תנו לאבא להיות הורה - חלק שני

ואם ה"נזק" שיצרנו לא פשוט לפתרון ואנחנו עומדות היום מול מציאות שהפרטנר שלנו נמצא בבית אבל לא באמת שם

בשבילנו לעזרה? אני חושבת שכל גבר, אב,הורה כמו כל אדם בחיים יכול להשתנות, להתבגר, לרצות ולהתרצות.



מאת: ניוה מלשובסקי

 


תנו לאבא להיות הורה - חלק שני

ואם אבא לא שם בשביל להיות הורה?

ואם ה"נזק" שיצרנו לא פשוט לפתרון ואנחנו עומדות היום מול מציאות שהפרטנר שלנו נמצא בבית אבל לא באמת שם

בשבילנו לעזרה?

אני חושבת שכל גבר, אב,הורה כמו כל אדם בחיים יכול להשתנות, להתבגר, לרצות ולהתרצות.

אם יבין את המשמעות האמיתית של הורות ושותפות ייצליח עם השנים להפוך לאב כמו שחלמנו או לפחות יתקרב לכך.

פה דרושה גם שיחה וגם עשייה.

קודם כל צריך לבחון את המציאות כפי שהיא. האם בן זוגי עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה???

האם כוחו הפיזי והנפשי עומד לו לרועץ בסוף כל יום, בסופי שבוע?

בואו נודה על האמת.לא נוכל לדרוש מבן זוגנו שיוצא ב 7 בבוקר וחוזר ב 8 בערב בזמן שחלק מאיתנו לא עובדות, או עובדות משרה חלקית להיות שותף מלא בגידול ילדינו.

לא נוכל לבוא בדרישה שיקלח עכשיו את בתנו בדיוק ברגע שבו יש משחק כדורגל שלו חיכה כל השבוע או בדיוק שהוא צופה בחדשות כי זה הדבר היחיד שהוא רואה כל השבוע. (ניסיתי... לא פשוט!)

הנחת בסיס . הגבר שלנו זה לא אנחנו.. אנחנו מסוגלות לעשות 10 דברים בו זמנית ומה לעשות, הגבר לא.

בואו נקבל זאת פעם אחת ולתמיד.

דאגו שהבית יהיה נקי. דאגו שהילדים יהיו נקיים. דאגו שיש ארוחת ערב ואפילו הקלה ביותר בבית.

דאגו שאת הסיפורים על העצבים שהילדים עשו לנו במשך היום לשמור לזמן אחר.

תנו לבן זוגכם הרגשה נעימה שהוא נכנס הביתה. לא צריך שמלת ערב ואיפור. אבל גם לא צריך להיראות כמו עוזרת הבית.

דאגי שהילדים יקבלו אותו בנשיקות וחיבוקים ומילות חום ואהבה.

נשים – תנו לגבר להכנס לארמון שלו. הוא ייכבש די מהר ע"י המלכה שלו והנתינים שלה.

הוא אוהב לקרוא עיתון או לאכול שהוא נכנס הביתה? בבקשה... ביום שני בדיוק יש משחק כדורגל? שייראה.

אל תשחקו על הרגעים שבו הגבר מחפש מפלט לעצמו ורוצה גם הוא את השקט שלו.

קחו אותו לשיחה. מה הוא יכול לתרום בבית. לרחוץ את הילדים? מעולה. לשטוף כלים? מצויין.

ואולי רק להיות עם הילד בזמן שאת מקלחת את השני? ואולי רק לשחק או לבדוק את השיעורים לבת בזמן שאת מאכילה את התינוקת?

תני לו להיות שותף לחשיבה במה הוא יכול לתרום בבית. קשה לו עם הילדים בשעות הערב....אין בעייה.

שיתלה כביסה. שיטאטא את הבית.

לא שכחתי שנושא הכתבה הוא הורות. אבל לא נוכל להטיל על הגבר להיות אבא ביום אחד והוא חיייב להבין שיש בית, משפחה, ילדים, אשה... והוא צריך להיות משולב ושותף בצרכי הבית הכלליים כמו צרכי האשה והילדים.

הוא צריך להיות לעזר וכן בואו נודה. אנחנו צריכות עזרה. פשוט להגיד להם את זה. להצהיר בקול רם.

שהוא נכנס לבית רגוע, נקי ושליו (למרות שאנחנו בוערות ורוצות לספר כמה היה קשה ומתיש ועשינו את זה ואת זה ואת זה...)

