פתגם צרפתי עתיק אומר: "טוב יותר להיכשל בהליכה מאשר בלשונך".

אף פעם לא אהבתי צרפתים, ולעניות דעתי הדבר הכי טוב שיצא מארץ הבושם העולה זה french fries, אבל עם הפתגם הזה אני מסכים...

 הכול החל כשביום בהיר אחד הבחנתי שסוף סוף אפשר לראות בטן קטנה (קטנה) אצל המתולתלת, מכיוון שאני זכר חסר גינונים חברתיים/רגשיים ולא מחובר לצד המטרוסקסואלי שלי, מצאתי לנכון להמציא לה חיבה חדש: "קובבית".

בשלב הזה אני רוצה לפנות לאחיי הגברים, נא לזכור את החוק הראשון של ההיריון-

לעולם, אבל לעולם לא לקרוא לאשתכם כינוי חיבה על משקל ק.ו.ב.ה (להלן קובבית, קובבינה, קובבה).  לעולם.

בעקבות תגובתה הנרגשת התנהל בינינו משא ומתן ממושך שבסופו התפשרנו על כך שאני מצדי מתחייב לא לקרוא לה כך לעולם והיא מצידה התחייבה לא להניח עליי רגליים קפואות במיטה, אין ספק שמדובר בניצחון משמעותי למין החזק.

למי שתהה אם ישנו שינוי במצב השינה התמידי של המתולתלת אני שמח לבשר  על "מהפך" משמעותי, לאחרונה שעת "צלילת הפוך" עברה לסביבות עשר (!!), כמו כן מתקפת החמוצים חלפה ללא שוב ובחילות הבוקר הן זיכרון מטושטש מן העבר הרחוק ...

מאחר ואני בטוח שקוראי הם משכילים רק אציין שכידוע ישנם חוקי שימור בעולם (חוק שימור המסה, אנרגיה, תנע וכד'), לכן אני נרגש  לבשר שבביתנו הצנוע והקט התגלתה תגלית מדעית מרשימה - חוק שימור השינה.

מסתבר, שישנו מאזן שעות שינה (ש"ש) בעולם ונשמר השוויון הבא:

ש"ש = ש"ע (שעות ערות).

מאחר ועד כה נצרכו בביתנו יותר ש"ש מש"ע יש לטבע נטייה לשמור של שיווי משקל וכעת יש להחזיר ש"ע.

בקיצור, המתולתלת מתעוררת באמצע הלילה (ש"ע) ומנהלת איתי שיחות שלמות, זה נשמע בערך כך:

מ: אתה ער ?

אני: ?

מ: אני חייבת לספר לך מה קרה במעבדה ...

אני: כן, טוב, אני מסדר הכול בבוקר.

מ: ואז היא אמרה שזה ככה ולא ככה ...

אני: כן, טוב, אני מסדר הכול בבוקר.

מ: אתה מקשיב לי בכלל ?

אני: כן, (ובלחש- טוב, אני מסדר הכול בבוקר) ...

 

כפי שהבטחתי בפרק הקודם, סיפרנו  לאחיינים את הבשורה המרגשת (סוף סוף).

לקחתי את תמונת האולטרהסאונד של קרמבו, הנחתי אותה על השולחן וקראתי לקטקטים, (רק לשם סדר נקרא לאחיין ש' ולאחיינית נ').

"אתם יודעים מה זה ?" שאלתי, שניהם הסתכלו בתמונה ואז  ש' אמר בשמחה: "זו תמונה שלי בבטן...", אחרי שהבטחתי לו שזו לא תמונה שלו אלא של מישהו אחר, הוא הסתכל על המתולתלת המום, נרגש ונרעש ורץ לחבק אותה, גם נ' הצטרפה והשמחה הייתה רבה...

בהמשך הם שאלו באיזה בית ספר הוא ילמד והאם הוא יאכל מטרנה?  נתתי למתולתלת להתמודד עם זה, שתתאמן ...

מאז ביקרנו אותם שוב כמה פעמים והם עדיין נרגשים ובודקים את מצב הבטן, נראה לי שמצאנו את הבייביסיטרים המושלמים (איזה כיף !).

 

מאחר ואני כבר כותב כארבעה חודשים ואני יודע שישנם חברים שלי שקוראים את השטויות שאני רושם פה (תודה שלא סקלתם אותי באבנים עדיין), רציתי לאחל לזוג שאני מאוד אוהב (אני בטוח שהם יודעים שאני מתכוון אליהם...) המון הצלחה ולידה קלה.

אני מקווה שבמבה וקרמבו יהיו חברים טובים (אוי, איזה פולני אני, כבר מסדר שידוך לילד).

 

בהמשך - השבוע קרמבו הולך לעבור בדיקת סקירת מערכות מוקדמת , אח"כ צפוי עדכון מרגש עד מרגש מאוד ... הישארו עימנו