כשהייתי קטנה, עד גיל 13 לערך, לא הורשתי ע"י אבי לצפות בסרטים בהם גבר ואשה/נער ונערה מתחבקים או מתנשקים. לבטח לא משהו מעבר לזה. אבי היה מסתכל עליי במבט של "אסור", מחייך קלות ומסביר לי שאין כל רע בכך אבל יש דברים שהם לא לילדים.

מאת: ניוה מלשובסקי

 

כשהייתי קטנה, עד גיל 13 לערך, לא הורשתי ע"י אבי לצפות בסרטים בהם גבר ואשה/נער ונערה מתחבקים או מתנשקים. לבטח לא משהו מעבר לזה.

אבי היה מסתכל עליי במבט של "אסור", מחייך קלות ומסביר לי שאין כל רע בכך אבל יש דברים שהם לא לילדים.

כלומר, המוטו במשפחה שלנו לא נסוב סביב רע או טוב, מותר או אסור (שזה אדיר מבחינתי) אלא שיש דברים שהם לא לילדים קטנים, כמו כל דבר אחר.

הסבר פשוט וברור וענייני. ואנחנו קיבלנו אותו. כי הרי זה ההסבר אמיתי והגיוני.

כיום בעידן הריאלטי, יגידו הורים שהכל השתנה. הכל פרוץ. אי אפשר לשלוט בתכנים, אי אפשר למנוע מהילדים לראות מה שחבריהם צופים בבית. שמימלא כולם רואים ומדברים על זה. ששום דבר לא קורה להם.

הורים! העולם הזה מזוייף! התוכניות האלה שאנחנו רואים מהישרדות ועד האח הגדול, מכוכב נולד ועד מאסטר שף לא אמיתיות וברובן מנווטות ע"י המפיקים שכל רצונם להרוויח עוד ועוד כסף על חשבוננו.

עולם מציצני חושפני אליו חשופים ילדינו התמימים בראשית דרכם ומה הם לומדים ממנו?

נכון, וצודקים אלו שיאמרו שגם סרטי הילדים בערוץ לוגי,הופ, ועוד, לא רחוקים מסדרות המבוגרים.

גם שם התכנים עם מסרים מיניים ואלימים. דברי הבל וטיפשות, שאין שום מוסר וחינוך וערך בסיסי בתוכניות אלה.

פינוקיו, נילס, רחוב סומסום ובלי סודות ולוותיקים ביננו, קרוסלה מסתובבת וראש כרוב והצריף של תמרי הנגר, ומרקו ואפילו הרובוטריקים היו במתכונת חביבה. נהנינו מכל רגע. מה היה רע?

ריבוי ערוצים ותוכניות מכאן ולכאן רק מעצימים את תחושת השליטה של הטלויזה בילדינו.

עוד תוכנית ועוד סרט ועוד סדרה ובערב כבר עוברים לתוכניות המבוגרים והילדים שלנו מפנימים את כל השקרים והתחככים אשר מופיעים על המסך שוב ושוב.

מה זה עוזר שאנחנו מדברים איתם על אסור ומותר ואיך להתנהג בחברה כאשר הורה נותן לבתו בת ה 6 לצפות באח הגדול? או לראות סרט קולנוע נחמד וחביב אבל התוכן שבו לא תואם את גילה. סרט של רצח/מתח/קצת אהבה.

שום דבר רע אין בו. אבל הוא לא מותאם לילדים קטנים ולא סתם רשום "אסור מתחת לגיל...".

תמיד הייתי מסתכלת על הסימן מצד שמאל בתוכניות ואם היה אותו, הייתי מבינה לבד שאסור לי לצפות בו.

שוב חוזרים ומדברים על השליטה שלנו כהורים.

מדוע אתם חושבים שילדיכם צריך לשבת איתכם ב 9 בערב בסלון ולחוות איתכם את חווית הריאלטי?

רוצים לראות? תראו. כבר לא מדברת על זה שגם אנחנו קצת התחרפנו בדרך...

אבל עזבו את הילדים בשקט. תנו להם ללכת לישון בזמן. אל תשתפו אותם בבוקר בחווית הצפייה שלכם.