יש לו מקום לעשייה ולא חוסם את עצמו בביטול ששוב אנחנו דורשות ונואמות בלי סוף...

 

ראי באלו ימים ובאלו שעות יכול לבלות עם ילדיו. לא לעשות. לבלות.  דברו על זה. מה הוא מסוגל. מה הוא לא מסוגל.

אולי הוא בכלל מפחד לקלח את הילד הקטן. אולי אין לו סבלנות לתרגילי חשבון. תנו לו לבחור מה הוא רוצה לתת ומתי.

אז יום סיפור לפני השינה, ויום משחק לגו עם הילדה ויום משחק כדורגל עם הבן ויום אחד סתם לשהות במחיצת הילד ולשמור עליו בזמן שאת עושה משהו אחר.

בן זוגך רגיל בכל בוקר לשמוע חדשות או להדליק את המחשב בדיוק כשאת צריכה עזרה להקים ולהלביש את הילדים?

 

אל תמנעי ממנו זאת ובכלל אל תתנגדי לשום רצון שלו לעשות משהו שהוא אוהב. ראי מה הוא כן יכול לעזור בבוקר.

להלביש את הילד, להוריד את הדברים (תיקים, עגלה) לרכב, למזוג שוקו לילד. דברים קטנים.

אני מדברת מניסיון אישי שלי ושל חברות ומכרים ואני מודעת לעובדה שאנחנו בתחילת דרכינו עם סיום טקס החתונה

משתלטות על צורת חיינו המשותפות ומנווטות אותה על פי ראייתינו ושהגבר ייתיישר...

זה לא קורה.. ולכן הרגע הזה הוא הרגע הנכון. אין פיספסתי את הרכבת..

בואו נשלב אותו ביום יום, אט אט שירגיש שהוא חלק מהילדים, שהילדים חלק ממנו, שיתחברו, שייתקשרו יחד, שיילך לסיבוב עם הילדה ויקנה לה גלידה בזמן שהוא עורך קניות בסופר השכונתי בערב. כל רגע הוא זמן איכות.

זה לוקח זמן. לפעמים גם שנים. אין קסמים.

הגבר שלנו צריך לעבור תהליך למידה איך להיות אבא כמו שאנחנו צריכות ללמוד מחדש ולראות את עצמינו בכל בוקר מחדש במראה ולבקר את עצמינו. איך אני משחררת את החבל ומתי. איך להיות אמא במשרה של 90%.

בנות, היום קשה, מחר יהיה עוד יותר קשה שילדינו יתבגרו ויידרשו ואנחנו לא נוכל להשתלט עליהם בכוחות עצמינו, במציאות הכה מאיימת ומטורפת בה כולנו חיים.

מה שבן זוגינו עוזר – יבורך. בדברים קטנים. אולי לנו נראים חסרי משמעות אבל תנו להם את ההרגשה שהוא עושה עולם ומלואו.

אנחנו צריכים אותו שותף בעתיד, את המרות שלו, את ההורות שלו, שיהיה שם ברגעים הבאמת חשובים לדעתי.

 

התחילי מהיסוד, התחילי מהאמצע, אל תחסכי באמצעים. היי מקורית, יוזמת, תני לגבר שלך את התחושה שהוא אבא ויש

משמעות בעינייך למילה "אבא". הדרך בין הילדים אליו עוברת דרכך.

תני לילדים לצייר לו ציור ולשים לו על המיטה, שתפי את הילדים בהכנת א. הערב שאבא ידע שהילד שלו הכין לו את הארוחה הזו. קראי לו בזמן האמבטיה לצלם את בתו, תני לו להיות חלק מהחוויה.

אני בטוחה שזה יעבוד. עם הזמן.

 

האושר שלי כאשר אני רואה את 3 ילדיי רצים לאבא שלהם שהוא חוזר מהעבודה, מחבקים ומנשקים אותו ואומרים לו כמה הם אוהבים אותו, אני מסתכלת בעיניו של בן זוגי, ברגע הרגעי הזה, החתך הזה בלב של אהבה וחום אשר מקבל ב 30 שניות, פשוט גורם לו לאושר, אין משהו באותו רגע שיכול למנוע ממנו להיות עם ילדיו, להיות עם אשתו, ולהיות לעזר בכל הנדרש.

הפעילו את המנגנון הנשי שלכן, סבלנות ובהצלחה!

 

שלכם, ניוה