הגישה הנכונה בעיני לתכנון חופשה עם הילדים תהיה זו שלוקחת בחשבון את שני הצדדים - גם את ההורים וגם את הילדים. החופשה צריכה להתאים הן למבוגרים והן לצעירים ולהתחשב ברצון, בעניין ובצורך של אלה וגם אלה.

מאת: דפנה תייר, יועצת חינוכית-התפתחותית

 

מזה מספר שבועות מגיע אלי להדרכה הורית זוג נחמד, הורים לשלושה זאטוטים. אלו הם הורים מעט שונים מהזוגות שאני על פי רוב פוגשת: הם מבוגרים מהממוצע והביאו את ילדיהם לעולם לאחר שנים רבות של ביסוס קריירות מצליחות. המיוחדות של זוג זה מתבטאת באופן בו רקע זה משפיע על הדרך בה הם מגדלים את שלושת בניהם: מכיוון שהילדים נולדו לתוך מבנה חיים קיים ומבוסס הורים אלו מגלים פחות גמישות בהכנסת שינויים בחייהם, ולמעשה הם מחזיקים בציפייה שהילדים יתאימו עצמם לחיים שהיו שם קודם הופעתם. בהקשר לכך הופתעתי מעט לשמוע מהם כיצד הם מתכננים את חופשותיהם המשפחתיות: "זו החופשה שלנו לכן אנחנו בוחרים ועושים מה שמעניין ומתאים לנו. הילדים כבר יתאימו את עצמם אלינו". יש להודות - זו אינה הגישה הרווחת.

אני מתרשמת שהגישה הרווחת יותר היא זו שלוקחת את הילדים בחשבון בתכנון החופשה המשפחתית. בעיני הגישה הנכונה תהיה זו שלוקחת בחשבון את שני הצדדים - גם את ההורים וגם את הילדים. החופשה צריכה להתאים הן למבוגרים והן לצעירים ולהתחשב ברצון, בעניין ובצורך של אלה וגם אלה.

מכיוון שההורים הם האמורים להיות המחליטים והמתכננים של החופשה כדאי שיבנו אותה על בסיס מספר מרכיבים:

• התחשבות בצרכים ובציפיות של כל אחד מבני המשפחה - תוך ניסיון ליישב ולאזן בין כולם ולתת מענה מסוים לכל אחד מבני המשפחה.
• לתכנן זמן ביחד לצד זמן בנפרד - בהתאם לגיל הילדים.
• לתכנן מראש פעילויות אך להשאיר מקום לזמן חופשי ולגמישות בתוכניות.
• לראות בחופשה הזדמנות ליציאה מהשגרה, לפיתוח מיומנויות ותחומי עניין חדשים.
• להיזהר מלהיכנס לתפקיד "קצין הווי ובידור" של הילדים ולעודד אותם לקחת אחריות על הפנאי וההנאה שלהם (תוך הכוונה ופיקוח של ההורים בהתאם לגיל הילד).
• ולזכור שגם בימי החופש גבולות ומסגרת חשובים ורצוי להימנע מפריקת עול גורפת. בהתאם, לקראת סיום החופשה, על ההורים לעזור לילדים להתארגן לחזרה לשגרת החיים.

 

חופשת מהנה וחג שמח!