הילד מפחד לישון בלילה? בוכה שוב ושוב ורוצה את אמא? ואולי את אבא? אחרי שעשינו את כל המוטל עלינו באהבה רבה (מקלחת, ארוחת ערב, טקס שינה וכו'...)  הילד פשוט מפחד לישון.

מאת: ניוה מלשובסקי

 

 

הילד מפחד לישון בלילה? בוכה שוב ושוב ורוצה את אמא? ואולי את אבא?

אחרי שעשינו את כל המוטל עלינו באהבה רבה (מקלחת, ארוחת ערב, טקס שינה וכו'...)

הילד פשוט מפחד לישון. עוד נשיקה, עוד חיבוק ושוב "לילה טוב" ואחרי שזה קורה כבר כמה פעמים, אנחנו כבר מתעצבנים ומחכים שהילד כבר יירדם ובייאוש רב אנחנו נשכבים לידו (ולפעמים גם נרדמים לידו...) או שפשוט נותנים לו להירדם אצלנו בחדר (ומי יודע אם בכלל יסכים לעבור למיטתו) ואז כשכבר שקט ואנחנו בעצמנו רוצים בכל זאת לעצום עיניים לכמה שעות, הפעוט (יכול להיות גם בהחלט ילד בן עשר) מגיע לביקור באמצע הלילה.

רגע... לפני העצבים שמופנים לילד ולבן הזוג על הדרך בואו ננסה קצת להבין מהו הפחד (שימו לב אנחנו מדברים על פחד מהחושך ולא על בעיות שינה מסיבות אחרות).

אצל ילדים נפוצה לאורך שנים בעיות שינה מפחד.

הפחד יכול להיות מכמה גורמים: מהלילה עצמו, מהחושך, מהבדידות ומהפרידה ומהיום שעבר ומההורה. אצל חלק מהילדים קיים הפחד מהשינה עצמה, בעיקר מחלומות רעים. פחדים אלו הם תקינים ואף חיוניים להתפתחות, ומהווים דרך מקובלת אצל ילדים לבטא חרדות וקונפליקטים.

כמה דרכים להתמודד עם פחד מסוג זה:

1.         לתת לגיטימציה לפחד – חשוב לא להתווכח איתו ש"אין שם שום דבר מפחיד, כי לדעתו יש. חשוב לתת לו לבטא את הפחדים, אם בדיבור ואם בחיפוש בחדר, מתחת למיטה. הפחד הוא אחד הרגשות הלגיטימיים ביותר, ואין טעם לנסות לבטל אותו.

2.         להעניק תחושת שליטה - בשלב השני כדאי לחפש דרך לאפשר לילד תחושת שליטה, שהרי הפחד הוא מצב של חוסר שליטה וחוסר ודאות. נניח להדליק איזה נורה או פנס שמסלק כביכול את החושך נותן לילד תחושה שהוא השולט או מטאטא (של ילדים)  המסלק את החושך מהחדר יכולים לעזור.

3.         לשחק משחקי תפקידים - יש ילדים שייהנו לשחק. הם קוסם או פייה טובה הבאים לסלק את החושך והילד המנצח את החושך עשוי לתת לילד תחושת כוח וביטחון: אני חזק ואין לי צורך לפחד. או איזה שהיא בובה "חזקה" מבחינת הילד (דמות חיה כל שהיא) שמגרשת את החושך מהחדר.

מעבר לכך כמובן שניתן להשאיר אור קטן בחדר או ליד אפילו עד גילאים מאוחרים (6-7), מוסיקה תמיד עושה את העבודה ומרגיעה, להניח ספר תהילים מתחת לכר בתחושה שמישהו מגן על הילד.

בשבת בשעת בוקר אפשר לעשות איזה שהיא יצירה משותפת עם הילד.

ציור או עבודת הדבקה בה יש מפלצת או דמות מפחידה ובמקביל דמות אחרת שמנצחת את החושך.

אצלי כפי שכתבתי באחד הפוסטים, אני משחקת איזו שהיא דמות עם ילדיי.

