לבדוק בעצמך או אצל הרופא? אחת לחודש או פעם בחצי שנה? מהו  הגיל להתחיל  במעקב? ד"ר משה כרמון, כירורג מומחה בסרטן שד,  ממרכז הרופאים "אסיא מדיקל" במתחם אסותא ומנהל יחידת השד בביה"ח שערי צדק , עושה סדר ומסביר מה בדיוק עלייך לעשות כדי להיות עם האצבע על הדופק

עד לפני שנים אחדות נהגו הרופאים להמליץ לכל הנשים על בדיקת שד עצמית מדוקדקת אחת לחודש. אבל מחקרים עדכניים הוכיחו שלבדיקה מדוקדקת כזו אין יתרון, וציבור הרופאים זנח את ההמלצה הנוקשה לבדיקה חודשית.

 

"יחד עם זאת, מציין ד"ר משה כרמון,  כירורג מומחה בסרטן שד,  ממרכז הרופאים אסיא מדיקל במתחם אסותא,  מאוד מומלץ לנשים להיות מודעות לשינויים בשד ולבצע בדיקה עצמית מדי פעם ע"י מישוש של הרקמה, זאת בנוסף לעריכת מעקב רפואי שגרתי ומסודר." שינויים המחייבים בדיקת רופא כוללים גם הפרשה דמית מהפטמה, משיכה (חדשה) של הפטמה או עור פנימה לכוון השד, שינויים דמויי אקזמה או קשקשת באיזור הפטמה והעטרה היכולים להיות מלווים בגרד, ואודם בעור (המכוון בד"כ לדלקת).

 

"לנשים רבות שדיים עם מבנה פיברוציסטי (בלתי אחיד, גבשושי, מגורגר), מציין ד"ר כרמון שפעמים רבות גורם לכאבים המשתנים לאורך המחזור, ולהיווצרות גושים שפירים או ציסטות (חלל ובתוכו נוזל). חשוב להדגיש כי אין קשר בין מבנה שד פיברוציסטי לבין הסיכון לחלות בסרטן."

 

לבצע בסמוך לבדיקת הרופא

רצוי לבצע בדיקה עצמית בסמוך לבדיקת הרופא, כדי ללמוד אילו ממצאים נחשבים על ידו כלא משמעותיים. במקרה של גוש שאינו מוגדר היטב, אפשר בהחלט להמתין כשבועיים-שלושה עד שנפגשים איתו.

 

זאת משום שחלק מהגושים ייעלם, ואת תוכלי לחסוך לעצמך ריצה מיותרת לבדיקה. אם הממצא נותר ללא שינוי, או אם ההמתנה כרוכה במתח, רצוי כמובן להיבדק בהקדם. במקרה של גוש נוקשה או שינויים בולטים מומלץ לסור לבדיקה בהקדם.

 

בדיקת רופא שגרתית

רצוי להיות במעקב במסגרת מרפאת שד ייעודית. מרפאות אלו מאוישות בדרך כלל על ידי רופאים מנתחים בעלי עניין וניסיון בתחום. בדיקה במסגרת מתאימה יכולה להוריד סבירות להחמצה של גידולים, להוריד במספר בדיקות ההדמיה כשאינן הכרחיות, ולהתאים תוכנית מעקב אישית נכונה יותר בהתאם לנתונייך.

 

 

חשוב לזכור כי ממוגרפיה תקינה אינה שוללת גידול באופן מלא ויש חשיבות לשילוב בדיקות ידניות ובדיקות הדמיה שמותאמות לך.

 

בעת המחזור יש אצל נשים רבות גודש בשד ותחושת מלאות. בבדיקה ידנית בתקופה זו רקמת השד עשויה להיות בעייתית יותר לבדיקה. רצוי לכן לקבוע תור לבדיקה בזמן נוח יותר, כ-10 ימים עד שבועיים מסיום המחזור. לעומת זאת, יש נשים אצלן אין קושי בבדיקה ידנית גם בזמן המחזור, ובכל מקרה אין כל מניעה רפואית להיבדק גם בזמן זה.

 

גם בתקופות של הריון והנקה קשה יותר, בדרך כלל, לבצע בדיקה ידנית. עם זאת, יש נשים הנמצאות בתקופות ארוכות של  הריונות עוקבים. חלקן נמנעות מבדיקה לאורך זמן, אך לא נכון לנהוג כך. ניתן לבצע בדיקת שד גם בהריון. במקרה של ספק, ייעזר הרופא בבדיקות נוספות, בעיקר באולטראסאונד.

 

מעקב ידני שגרתי בנשים ללא גורמי סיכון ידועים

"ההמלצות לגיל התחלת הבדיקה הידנית השגרתית על ידי רופא אינן אחידות, מציין ד"ר כרמון,  יש הממליצים להתחיל מעקב מסודר כבר בגיל 20, אולם מאחר ושכיחות המחלה נמוכה מאד בנשים בעשור השלישי לחייהן ומעקב עשוי להיות כרוך במתחים רבים - ממליצים מומחים אחרים על תחילת מעקב אחת לשנה מגיל 30. זוהי גם המלצתנו."

 

לעתים רחוקות, כאשר הבדיקה הידנית בעייתית במיוחד עקב מבנה השד, מומלץ לערוך מעקב ידני תכוף יותר גם בהיעדר גורמי סיכון (בדרך כלל מדי חצי שנה). במצב זה אולטראסאונד של השד יכול לעזור להבדיל בין רקמת שד נוקשה מהרגיל לגוש המצריך המשך בירור.

 

מעקב ידני בנשים עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד

המלצה לגבי תכיפות בדיקות ידניות במצב של סיכון מוגבר צריכה להינתן בהתאם לרמת הסיכון. עקרונית מומלצת במצב זה בדיקה ידנית אחת לחצי שנה בשילוב עם בדיקות הדמייה (בדרך כלל אחת לשנה).