הורים רבים יודעים,קוראים ונחשפים לחשיבות אכילת ירקות ופירות העשירים בסיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים לבריאות ילדינו. אבל, לא תמיד הרצון שלנו עולה בקנה אחד עם רצון הקטנטנים...

יש המוטרדים שילדיהם לא מוכנים לגעת בפירות וירקות מקטנות או פתאום יום אחד קיבלנו החלטה.

אני בין ההורים הללו, בני חזר יום אחד מהגן בגיל 3 וחצי והחליט "אני לא אוכל פירות וירקות". ומאז במשך 3 שנים אינו נוגע  בפירות וירקות טריים, מבושלים. זה התחיל מסירוב מוחלט להסתכל על האוכל (מילת קיצור בפוסט זה לפירות וירקות), היו רגעים שאף הקיא רק מלראות את האוכל, לא ישב איתנו בשולחן. לאחר זמן רב, התעשת כמעה אבל עדיין לא אוכל.

ואז מגיע הרגע שאנחנו מנסים לשכנע אותם שזה טעים, שזה בריא ו"רק לנסות..". וזה גם לא תמיד עובד. לא בגילאים הקטנים ובהרבה הרבה מקרים לא בגילאים הגדולים, ואגלה לכם סוד, גם לנו המתבגרים.

אנחנו לא מבינים איך הילד לא אוכל בננה מתוקה או תפוח אדמה שבצורתו כצ'יפס הילדים אוכלים, או עגבניה שממנה מכינים קטשופ שמלווה כל ארוחה בבית.

אז מה עושים? אני מודה, שאני ניסיתי את כל השיטות משכנוע, דוגמא אישית, שיחות ועד כה ההצלחה מזערית.

איך שהוא הילד אוכל תפוח אדמה ובננה פעם בחצי שנה אבל לא הרבה מעבר לכך.

הוא מודע לכך וצוחק ואומר לי שבטח אני מכניסה ירקות לקציצות, ולתבשילים ומקצצת קצוץ שהוא לא יראה...

טוב, כל עוד הוא אוכל וצוחק אז בסדר. ומה שנכון, נכון. אני עובדת עליו קצת... אין ברירה..

אז כמה עצות לכן האמהות, בתקווה שלכן אולי זה יעבוד...תזכרו, ככל שהילד צעיר יותר כך כושר ההשפעה שלנו עליו גדול יותר.

 

1.חיקוי ודוגמא אישית – הרי ידוע שהזאטוטים עוד טרם גיבוש האישיות שלהם, מחקים את התנהגות ההורים בכל תחום. אם הילדים נחשפים למזון לא בריא כגון פיצות, המבורגר, נקניקיות, בורקסים, מאפים ובצקים הנמצאים בהישג יד יום יום הרי שהילדים יוכלו מזון זה ולמה שיעדיפו לאכול סלט פירות או ירקות על צורותיו השונות והמגוונות. 

אבל ילדים שהוריהם ומשפחתם הקרובה (סבא, סבתא, דודים קרובים) אוכלים תזונה בריאה, ומשלבים פירות וירקות בארוחתם, גם הם יחקו את ההורים ויירצו לאכול אוכל בריא ואולי אף יחשבו שהוא טעים.

 

2.מכינים אוכל יחד – בכלל שיתוף הילדים בהכנת אוכל, ארוחה, עוגה , כל דבר הוא מהנה וטוב. תנו לילדים לחתוך בסכין פלסטיק (כמובן בכפוף לגיל!), לסדר את הירקות בצלחת, להגיש את סלט הפירות, הילדים נהנים מהעשייה, מההגשה ולהגניב אצבע לטעימות.

 

3.הכנת אוכל "מצוייר" – אני שומעת על הורים שמכינים אוכל יצירתי ואני שמחה על כך. חותכים את הלחם והירקות והפירות בצורות של חיות, פרחים, לבד או עם מכשירים מסויימים. תנו לילדים לחשוב איזו צורה לבצע (בגיל הקטן) או ליצור משהו מהפרי. בדרך אפשר לטעום ביחד את היצירה.

 

4. זמן גינה – אני קוראת לסעיף זה זמן גינה כי שיורדים לגינה עם הילדים נוטים לקחת חטיפים מרובים, לקנות ארטיקים, לשתות מיץ כי זו גינה ומותר להתפנק...אז זהו, שלא. קחו שקית עם ירקות חתוכים, שימו בקופסא פירות חתוכים. הילדים המוציאים מרץ ונהנים בגינה, יהנו מפרי קריר או "לחטוף" איזה מלפפון על הדרך. הם רעבים ויש סיכוי לא רע שיסכימו לטעום משהו. בריא, מזין ומקום מצויין לחקות את החברים שכן אוהבים ואוכלים ואולי יהיה להם חשק.

 

5.זה שלי – אני בבוקר אומרת לבתי הקטנה ששקית הענבים רק שלה, ולא של הגדולים ורק היא אוכלת מזה. וזה עובד. הילדה שמחה שהשקית "רק שלה" ושהאחים שלה לא קיבלו "כלום" ויש לה חשק ומוטיבציה לאכול.

 

 

6.וכפי שהזכרתי קודם – פשוט לבשל איך שהוא עם ירקות, למעוך, לרסק, ולנסות קצת להכניס ירקות לאוכל של הילדים. פירות בג'לי שהילדים אוהבים, או על עוגה עם קצפת. 

 

מניחה שלכל הורה יש עוד טיפ ועוד עצה. מניסיוני, אני יודעת שהדרך לא קלה ולפעמים בלתי אפשרית.

נסו כל דרך. מי שילדה רזה מדי, רצוי שתבדוק עם רופא שאכן הילד מקבל את כל הויטמינים והנדרש להתפתחותו.

מי שמלא מדי, יצטרך לצמצם ג'נק-פוד ולעשות ספורט. אין ברירה. 

עלינו לדאוג מצד אחד להתפתחות תקינה של הילד, מצד שני שהילד ספורטיבי ומודע לחיים בריאים ותקינים, ואני בעיקר "עובדת" על הנושא הזה. מדברת ומדברת ומקווה שמשהו ייכנס לקודקוד.

ובהזדמנות זו, מודה לך אמא יקרה, שעשית את הבלתי יאמן ואני אוהבת את כל הפירות וכל הירקות ואוכלת בכל צורה חי או  מבושל ונהנית ממזון זה של בורא עולם.

 

שלכם, ניוה