עם בתי אני איזו שהיא דמות שתמיד מביאה אבקות קסמים מכל מיני ארצות, ותמיד לוקחת אותה למסעות ברחבי העולם, (פיזית היא רוכנת על גבי ומחבקת אותי חזק וכאילו אנחנו טסות ואני מספרת לה על מדינות ומאכלים ואזורים יפים בעולם) ובינתיים אנחנו מדברות והיא לפעמים מספרת לי דברים ממש אישיים מהלב שלא הייתה מספרת לאמא (....). עשר דקות של איכות והילדה ישנה עם חיוך!

עם בני אני הקוסמת שתמיד מפזרת עליו אבקה שתגרום לו למחרת לאיזה משהו, ליום מצחיק, ליום מוצלח, ליום שיבקיע גול בכדורגל, ליום מיוחד עם חבר.

תאמינו או לא, נבואה שמגשימה את עצמה. הילד כנראה עושה הכל כדי שזה יקרה ובהרבה פעמים זה קורה. שוב, הוא ישן מחוייך ולא מפוחד.

כמובן, שאני מלווה זאת , יחד עם בן זוגי, באהבה, חום, רוך, נשיקות וחיבוקים, מוסיקה שקטה ולפעמים גם אור קטן. ולא מוותרת על שיר ערש שמומצא באותו הרגע.

עם בתי התינוקת אני שרה, מלטפת את ראשה ואם נדרש גם יושבת לידה כמה דקות.

אני יודעת שדי מהר בגיל הזה, הילד מאבד את קסם השינה ומתחיל לשחק אז אני משתדלת לקצר את טקס השינה עימה ולתת לה בכל זאת את התחושה הנעימה שהיא הולכת לקראת שינה טובה.

אני מזכירה לכולנו כי הליכה לשינה מהווה אתגר רציני.

תהליך זה יכול להיות מלחיץ, במיוחד לילדים צעירים וכולל מספר מרכיבים: פרידה משמעותית מההורים, התמודדות עם חושך והקונוטציה שלילית הקשורה ל"כוחות רעים" (למשל, מפלצות, רוחות רפאים, פושעים), להיות לבד. הביטוי של פחדים אלו מאוד מגוון וכולל דאגות לביטחון עצמי (פחד מפורצים או חוטפים), נושאים הקשורים לפרידה ואובדן (למשל, משהו נורא עלול לקרות להורה, פחד מלהיות לבד), יצורים דמיוניים (כגון, רוחות רפאים, מפלצות, חיות מפחידות), חלומות מפחידים והחושך.

מעבר לכל מה שהוזכר עד כה, בגילאים מתאימים כמובן שניתן לשוחח באופן ישיר עם הילד על פחדים אלו ולנסות להרגיעו. אין טעם באמרות ש"לאמא לעולם לא יקרה כלום" ו"אין אנשים רעים".  הילדים חכמים ומודעים למציאות בה אנחנו חיים וקולטים מסרים וסיפורים ולכן כדאי לנסות להרגיע בדרך החיובית. "אמא כאן איתך, אנחנו ההורים, המשפחה, אוהבים אותך ודואגים לך".

"אנחנו נמצאים כאן ליד בחדר השני", "נתראה בבוקר לשתות שוקו ביחד". משפטים מסוג זה רצויים. אין טעם לייפות את העולם אבל גם לא צריך להקצינו.

כאן אין טעם לפסיכולוגיה והרצאה אינסופית. פשוט לפעמים לדבר קצר , לעניין עם המון המון אהבה.

אתוודא ואומר שכתבתי ספר לילדים בדיוק בנושא זה אבל מכיוון שברצוני לפרסמו יום אחד

לא אוכל לקשר אתכם לסיפור זה (אולי בעתיד הקרוב...) אבל רק אומר שהילד צריך להבין ששינה חשובה, בריאה, והלילה יש בו גם דברים טובים. כולם, או רובם של בעלי החיים, האנשים, נחים, אוגרים כוחות, מעבדים את הזיכרון, גדלים (אין ספק שבשלב מתקדם בהחלט אפשר לדבר בצורה מדעית אמיתית ואפילו תופתעו לגלות שהילד סקרן) וגם החושך נדרש במערכת החיים הזו כמו האור.

 

לילה שקט ונעים!

 

שלכם, ניוה