איך הגיב הבוס שלכן למשמע החדשות המשמחות, על פי רוב, שאתן בהריון? מקווה ששמח ואיחל לכן בהצלחה. שלי פספס את השימחה שבבשורה וזה מה שאני נאלצתי לעבור.

הבלוג של הבונבון והבונבוניירה

לפני כמה ימים צלצל הפלאפון עם מס' לא מוכר.

 

על הקו היה אחד המנהלים שעבדו איתי בעבודה הקודמת, בה עבדתי לפני הלידה.

חברה שקוראת לעצמה הייטק אבל בפועל ירדה הכי נמוך שאפשר...

אותו מנהל התקשר אלי בטעות, התכוון להתקשר ללקוחה בשם דומה והתבלבל. המבוכה שהיתה על הקו, בצירוף הבכי של הקטנה הביאו לסיום מהיר.

השיחה הקצרה והסתמית הזאת העלתה נשכחות שהלוואי שהיו נשכחו לעד.

 

איך הגיב הבוס שלכן למשמע החדשות המשמחות, על פי רוב, שאתן בהריון? מקווה ששמח ואיחל לכן בהצלחה. שלי פספס את השימחה שבבשורה וזה מה שאני נאלצתי לעבור:

קצת יותר מחצי שנה אחרי שהתחלתי לעבוד באותה חברה גיליתי שאני בהריון. הריון רצוי אבל עדיין מפתיע.

ההריון הראשון היה טבעי אבל נוצר אחרי שנה תמימה של נסיונות.

כשחשבנו על להביא ילד נוסף, ציפינו שבמקרה הטוב, יקח לנו עוד שנה עד שנצליח גם הפעם.

כנראה שאנחנו מתכננים ואלוהים צוחק והפעם גם אנחנו צחקנו: ההריון נקלט מיד.

אני מודה שהייתי קצת בהלם. צפיתי עוד תקופה ארוכה של נסיונות ואכזבות ודווקא ההצלחה קצת היממה אותי.

ההריון היה קשה. מלווה בבחילות קשות מאד ובהקאות מרובות. היה מאד מאד קשה להסתיר זאת בעבודה.

בהיותי בחודש ה-2! ניגשה אלי חשבת השכר ואמרה לי שהיא שמעה שמועה שאני בהריון ושאם זה נכון, שאגש מיידית למנכ"ל (הבוס הישיר שלי) לבשר לו או שהיא תאלץ לעשות זאת בעצמה....

התנגדתי לכך ש"מתוקף תפקידה" היא תספר לו מיידית אם אני לא אעשה זאת- אבל העדפתי שישמע את זה ממני.

נכנסתי למשרדו ובישרתי את "בשורת האיוב". תגובתו היתה כאילו הודעתי על פטירה של מי מבין משפחתו.

המילים הראשונות היו "אוי ואבוי". אח"כ אמר " אבל הבטחת לי בראיון שלא תכנסי להריון בשנים הקרובות". את ההמשך שרק הלך ונעשה יותר גרוע כבר הדחקתי מזמן.

 

 

מאותו יום המצב נעשה בלתי נסבל. הקאתי לפני הישיבות, במהלכן ומיד אחריהן. התגובה על כך שהייתי יוצאת להקיא היתה "אויש נו באמת".

שכחתי לציין, ששבועיים לפני שבישרתי לו על ההריון, קיבלתי בונוס על עבודה מצויינת. קיבלתי תשבוחות ממנהלים רבים אחרים בחברה.

מרגע הבשורה (שוב אני מזכירה- בסה"כ שבועיים אחרי) התהפך היחס ונהיה מזלזל ומגעיל. המנטרה של "הבטחת שלא תכנסי להריון" חזרה על עצמה שוב ושוב ואף מתועדת במייל שנשלח אלי ישירות ע"י המנכ"ל.

 

 

ההריון הקשה שכלל הקאות ממושכות (עד לחדר הלידה!) שגרמו להתייבשויות והתעלפויות שגררו איבודי הכרה שהביאו לשמירת הריון.

במהלך שמירת ההריון, התייצבתי מס' פעמים בשבוע באשפוז יום לקבלת עירויי ברזל ואינפוזיות נוזלים.

 

 ההריון הזה היה טראומטי מאד. החדירה הזאת לפרטיות שהכריחה אותי להיחשף ולספר עוד לפני שהייתי מוכנה לכך והתגובות והיחס הגועליים, הגבירו לדעתי עוד יותר את הטראומה הפיזית. במשך זמן רב הייתי מצטמררת בכל רמ"ח איבריי כשהייתי שומעת את שם החברה.

למי ששואלת את עצמה למה לא התלוננתי אני יכולה לענות שיכולתי לתבוע וגם לנצח. היה לי תיעוד במייל שמוכיח את כל הטענות. אבל אחרי הלידה החלטתי שסבלתי מספיק ועכשיו אני רוצה להתרכז באושר הקיים- הקטנטנה המהממת שנולדה, אחיה הרגיש והחכם ובן זוגי המדהים והנדיר. החלטתי לשחרר את כל הכעס שהיה עצור בי ולהנות במקום להיגרר לרפש משפטי.

 

 מקווה שאתן חוויתן רגעים יפים יותר כשבישרתן למעסיק/ה על ההריון...