כשהייתי קטנה יותר, אבל גם כשהייתי קטנה מספיק, אהבתי ללכת בין הבניינים, לנגריות ולהסתובב בשכונה עם החבר'ה הבנים ולחפש קרשים קטנים כגדולים ולמצוא מקומות מסתור כדי שהאחרים לא יימצאו. בדרך נחתכנו, נפצענו, סחבנו והתעייפנו. כך יום מדי יום , אחרי הפסח עד ל"ג בעומר...

מאת: ניוה מלשבסקי

חוגגים את ל"ג בעומר, מדורות, "פטטות" (תפוחי אדמה זרוקים על הקרשים הנשרפים), שירים וריקודים

ומרשמלו לקינוח מונח על שיפודים.

זה חג של הילדים. ללא ספק!

 

כשהייתי קטנה יותר, אבל גם כשהייתי קטנה מספיק, אהבתי ללכת בין הבניינים, לנגריות ולהסתובב בשכונה עם החבר'ההבנים ולחפש קרשים קטנים כגדולים ולמצוא מקומות מסתור כדי שהאחרים לא יימצאו.

בדרך נחתכנו, נפצענו, סחבנו והתעייפנו. כך יום מדי יום , אחרי הפסח עד ל"ג בעומר.

ואז מגיע יום המדורה. מהבוקר משכימים קום ומחפשים ומוצאים את המקום המרכזי והבולט ביותר להקים בו את המדורה.

מתחילים קרש אחר קרש לבנות את המדורה, לרוחב ולגובה, דוחפים עיתונים באמצע, תוחמים באבנים מסביב ומציביםבראש את "היטלר".

ואז הרגע המתסכל ביותר – לשבת במשמרות, לשמור על המדורה שאף אחד "לא יגנוב" חלילה איזה קרש ולחכות עד הערב עד החשכה.

ההורים בבית מכינים את הסלט, הציפ'ס והבשרים אוטו-טו יעלו על רשת המנגל.

 

החגיגה מתחילה.

לא משנה אם אנחנו ילדים קטנים בחברת ההורים וחוגגים עם עוד כמה זוגות חברים/שכנים או אנחנו בעצמנו עושים הכל לבדנו, הרגע בו מדליקים את המדורה ומשקיפים ובודקים של מי הכי גדולה, הכי גבוהה, לא נופלת ומחזיקה מעמד לאורךזמן. פנים שחורות, ידיים מטונפות, ספוגים בעשן, אבל בהרבה שמחה וכיף.

יושבים מסביב, מתחממים , מדברים, שרים וחוטפים חטיפים בין לבין.

באמצע אזור נטוש או בשפת הים- האווירה של "ביחד" מדהימה.

ואז מגיע שלב שכבר לא עושים יותר מדורות כי אנחנו כבר גדולים ואולי רק מזכירים את החג באיזה מנגל במרפסת.

 

והנה שוב זה בא.. עכשיו שכבר יש לי ילדים שוב בכיף גדול חוגגים.

אז השבוע סגור ולכל אחד ואחת מסיבת ל"ג בעומר מהגן או מבית הספר. ואני עומדת מרחוק , שומרת עליהם אבל נותנתלהם להתלכלך, ליהנות, ולהתרשם מהאש שביום יום אסורה .

אז זורקים מרחוק עוד קרש, אני ממונה על הוצאת תפוחי אדמה בלי נייר כסף, כי הכי כיף לאכול אותם מפוחמים, לקלף אתהקליפה השחורה, קצת מלח ויאללה – לאכול.

אוכלים פיצה או נקניקייה בלחמניה, טקס בגנים, אולי זיקוקין אבל בעיקר הרבה אש.

קצת שירים, אפשר בהחלט לארגן משחקי קבוצה בכדי להעשיר את הערב.

 

הורים יקרים, זהו רגע קצר של אור, חום וכיף. צריך ליהנות, לאפשר לילדים חופשיות אבל חשוב להקפיד על כללי הזהירות. במיוחד להביא לידיעת הבוגרים שלנו שעורכים את המדורות לבדם  את הסכנות הכרוכות באש.

כמה מקצתם:

§         יש לבחור מקום נקי מעשבים/צמחים/עצים להכנת המדורה

§         אין להכין מדורה ליד קווי חשמל

§         יש לגָדר באבנים מסביב למדורה

§         יש להרחיק חומר דליק ממקום ההדלקה

§         יש להוסיף עצים בזהירות ולא לזרוק למדורה מרחוק

§         אם יש אפשרות יש להשתתף הורה או בוגר או לפחות להדליק את המדורה ולהיות בקרבת מקום וזמין.

יש לדאוג לדליי מים לכיבוי המדורה.

ומי שבוחר לעלות להר מירון, אין ספק שמחכה לו ההילולה. שמחה גדולה מלווה בשירים וריקודים ותספורות הבנים והרבהכיף.

 

הורים יקרים, הילדים מכירים את החג בזכות המדורות אבל לא מבינים את המשמעות מאחורי החג הזה, ואולי גם אנחנושכחנו ברבות השנים...

ל"ג בעומר הוא חג לזכר מאבקם של היהודים על עצמאותם. שבו במשך השבוע הקודם ליום המדורה עם ילדיכם בגיל הקטןוספרו להם את סיפור מרד בר-כוכבא, דברו על רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי, שירו להם שירים (מי לא זוכר "אש אשמדורה", "בר כוכבא", "קשתנו על שכמנו" ועוד...). היום הכל זמין באינטרנט. תוכלו להוריד להם משחקים ודפי צביעה וכך לארק המדורה תהיה נושא החג אלא "הדובדבן שעל הקצפת", שיאו של החג.

 

הרבה כיף ושמרו על ילדיכם!

שלכם, ניוה