פחדים במהלך השינה המתבטאים בחלומות וסיוטים אינם תופעה נדירה אצל פעוטות בני שנתיים עד ארבע שנים ומהווים חוויה מבהילה שעלולה להימשך כמספר דקות ומסתיימת לרוב בהתעוררות.

מאת: פזית בלציאנו – נגרין, יועצת חינוכית מרכז קוביות.

 

פחדים במהלך השינה המתבטאים בחלומות וסיוטים אינם תופעה נדירה אצל פעוטות בני שנתיים עד ארבע שנים ומהווים חוויה מבהילה שעלולה להימשך כמספר דקות ומסתיימת לרוב בהתעוררות. כמעט כל הורה מכיר את החוויה של צעקה לילית פתאומית: "אמאל'ה, בואי מהר, המפלצת רוצה לטרוף אותי"

 

מגיל שנתיים שלוש נכנס הילד לשלב התפתחותי בו הוא משחק משחקים דמיוניים ומשחקי סימולציה. עולם הדמיון עשיר והחשיבה היא מאד מאגית, ההבחנה בין דמיון למציאות מטושטשת ועדיין אינה מגובשת ומובנת עבור הפעוט בשלב זה. לילד חיים דמיוניים גם בשעות היום, אלא שבלילה הכול נראה מעט שונה, חשוך, מסתורי ומאיים. הלילה הוא בבחינת הליכה אל הלא נודע, אל עולם החלומות ופרידה מכל מה שמוכר ואהוב.

 

כאשר הפעוט חולם חלומות בעלי תכנים מאיימים, הוא משוכנע כי הדברים אכן מתרחשים במציאות  וחווה מצוקה אמיתית. הפחדים עלולים להתבטא במפלצות, מכשפות, דרקונים ודברים איומים אחרים שמסתתרים בארון או מתחת למיטה או באסונות שיקרו לו ולקרוביו. כיוון שאינו יודע לעשות את אותה הפרדה בין חלום למציאות, הוא יראה סימני פחד ויזדקק לתיווך של מבוגר על מנת להצליח להרגיש בטוח שוב. לעיתים חלק מהסיוטים קשורים ישירות לאירוע מסוים אשר התרחש במהלך היום והדמיון המופיע בחלום משמש כהגנה מפני התמודדות ישירה עם מקור הבעיה.

 

מצבים אלה מעוררים תגובות קשות אצל ההורים, למרות שברוב המקרים אין כל סיבה לדאגה והתופעות נעלמות עם הזמן.

 

אז מה עושים?

 

היות ומדובר במצוקה אמיתית חשוב לתת לה מקום. אסור לזלזל בפחדיו של הילד. מומלץ לגשת ולהרגיעו לאותת לו כי אין סכנה ממשית וכי הוא מסוגל להתגבר ולחדש את שנתו כרגיל. חשוב להרגיע, אך לא להעניק לעניין תשומת לב מופרזת. אין צורך להעיר את הילד ולשדל אותו שיספר את תוכן החלום. חשוב לחבקו ולתת לו תחושה שיש מי ששומר ומגן עליו.

 

בגילאים צעירים יותר ניתן להתייחס לחלום כאל מציאות לכל דבר. אפשר להעביר לילד מסר כי אני מתייחסים לפחדיו ברצינות גמורה: לזרוק את המפלצות מהחלון, לרכוש אביזרים שיעזרו, כגון לוכדי חלומות, מלכודות למפלצות, פנס שיאיר בחשיכה ולהשתמש בספרות ילדים בנושא.

 

אחד האלמנטים החשובים כאשר משתמשים באמצעים אלו הוא להשאיר אפשרות לשליטה  על ידי הילד עצמו וזאת על מנת להגביר את תחושת השליטה שלו. אם לדוגמה מדובר בפנס, הילד יהיה זה שידליק ויכבה אותו בעת הצורך.

 

במקביל, במהלך שעות העירות, כדאי לשוחח עם הילד על תוכן החלום, על המכשפה שהופיעה בחלומו. רצוי לשאול אותו מי זו וניתן לנסות ולהציע לו משחק תפקידים כאשר הילד משחק את תפקיד המכשפה ואילו ההורה את תפקיד הילד, תוך כדי יצירת דיאלוג ביניהם. הילד יכול לנסות ולהתיידד עם המכשפה, להכיר אותה ולהתקרב אליה. כמו כן ניתן להציע לילד חפץ של ההורה (חולצה, כרית או כל דבר אחר) ולבקש מהילד שישמור על החפץ עד הבוקר ובבוקר יחזיר אותו להורה. החפץ מהווה איזשהו ייצוג מוחשי של ההורה בהעדרו ונותן לילד תחושה של רצף והמשכיות (ניפגש בבוקר).

 

כאשר נשכיל להעביר לילד מסר כי אנו מתייחסים בצורה רצינית לפחדיו, לא לועגים לדבריו מקבלים אותו וסומכים עליו כי הוא ידע להירגע, יטה הילד להתמודד עם הפחדים ביתר קלות.