תוך רגע מישהו שלא ראית בחיים וסביר להניח שגם לא תראי יותר מערער את הביטחון האימהי שלך.

כ-ו-ל-ם מתערבים. כולם בטוחים שהם יודעים מה טוב לנסיכה שלך. ומה שאת עושה- לא טוב!

-"למה את לא מניחה אותה בעגלה??"

- "את לא מחזיקה אותה טוב!!"

-"שימי לה כובע, יש רוח.."

-"מה את מוציאה תינוקת ביום כ"כ חם, מי נתן לך רישיון להיות אימא?"

ואלו רק אלפית מן ההערות שאני מקבלת על בסיס יומיומי מעוברי אורח ברחוב, בסופר, וגם מהסבתות..

ואני מתחילה לחשוב- אולי אני עושה משהו לא בסדר? כי מייד אחרי שהחטטנים הולכים אני מייד מניחה אותה בעגלה, מיישרת אותה על הידיים, שמה לה כובע וחוזרת הביתה למזגן!

תוך רגע מישהו שלא ראית בחיים וסביר להניח שגם לא תראי יותר מערער את הביטחון האימהי שלך.

כ-ו-ל-ם מתערבים. כולם בטוחים שהם יודעים מה טוב לנסיכה שלך. ומה שאת עושה- לא טוב!

ופתאום אני מוצאת את עצמי במחול השדים הארור הזה בעצמי.

"אולי היא רעבה?" אני שואלת חברה שהנסיכה הפרטית שלה לא מפסיקה לבכות.

"את לא שמה לה גרביים?" אני מוצאת עצמי מעירה לאימא צעירה בקניון.. "חבל, יש מיזוג.."

וזה פשוט יוצא.. ואח"כ את מצטערת שהתערבת. אבל תכל'ס אני רוצה בטובתן, באמת. אני רואה נשים לפני לידה שקונות את כל החנות לקראת בוא האוצר הקטן שלהן ורחמיי נכמרים. לא חבל? למה לא לעזור להן ולחסוך 3 משכורות?

"אבל אמרו לי שצריך 4 בקבוקים למקרה שלא יהיה לי חלב, 3 סטים של מצעים אם הוא יחליט לפלוט, סלקל ב 1500 ₪ כי יש לו 5 כוכבי בטיחות..."

מי אמר? המוכרת שהולכת לגזור עלייך עמלה בת 4 ספרות?

אנחנו מגיעות לחנות עם רשימה של לא פחות מכמה אלפי פריטים שממש חייבים. כי אי אפשר לייבש בקבוקים על מתקן הכלים, חייבים מייבש מיוחד ב30 שקל. ואי אפשר לנגב את הפליטות של הזאטוט בחיתולי טטרה 6 ב30 אלא רק כאלה שעולים 3 ב60, ואי אפשר ללכת עם תיק החתלה ב100 ₪ אלא הוא חייב להיות מעוצב (ולא נוח בעליל) ב600 שקל... והחצי נשרך וכל רגע ממלמל.."חייבים את זה?"

אז זהו שלא! לא חייבים כלום!

גם אני לא הבנתי את זה לפני שהנסיכה יצאה לאור. מיום שנודע לי שאני בהריון קניתי לה על בסיס יומי שלל בגדי גוף בכל המידות. nb, 0-3, 3-6, לא ידעתי כמה תצא. וכך יוצא שכל יום, כל יום, הנסיכה מפציעה בבגד חדש עם תגית ולא קרה אפילו פעם אחת שהיא לבשה את אותו בגד. ממש פרינססה. חליפה ב 120 שקל שהייתי ממש חייבת, חייבת שתהיה לה היא לבשה פעם אחת. וזה לא עלה עליה מאז אותו יום.

"אולי נקנה לה ארון? אין מקום לבגדים שלה.." אני אומרת לחצי. הוא נבהל. " ארון?! עוד בגדים?!! "

"מאמי, היא גדלה... וזה עכשיו במבצע.. ועוד שנה המחיר יהיה פי 3.. ו..."

"מאמי!!" הוא גוער בי "אנחנו ממש לא חייבים את כל זה!"

"אל תדחוף את האף שלך!!"