בי שאני מרעילה את הילדה המסכנה והמורעבת ואני חוסכת ממנה ויטמינים יקרים. מה אני אעשה????? לא יכולה להריח חביתה!!!!!!

אחרי שבועיים של פתיתים, פיצה ואורז לארוחת ערב, גם לנסיכה נמאס. התקשרתי לחצי כל 10 דקות להתחנן שיחזור מוקדם כי צריך להכין לנסיכה חביתה. ושיבוא מהר כי היא גוועת..לפחות נדמה לי...

החצי החיש הביתה, אני הסתגרתי בחדר והבית התמלא ענני חביתה.. רק המחשבה גורמת לי לרצות לרוץ לאסלה...

הנסיכה התענגה על חביתת הירק שהאבא המשקיען שלה הכין (למרות שפתיתים זה הכי טעים.. ופיצה..) וכך הוחלט שהחצי חוזר כל יום הביתה מוקדם להכין לה ארוחת ערב! המחיר: החצי יוצא שעה מוקדם מידי מהבית בבוקר ומותיר אותי עם הכנתה ולקיחתה לגן + הוצאת הכלב. לא פייר!!!!!! גם וגם?? איפה השוויון בין המינים????

האמת- שווה, העיקר שלא אצטרך להכין חביתה... סליחה. חייבת לרוץ לשירותים....