מיני רעיונות לטור השבועי התגלגלו בראשי כבר מתחילת השבוע ורובם ככולם נוגעים לאנשים שעצבנו אותי בחודש-חודשיים האחרונים והיו לא מעט, לאנשים שפגעו, שהרשו לעצמם לנתח, להחליט וליישר קו עם מצפונם בנוגע לדברים הקשורים אליי וזאת מבלי לשאול אותי כלל וכלל.

עד לרגעים אלו ממש לא היה ולו רעיון אחד לטור. מיני הרעיונות התגלגלו בראשי כבר מתחילת השבוע ורובם ככולם נוגעים לאנשים שעצבנו אותי בחודש-חודשיים האחרונים והיו לא מעט, לאנשים שפגעו, שהרשו לעצמם לנתח, להחליט וליישר קו עם מצפונם בנוגע לדברים הקשורים אליי וזאת מבלי לשאול אותי כלל וכלל.

היה לי ברור שאינני יכולה להעלות את הדברים על הכתב, לפחות לא באופן ישיר, בכל זאת אין בכוונתי או רצוני לפגוע באופן זדוני באף אחד.

אך הראש ממשיך לעבוד, והלב ממשיך להתעצבן – עד כי שום נושא אחר לא עלה במוחי ולו למען הטור.

לפני כחמש דקות הואיל בטובו נבו לפנות לי את המחשב (כן, אנו יחידי הסגולה שיש להם עדיין רק מחשב אחד בבית, מבחירה) והשאיר לצידו את החשבוניה עימה עבד על משחקי החשבון הממוחשבים.

 

כמה פשוט – כמה נכון – הכל עניין של חשבון

• ·            שונאת שאנשים ש'מתחשבים' בי בגלל הילדים מבלי שביקשתי ואז מרגישים כאילו הצילו את העולם. אם לא ביקשתי אל תתחשבו בי, אינני שונה משום אם אחרת, או אב או אדם. כתהא לי בעיה האמינו לי אדע לבקש עזרה, ולא אחת עשיתי זאת. אל תצילו אותי אם לא חייגתי 911 – או 100 בגרסא העברית.
• ·            שימו לב שהשורש של התחשבות הינו מהשורש ל.ח.ש.ב – אל תחשבו לי. תודה!
• ·            שונאת אנשים שכשהם נפגעים מוציאים רשימת מכולת המתחילה בדרך כלל במילים – "ואני עוד עשיתי לה....", מה שעשיתם אינו רלוונטי לעניין הפםגיעה/כעס. עשיתם כי הרגשתם צורך/רצון לעשות. אל תבלבלו בין הדברים. עניין העשייה/מתן עזרה אינו משמש כמגן מפני טעויות עתידיות ו/או יחסי אנוש שלעיתים מתקלקלים אף ללא קשר אליכם. קוראים לזה חיים, השתדלו לעבור אותם קודם כל בהשלמה עצמית. כל השאר יבוא מאליו. רק אל תרימו את נתיתנכם בעבר, גם אם רגשית, כדגל הקדוש המעונה. זה פשוט לא עובד כך.
• לפני שאתם מחשבים לאחרים הביטו במראה וערכו חשבון נפש עם עצמכם. אין מצב שתראו ללא רבב, גם אני מן המוכתמות, אין זו בושה זהו טבע אנושי. כך גם בקשת הסליחה. קוראים לזה מיקוד שליטה פנימי ומודעות עצמית, לצערי לחלקנו פשוט אין את זה. 
• שונאת אנשים שמחשבים לי מתי התקשרתי פעם אחרונה, או מתי הבטחתי להתקשר ולא עמדתי בהבטחתי. בדרך כלל אלו אותם אנשים שמודדים את חברותי בתדירות הטלפונים שלי. לא עובד ככה, לא אצלי, לא בגיל 36 בו ברור שחברות עמוקה וטובה מושתת על הרבה יותר מזה. קשר רגשי קוראים לזה, מרושת יותר מכל מדיה אחרת, חזק יותר מכל רוחניות שתמצאו. תנסו פעם שמעתי שזה מועיל לאיכות החיים.
• מעריכה אנשים שלמרות שהם לא יודעים לבקש עזרה יודעים לתת אותה  אך לא להיפך. אם אתה מהמבקשים דע גם לתת – חשבון פשוט אמור לתת תיקו, אך לא בהכרח. שכל אחד ייתן כאוות נפשו וכיוכלת רצונו – אם זה בא מהלב ומהמקומות הנכונים ולא החשבוניים זה נקרא הדדיות. מומלץ.
• בזוגיות, כמו בזוגיות – 1+1=1. נוסחא שלמדתי מבעלי. לא נכון מתמטית הכי עובד רגשית.
• בקיצור אקטוארים יקרים שלי את החשבון והמתמטיקה השאירו לאקסל, בחיים האמיתיים הדיבורים הרבה יותר עוזרים ומקדמים. קוראים לזה פתיחות – אם תוציאו ממנה את המימד החשבוני רק תצאו מורווחים. מניסיון.

 

תיאוריית הצמצום

בהלכה כמו בהלכות החשבון קיימת תיאוריית הצמצום. מספרים שלפני שהיה כאן הכל ואותנו, היה כמובן רק את אלוהים. לימים החליט אלוהים לשנות את עצמו כדי שיהיה כאן הכל -  להצטמצם קצת מה שנקרא. אז בהתחלה הוא צמצם עצמו כדי ליצור את השמיים, בהמשך את הים, החיות והאדם. בסיכומו של שבוע, נותר הרבה פחות מאלוהים אך נוצר העולם. כך גם בחברות, זוגיות, הורות – אתה מצמצם עצמך כדי להרוויח משהו מן הצד השני. שוב...התחשבנות. עם זאת התחשבנות חיובית – כי אתה יוצא מורווח, אתה גדל – עצמית.

הבעיה מתחילה כאשר במקום להבין כי בעצם הצמצום אתה גדל – אתה מרגיש קורבן. הקורבנות, מעבר להיותה שורש הפולניות, הרי שהינה שורש המסכנות.

אל תהיו מסכנים, פשוט תתחילו להבין שמכל סיטואציית צמצום אתם יוצאים מורווחים.

תרגיל קשה – אבל שיהיה בהצלחה.