גיבור-על אמיתי

תשעים אחוז מהילדים בגן החדש נושאים תיקי גן וכוסות שתייה מעוטרות בדמותו של איש-העכביש. הם גם לרוב נלחמים אחד עם השני, בדומה לגיבור העל המצויר, לכן החלטנו לנסות להסביר לבנים את המשמעות האמיתית של המילה "גיבור", לגלות להם עם מי אנחנו באמת נלחמים ומה נחוץ לנו כדי להפוך לגיבורי-על אמיתיים בעצמנו.



גיבור-על אמיתי

מאחר ובשנים הראשונות לחייו של הבן הגדול גרנו בדירת קרקע, הניסיונות למנוע כניסת ג'וקים או עכבישים אל תוך הבית היה בגדר משימה בלתי אפשרית. לשמחתי, יצא שלמרות שאני אישית לא חובבת חרקים במיוחד, בעלי דווקא כן. מה שעזר לנו לגרום לילדים לא לפחד מהם כלל, ועם הזמן אפילו לאהוב אותם. אך למרות חיבתו הרבה לחרקים, כשהבן הגדול שלי ראה לראשונה את דמותו של ספיידרמן, הוא החליט שזה לא ממש בשבילו. בעוד שמיליוני ילדים בכל הגילאים (ומבוגרים) מעריצים את גיבור הקומיקס ומעלליו, ראינו שהוא מעט נרתע מהדמות המצוירת.

הבעיה היא שתשעים אחוז מהילדים בגן החדש נושאים תיקי גן וכוסות שתייה מעוטרות בדמותו של איש-העכביש. הם גם לרוב נלחמים אחד עם השני, בדומה לגיבור העל המצויר, לכן החלטנו לנסות להסביר לבנים את המשמעות האמיתית של המילה "גיבור", לגלות להם עם מי אנחנו באמת נלחמים ומה נחוץ לנו כדי להפוך לגיבורי-על אמיתיים בעצמנו.

בקניון הגדול

אז למי שלא היה בכדור הארץ בשנה האחרונה – ספיידרמן שולט ובגדול. כל חנויות הקניון כאילו מחויבות על ידי קוד אתי סודי של אגודת חובבי ז'אנר הפנטזיה והקומיקס – להכניס לפחות פריט מזהה אחד של איש העכביש הפופולארי.

"הנה הספיינדרננט הזה" הבן הגדול אמר כשעברנו ליד סט תיקים וקלמרים לבית הספר עם תמונתו של ספיידרמן מתנוססת על גביהם. "אמא, איפה ספיידרדנט גר?" הוא החל להתעניין. "זה נכון שאנחנו רואים את התמונה שלו בכל מקום, אבל מדובר בדמות מצוירת, חמוד", עניתי, וכשראיתי שקצת קשה היה לו להסכים איתי, חשבתי להדגים לו את ההבדל באמצעות ציור על לוח מגנטי (שבמקרה גם היה עטור בציורים של קורי עכביש).

התיישבנו באחת מפינות היצירה שברחבת חנות הצעצועים וביקשתי ממנו לצייר לי פרצוף מצחיק. הוא צייר עיגול גדול בשביל הפנים, שתי נקודות לעיניים, נקודה אחת לאף ופה חצי מחייך. "כל הכבוד!" עודדתי אותו. "עכשיו מה נצייר לו בשביל האוזניים?" שאלתי אותו. "דגים!" הוא צעק בהתרגשות. "דגים במקום אוזניים? אבל אין דבר כזה!" צחקתי איתו. "זה נקרא שאנחנו מציירים את מה שעולה לנו בדמיון", הסברתי. "כך גם ישב מישהו עם דף ועיפרון וצייר איש עם תחפושת של עכביש".

הרצון להיות טוב

כשהילדים הביטו בתמונה של משחק פאזל ענקי, הבן הגדול שאל לפשר הדילוגים בין הבניינים. הסברתי להם שכשספיידרמן גילה שיש לו כוחות מיוחדים כמו של עכביש, הוא החליט להשתמש בהם כדי לעזור לאנשים אחרים. "גם אני רוצה לעזור לאחרים!", הבן הגדול צעק תוך כדי ששניהם קופצים על טרמפולינה עכבישית. "יופי, חמוד", שמחתי איתו, "למעשה בכל אחד מאיתנו קיים הרצון הזה להיות טוב לאחרים. זהו רצון מאוד מיוחד ושונה מכל יתר הרצונות שלנו", אמרתי לו והסברתי שזו גם הסיבה להתלהבותם של כל כך הרבה אנשים, מדמות הקומיקס המפורסמת וחבריו: "כשרואים או קוראים על גיבור כזה שמנסה להציל אחרים, מרגישים אליו משיכה בגלל שזה מעורר בתוכנו את הרצון הפנימי שלנו – לעשות את העולם טוב יותר".

גיבור-על תוצרת בית

כשחזרנו הביתה הבנים הראו התרגשות מהבילוי וביקשו שנעזור להם להכין חדר הרפתקאות משלהם. פרסנו שני סדינים בין המיטות של הבנים בשביל מערה. את שולחן הציור הקטן הפכנו ועטפנו בסדין נוסף כדי שיראה כמו סירה, ומסביבו פיזרנו את מרבית הבובות וחיות הים שלהם. מטרת המשחק הייתה להציל את הבן הקטן מהספינה הטרופה כשמסביבו מאיימים כרישים ותנינים מפחידים.

"אמא איך נראה גיבור?" הוא שאל תוך כדי שהוא מושיב את הבן הקטן בסירה. "בגלל שגבורה זו תכונה פנימית בתוך האדם, גיבור יכול להראות בעצם כמו כל אדם רגיל, אפילו ילד" עניתי לו. "ומי הם הרעים, אמא?" הוא עשה את עצמו נלחם עם חיות הצעצוע המפוזרים ברחבי החדר ודחף את הסירה עם הקטנצ'יק עליה, אל חוף מבטחים בסמוך למערה. "הרעים הם בעצם כל מיני רצונות הפוכים לאהבה שמתעוררים בנו כשאנו בדרך לעשות טוב לאחרים", עניתי לו וראיתי שהוא מביט בי ומקשיב. "ומי שמשתדל במהלך החיים שלו להתמקד רק ברצון לעשות טוב לאחרים, נקרא "גיבור-על" –  כי הוא מתגבר על פני שאר הרצונות שמתעוררים בו".

לאחר שסידרנו את כל הצעצועים, והילדים נכנסו למיטות, הבן הגדול שאל את אבא אם הוא יכול להיות גיבור-על. אבא סיפר לו שלפני הרבה הרבה שנים לא היה צורך בסיפורים של גיבורי-על כמו ספיידרמן או סופרמן, מכיוון שכולנו חיינו אחד עם השני בחיבור ובשלמות והרגשנו שסביבנו קיים כוח אמיתי של טוב ואהבה. "כך שבמקום לקבל כוחות דמיוניים מנשיכת עכביש, ורק אז ללכת ולעשות טוב לאחרים, אצלנו זה פועל אחרת" אבא המשיך, "מתוך זה שנחזור לפעול באהבה לזולת כמו פעם, ונרגיש שוב את כוח הטוב והאהבה שסובב אותנו, נקבל ממנו כוחות אמיתיים להמשיך לעשות טוב עוד ועוד". כיסינו אותו בשמיכה, נתנו לו נשיקת לילה טוב והזכרנו לו שבשבילנו, הוא הגיבור הכי אמיתי שיש.