זה לא צריך לעניין אותם. לא בגיל 7 ולא בגיל 12.

תדברו עם הילד, תסבירו לו, תנחו אותו מה לראות. צפו יחד איתו בתוכנית שאותה הוא אוהב וראו אם היא מתאימה לגילו. אסרו עליו לראות תכנים שאינם רצויים לכם. בצעו נעילה על הסרטים שאינכם רוצים שייראו בשעת העדרותכם מהבית.

בלי תירוצים. השלט בידכם.

הילד גדל וקשה לשלוט בו? הסבירו לו, לבוגר בצורה ברורה, חדה וישירה, ללא כל מבוכה מה הוא עולם הפורנו.

איך עולם זה כמו סרטי הילדים רווי באלימות, במיניות מזוייפת, בצילומים ועריכות מחשוביות ואין בו כל אמת לעולם האמיתי.

 

מין צריך להתפרש אצלהם כמשהו טהור ונקי שמתקשר לזוגיות ואהבה.לחום ורוך.

משהו פרטי, צנוע שהוא רק שלנו.

אני עוד לא שם ולא יודעת אם נצליח לבצע במאת האחוזים את רצוננו מול ילדינו אבל אני יודעת שנשב ונדבר איתם ונסביר להם מגיל קטן ועד ... שיש לכל גיל סרטים מתאימים לגילם.

נכון, יש סרטי נוער בהם מתאהבים נער ונערה ואיזה חיבוק צץ לו בסרט, ויש סרט לבוגרים בהם יש מעבר לכך.

הכל בסדר. רק צריך לנווט אותם מה לראות, מה מומלץ. מה נכון. מה אמיתי.

תחשבו איזה אתגר אדיר זה. לשבת עם ילדיכם הקטן כמו גדול ולהתייעץ יחד אלו סרטים הוא יכול לראות, לדבר איתו על אהבה ומין. ושיש סרטים שמותר לראות וזה בסדר. אבל רצוי במינון המתאים.

אם תצליחו – שאפו ענק!

זו עבודה כמו כל מלאכת החינוך. גם כאן אנחנו נדרשים לסינון, לניווט, לאחיזה.

אני יודעת שבין השורות תמיד בני הנוער המתבגרים נכנסים לסרטים בטלויזיה או באינטרנט מתוך סקרנות, גיל הבגרות, המיניות, ההורמונים. מקובל בהחלט. זה חלק מתהליך ההתבגרות. אבל היו שם. היו מעורים.

לא היינו רוצים שחלילה ילדינו יבינו שמין הולך עם אלימות (אונס כבר הזכרנו???), שאהבה גובלת באלימות (להכות נשים) שמציצנות הינה תכונה חשובה בחיינו ותמימות חלפה מעולמינו.

הנערים מוצפים בשפע של תכנים מיניים מוטעים חשוב שנתווך עבורם את המידע. וזה אומר, על אף המבוכה והקושי, לשוחח עימם. חשוב לערוך עימם שיחה פתוחה על מיניות.

לא נוכל לשלוט בכמות הסרטים, בתכנים, בטלויזיות בבתים של החברים, זו עובדה.

זה נמצא מול המרקע בטלויזיה או במחשב או בפלאפון.

אבל נוכל לנסות לשלוט בילדינו ולדאוג למזער את החשיפה שלהם לעולם שקרי והזוי אשר יכול להוביל אותם

למקומות מסוכנים (פדופילים...).

אין פה הרבה מה לעשות. לדבר. ואם לא עוזר פשוט לעשות את מה שצריך. הרי לא יילך בכל יום לחבר אחר...

הורים יקרים, כמו כל דבר שאני מדברת עליו. מגיל קטן. שאתה מחנך אתה ממזער את הקשיים בעתיד.

לא מבטל אותם אבל בהחלט מביא את הילד לבגרות עם הבנה אמיתית לחיים ולמכשולים המחכים לו בדרך.

כבו את הטלויזה, את המחשב כאשר אתם הולכים לישון.

הציצו, היו סקרנים, מותר לכם.

זה קשה. קשה. בואו ננסה.

 

שלכם, ניוה