מהו תפקוד מיני לקוי אצל נשים? תחת אצטלת ההגדרה הרחבה הזו מסתתרים להם תתי נושאים כמו ליבידו (חשק מיני) נמוך, קושי בהשגת עוררות מינית ויובש נרתיקי, קושי בהשגת או היעדר אורגזמה, כאבים בשעת משגל ועוד.  שכיחות הבעיה מוערכת בכ-40-50 אחוזים מאוכלוסיית הנשים.

 

מהו תפקוד מיני לקוי אצל נשים? תחת אצטלת ההגדרה הרחבה הזו מסתתרים להם תתי נושאים כמו ליבידו (חשק מיני) נמוך, קושי בהשגת עוררות מינית ויובש נרתיקי, קושי בהשגת או היעדר אורגזמה, כאבים בשעת משגל ועוד.  שכיחות הבעיה מוערכת בכ-40-50 אחוזים מאוכלוסיית הנשים.

 

ד"ר לימור בלוקמן- מייקלמן, סקסולוגית ויועצת זוגית הכותבת בפורטל 'הפי לי'  למערכות יחסים וזוגיות, מסבירה מהן הסיבות ואולי יותר חשוב מכך: מהם הפתרונות.

 

הסיבות

תפקוד מיני לקוי אצל נשים עשוי לנבוע מסיבות פיזיולוגיות רפואיות,  כמו גם מסיבות מנטליות ופסיכולוגיות, למשל: לחץ דם גבוה, סכרת, פטרייה או דלקת ואגינלית, תופעת לוואי של אמצעי מניעה כדוגמת גלולות למניעת הריון, שימוש בתרופות, הריון, פוסט הריון והנקה, בן זוג שאינו קשוב ומשחק מקדים "סמלי", דיכאון, דימוי עצמי נמוך ופחד מהריון,  עייפות ולחץ.

אחת הסיבות לחוסר המודעות הרבה בה נתקלות נשים אלו, היא מחסור חמור באינפורמציה רלוונטית על התפקוד המיני הלקוי. ממחקרים שנעשו ברחבי העולם עולות מספר מסקנות חשובות בין הנשים הסובלות מליקוי מיני כזה או אחר:

ממוצע של 64 אחוזים התלוננו על ליבידו נמוך, 35 אחוזים מהנשים סבלו מקושי בהשגת או היעדר אורגזמה, 31 אחוזים התקשו להשיג עוררות מינית ויובש נרתיקי ורק 26 אחוזים סבלו מכאבים בשעת משגל. מרבית הליקויים הטרידו את הנשים למשך חודש לערך, וכ-25 אחוזים מהנשים, סבלו מן הליקוי כ-6 חודשים. 

 

פתרונות

מאחר ומיניות נשית מונעת מכוחות מנטליים עוצמתיים וקשים לפיצוח, יש לקחת בחשבון כי למעט מצבים רפואיים הראויים להתייחסות, הטיפול בתפקוד מיני לקוי נשי תלוי בנכונותה של האישה לטפל בעצמה בשלב ההתחלתי.

1. כאבים בשעת משגל (דיספארוניה) ו\או כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק (ואגיניסמוס) ישתפרו פלאים ברכישה הדרגתית של יכולות שחרור שרירי הנרתיק ורצפת האגן בסיוע איש מקצוע ובתרגול תרגילי קייגל (ניתן לקבל מידע בכתובת: http://www.kegel-exercises.net/ )

2. קושי בהשגת אורגזמה מבוסס ברובו על היעדר ניסיון, או היסטוריה שלילית בכל הנוגע למיניות והנאה.  ייעוץ מקצועי, שימוש באמצעי עזר (כמו סטימולטור קליטוראלי), עשויים לשפר את המצב.

3. יובש נרתיקי ניתן לפתור בסיוע חיצוני של מסככים על בסיס מים בלבד.

4.שיטות טיפול לליבידו נמוך: שינוי דרך חיים, רפואה אלטרנטיבית, רפואה קונבנציונאלית.

שינוי דרך חיים: כמו בדיאטת הרזייה בה את מתחייבת לשנות הרגלייך בכדי לשמר את משקלך, כך יושפע הליבידו משינויים חיצוניים. דיאטה עשירה במזון אסטרוגני כמו סויה, תפוחי עץ, דובדבנים, תפוחי אדמה, אורז, חיטה וכדומה, בשילוב עם תרגילי קייגל ופעילות גופנית סדירה, ישפרו את עוצמת הליבידו.

רפואה אלטרנטיבית: אקופונקטורה והומיאופתיה הוכיחו את עצמן כיעילות ביותר בשיפור ליבידו. בשיטת המחטים (אקופונקטורה) נפתחים "ערוצי אנרגיה" המאפשרים שיפור ושינוי אנרגטי ומכאן שיפור כללי. החשק המיני מושפע ממצבנו הנפשי והפיזיולוגי ולפיכך עשוי להשתפר בעקבות הטיפול. בשיטת ההומיאופתיה או צמחי המרפא, עושים שימוש בקוהוש שחור ודונג קווי, שני צמחי מרפא אסטרוגניים לשיפור הליבידו. פעילותם אמורה להגביר את רמות האסטרוגן בגוף ובכך לפתור חוסר איזון הורמונלי באם קיים.

רפואה קונבנציונאלית: הטיפול הנפוץ ביותר לחשק מיני נמוך הוא טיפול הורמונלי חילופי. על אף יעילות הטיפול באחוז גבוה של מטופלות, תופעות הלוואי של הטיפול עלולות להיות

קשות ואף לפתח פוטנציאל לסוגים שונים של סרטן. הנושא נחקר ללא הפסק בעשורים האחרונים.

האמריקניזציה הביאה להבנת הצורך והעניין של נותני שירותים בריאותיים בידע סקסולוגי נרחב כחלק מהכשרה רפואית קלאסית, ובשנים האחרונות מתנהלים מגעים ליצירת מצע אקדמי, שיאפשר רכישת כלים שיקלו על טיפול בליקויים מיניים מצד רופאים, ובוודאי יקלו על התמודדותן של מטופלות באותו עניין בדיוק.