מאת: אביטל יעקובי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית

הרבה עימותים מיותרים נוצרים כתוצאה משמוש במילים שיוצרות אוירה שלילית של מאבק כוח.  כשהילד מרגיש זאת, הוא נכנס למאבק כוח עם המבוגר. במצב זה, ידו של הילד בדרך כלל על העליונה. לפעמים בלתי נמנע מלהיכנס למאבק כוח. אך חשוב שתחסכו זאת לדברים החשובים באמת, אחרת כל היום הופך לשורה של עימותים והאוירה נעשית עכורה.

להלן מספר טיפים ודוגמאות למסור את המסר החינוכי לילד תוך התייחסות בכבוד אליו ומבלי ליצור אוירה שלילית בבית.

א.       לדבר במונחים של חוקים כלליים במקום פנייה ישירה לילד:

במקום: "אל תכה."

עדיף: "אצלנו במשפחה משתמשים במילים, לא במכות."

ב.       לברר ולהזכיר לילד את הכלל ואת ההגיון שעומד מאחוריו במקום רק לבטא את האיסור: כאשר הילד מבין ויודע להסביר למה החוק קיים, הוא יפנים אותו טוב יותר ומהר יותר. עם זאת, היזהרו שההסבר לא יישמע כהתנצלות.

במקום: "אסור לשחק בגפרורים."

עדיף:  "מה החוק שלנו לגבי משחק בגפרורים?" אפשרו לילד לענות. "בשביל מה קיים החוק הזה?" אפשרו לילד לענות. "מה אתה צריך לעשות עכשיו?"

ג. להימנע משימוש במילות שלילה כמו: "לא", "אסור" וכו' ובמקום זאת להציע מה כן. המילה "לא" אוטומטית יוצרת תגובה של התגוננות או של תוקפנות מצד הילד (ואם תחשבו על כך טוב, גם אצלנו המבוגרים המילה הזו לא מוציאה מאיתנו את הטוב...)

          במקום: "טל, לא לרוץ מסביב לבריכה."

           עדיף: "זה מאד מסוכן לרוץ סביב לבריכה. אתה יכול לרוץ על הדשא."

ד.       אם הילד נכשל משום שלא ציית לכללים, אל תחגגו ותגידו לו: "אמרנו לך".

כשאתם אומרים לו זאת, אתם לא מתייחסים באמפטיה אליו אלא משדרים: "אחד אפס לטובתנו". זו גישה שמזמינה מאבקי כוח.

במקום: "אמרתי לך שתיפול."

עדיף: "אני מאד מצטער ששכחת את הכלל שלנו שאסור לרוץ בבריכה."

ה.      הימנעו משימוש במילים מעליבות גם כאשר הילד מוציא אתכם מן הכלים.

 כשילד נעלב וחש מושפל, הוא לא לומד לשפר את התנהגותו וסביר להניח שאתם תרגישו אח"כ רגשות אשמה.

במקום: "אתה בלתי נסבל"

עדיף: "זה ממש לא נעים לי כשאתה מתנהג כך."

ו.        להימנע מלהאשים את הילד. במקום זאת, הסבירו לו מדוע זה לא נעים ולא מקובל ומה התוצאה של ההתנהגות שלו.

במקום: "אתה משגע אותי."

עדיף: "כשאתה מילל זה לא עושה לי חשק להקשיב לך. איך אתה מרגיש כשמדברים אליך ביללות? תדבר במקום לילל ואז אוכל להקשיב לך. "

ז. להפחית את השימוש באיומים: "אם....אז". במקום זאת: "השתמשו ב"אחרי ש...אז"

"אם...אז" נשמע כמו איום והתניה ומזמין מאבק כוח.
במקום: "אם לא תאסוף, לא אקח אותך לקניון."

עדיף: "אחרי שתאסוף, נוכל לצאת לקניון." או: "בוא תאסוף מהר ואז יהיה לנו זמן ללכת לקניון."

ח.כאשר הילד מכעיס אתכם, אל תשתמשו בהכללות על האופי שלו או על אישיותו.

הקפידו להגיב עניינית על ההתנהגות הלא ראויה והביעו אמון בכך שהוא יכול אחרת.

במקום: "את ממש ילדה קמצנית."

עדיף: "חבל שאת לא מוכנה עכשיו לכבד את אחיך. אני יודעת שאת ילדה שיודעת לתת ולהיות נדיבה."

ולסיכום: נסו להעיר רק על הדברים החשובים. הבחינו בין הטפל לבין העיקר. כאשר אנו מעירים לילד על כל צעד, הוא מפסיק להקשיב, נאטם, ואז כשמשהו חשוב באמת, הוא כבר לא יקשיב לנו.

ועוד: עימדו אחרי מה שאתם אומרים. אם אמרתם שאתם לא מרשים, אל תסתפקו במילים, תדאגו שמה שאמרתם יוצא אל הפועל. אחרת, חבל על המילים....... הן הופכות לעלים שעפים עם הרוח.......

מותר וצריך להגיד "לא", "אל" וכו'. אך שימרו את המילה הזו לאיסורים שמהווים עבורכם קו אדום ולא לאיסורים הפחות חשובים. למשל: "לעולם אל תרוץ לכביש. אני לא מרשה."