בחדשות מודיעים על צבע אדום בת״א, המוח מכבה אזורים לא שימושיים ומדליק את האזורים הפרימיטביים הקדומים ביותר ״רוצי תגני על הגורים״ . הגדול רץ כל כך מהר שאין לאף טיל סיכוי להתביית עליו אבל אמא שלו נכנסה לכוננות לביאה דרגה 4, הילד נלפת וקורקע לבסיס האם (תרתי משמע) הקטנה עדיין לא ניידת , תענוג.

מירי לוי, מתוך הבלוג: מיומנה של אמא לשניים

אני חושבת שמהרגע שנולדתי חיפשתי איך לעשות פעולות שונות בכמה שפחות תנועות. אני המצאתי תקן חדש למשחקי הילדות קלאס וחבל , תפקיד שלא הבנתי איך עד אז לא חשבו על זה קודם. כאשר כל האידיוטים קפצו זרקו ורצו, אני הייתי השופטת !

 

דקי ההבחנה בטח כבר שמו לב שגם בתור ילדה כבר הייתי תת מיזנטרופית שבחרה בקפידה עם מי היא חולקת משאבים יקרים ונדירים כמו אנרגיה ונחמדות. כאשר התחילה מלחמת המפרץ לא הבנתי למה כולם בהיסטריה, מבחינתי החלום שלי מתגשם. הנה בחרנו חדר בבית שבהגדרה מבודד אותנו מהחיידקים שבחוץ, יש בו מיטה אוכל וטלוויזיה ולמקרי חרום אפילו דלי. וואו חשבתי לעצמי אין צורך לעולם לצאת החוצה , לפעמים חלומות מתגשמים.

 

תוסיפו לחגיגה גם מסכות אב״כ ומזרק אטרופין ומבחינתי סאדם חוסיין הוא הדוד הנחמד הזה מעירק.

 

והנה החיים כמו החיים מזמנים לנו סגירות מעגל. הסיטואציה לא כל כך שונה רק שהפעם אני המבוגר האחראי (מי שצוחק עכשיו, שיפסיק). אז בואו ננתח מה קרה אתמול: בחדשות מודיעים על צבע אדום בת״א, המוח מכבה אזורים לא שימושיים ומדליק את האזורים הפרימיטביים הקדומים ביותר ״רוצי תגני על הגורים״ . הגדול רץ כל כך מהר שאין לאף טיל סיכוי להתביית עליו אבל אמא שלו נכנסה לכוננות לביאה דרגה 4, הילד נלפת וקורקע לבסיס האם (תרתי משמע) הקטנה עדיין לא ניידת , תענוג.

 

היסטריה דרגה 4 : בוא נשחק משחק

הלפות: ישששש במה נשחק?

היסטריה דרגה 4 : בוא נראה כמה מהר אנחנו מרימים את הקטנה ורצים לחדר .

הלפות : טוב אבל תתני לי להשיג אותך.

היסטריה דרגה 4 : סגור. יופי רצנו מהר מהר ועכשיו בוא נסגור את הדלת .

הלפות : אבל למה?

היסטריה דרגה 4: אמא לא המציאה את המשחק הזה תשאל את אלוף אייל אייזנברג למה ! ובאותה הזדמנות תגיד לו שאמא שלך רוצה להחליף איתו מילה או שתיים.

הלפות: ומה עושים עכשיו?

היסטריה דרגה 4 : רואים חדשות ומחכים לטוב.

הלפות : אני לא רוצה לשחק יותר , אני הולך לסלון

היסטריה דרגה 4: אבל כל כך כייף כאן ואתה יכול לישון עם אבא ואמא במיטה.

הלפות : מגלגל עיניים ( בגיל 3 הילד כבר מגלגל עלי עיניים) אמא עדיין לא לילה  בואי נשחק בסלון.

היסטריה דרגה 4: טוב ילד , אמא נשארת עוד קצת לבדוק איפה אפשר לאחסן כאן אוכל

הלפות: אופפפפ ( בגיל 3 הוא עושה לי אופפפ)

 

הנה אני חוזרת לסלון , מעט מבויישת ולא לגמריי רגועה . המוח לאט לאט מדליק חזרה אזורים פחות אינסטנקטיביים ויותר חושבים. למרבה הפאדיחה אני מגלה ש:

1. אני לא בתל אביב , אני בכפר סבא.

2. אני לא בבית שלי ותאורטית זנחתי את שאר המשפחה מחוץ למרחב המוגן.

שיהיו לכולנו ימים שקטים ומי ייתן והצבע האדום יזכיר לנו רק תותים..