אני : אתה יודע שיש לי היום יומהולדת?

 

גור: באמת? בת כמה את?

 

אני : אם תחשב 2015 פחות השנה בה נולדתי, תקבל תוצאה דו סיפרתית שמתחילה ב 3

 

גור: חחחחחחחחח את מצחיקה

 

אני: מה כל כך מצחיק?

 

גור: אמא את מאוד מאוד מבוגרת כבר אין לך יום הולדת

 

אני: האוצ׳ הלב המאוד מאוד מבוגר שלי, לא יעמוד בזה.  אולי תאחל לי משהו ?

 

גור: כמו מה?

 

אני: סתם ככה אני שולפת מהשרוול - את אמא מהממת ואיזה כיף לי שנולדתי דווקא לך , שכל הילדים שלך יהיו רופאים , שסוף סוף ימציאו צמיד שמחליף צבע בקרבת אנשים עם מחלה מדבקת ( אמן אמן אמן) . אתה בהחלט מוזמן גם לאלתר..

 

גור : מה זה לאלתר?

 

אני: להמציא מהראש

 

גור: אההה כמו הדברים שאני אומר לך שלא בא לי לסדר את החדר???

 

אני: בדיוק !!!!!!!!!!! אבל במקרה של האיחולים אני מעדיפה שתחשוב מהלב. 

 

גור: אמממ מזל טוב

 

אני: אוקי אני מרגישה שהשקעת הרבה מחשבה ורגש ..מדהים 

גור: נו אז תאחלי לעצמך 

אני: רעיון נפלא! אבל אני מרגישה שבמקום לבקש עוד , אני צריכה להגיד תודה.

תודה על כל מה שקיבלתי , על האהבה של חיי עליכם הילדים שלי, על המשפחה והחברים ועל על השיעורים שלמדתי בחיים ועוד אלמד. לא חסר לי דבר וגם על זה, תודה..

גור: אמא את פראיירית, אני הייתי מאחל לעצמי, נעלי כדורגל...