שישה חודשים לאחר לידת בתה, אֵיימי קרֵיין אינה יכולה לזכור מתי בפעם האחרונה הייתה לה אורגזמה או  מתי עשתה שעווה ברזילאית. מנוכרת לחלוטין מאותה אישה עובדת נחושה שהייתה פעם, איימי נעשית מרושלת, תשושה ומשועממת עד דמעות משיחות על הרגלי שינה

אין זה ספר הדרכה הורית חדש -  מדובר ברומן המתאר בגוף ראשון את חוויותיה של אם צעירה בשנה שלאחר לידת ביתה.

איימי קריין היא כל אחת מאיתנו. דרך חוויות ההורות הראשונית הטרייה, דרך ההכרה כי כבר לא תוכל להיות מה שהייתה,  אנו מלווים את איימי גם  דרך הטלטלה בקשר הזוגי שלה והרצון להיות מה שהיא לא: "יאמי מאמי" או בסלנג הנפוץ יותר באזורינו milf –  mom i'd like to fuck , בזמן חופשת הלידה שלה (בלונדון – שנה תמימה!!!) היא מוצאת את עצמה מתערבבת בחוגים שלא הייתה מגיע אליהם אלמלא הצורך להעסיק את עצמה ואת תינוקתה. חוג האמהות "האמהיות" המקיימות מפגשי תינוקות בבקרים ומדברות על חיתולים ופליטות. וחוג ה"יאמי מאמאיז" אמהות המבלות בבתי קפה, מתהדרות בעגלות אופנתיות, המסדרות שיערן, עושות בוטוקס, פילאטיס, שעווה ברזילאית וכו'. איימי, דרך התבלטויות החוויה ההורית שלה מנסה למצוא את עצמה בין 2 הקבוצות הללו – בדרכה היא הופכת להיות יאמי מאמי בעיני עצמה, ובמקביל מגיעה לתובנות חדשות.

 

הספר כתוב בשפה קולחת ובהומור, היוצר חווית הזדהות טוטאלית לכל אישה שהיא אם.

פולי ויליאמס היא עיתונאית שחיה בלונדון. זהו ספרה הראשון. עם צאתו לאור הפך לרב-מכר באנגליה, ועד כה תורגם ל-5 שפות.