הנה עברו להם כמעט חמישה חודשים מאז שנולדת , חלקנו עולם קטן רק שלך ושלי..והנה אני עושה צעד שמנוגד לכל אינסטינקט חייתי / אימהי ומחר אני חוזרת לעבודה.  אני יודעת שזה צעד טוב ונכון גם לי וגם לך. אינסטינקטים הם כאן לרגע כאן להישרדות ואחר כך באה השיגרה.

מאת: מירי לוי, מתוך הבלוג: מיומנה של אמא לשניים

קטנה שלי , איזה מסע אנחנו עוברות יחד.. אני הבת אדם היחידה בעולם שמכירה אותך מהדקה שנוצרת , אני חלקתי איתך מזון , כלי דם , גוף וחמצן. אני עצרתי את נשימתי כאשר את נשמת את נשמתך הראשונה. למרות שאת ילדתי השנייה, מצאתי את עצמי שוב נפעמת מגודל הנס, שוב מופתעת מהמיידיות בה קיבלת אותי כאימך בעוד לי זה לעולם לא יהיה מובן מאליו  שאתם ילדי ובכל יום עד אחרון ימי, אגיד תודה בכל בוקר  ובכל ערב שיש לי אתכם.

 

אני נמסה מול המחוות התינוקיות שלך , אני מכורה לריח של אחיך הגדול .

 

רק אמא אחרת תבין את הדיסונס שבין הידיעה שאני בגופי מסוגלת לשמור ולהגן על ילדי מכל העולם ולעומת זאת לפעמים נדמה לי שאותו גוף יקרוס מעייפות , מדאגה ולפעמים אפילו מעוצמת האהבה.

 

הנה עברו להם כמעט חמישה חודשים מאז שנולדת , חלקנו עולם קטן רק שלך ושלי..והנה אני עושה צעד שמנוגד לכל אינסטינקט חייתי / אימהי ומחר אני חוזרת לעבודה.  אני יודעת שזה צעד טוב ונכון גם לי וגם לך. אינסטינקטים הם כאן לרגע כאן להישרדות ואחר כך באה השיגרה.

 

אמא טובה , היא אמא מאושרת ונותר בי עוד רצון עצום ללמוד ולהתקדם.

 

יש בי את הידע הקדום שעובר בdna, שגם צריך לאט לאט לשחרר וללמד אותך לסלול את הדרך שלך בעולם.  ילדה שלי, תינוקת שלי הכל יהיה בסדר ( נראה לי שאת יודעת את זה ואני בסוף אשתכנע גם) אני נרגשת ממה שמצפה לנו ולך בהמשך. אם מידי פעם תראי אותי עומדת מהצד ומסתכלת על אחיך ועליך , תדעי ששוב אני מתפעלת מהבריאה או לחילופין גמרתם אותי ועצרתי לרגע לישון עם העיניים פתוחות.

 

נתראה ב16:00 כשאחזור מהעבודה ( וכן סחטנות ריגשית עובדת עלי יופי)

 

באהבה ,

אמא