טיפים לפעילות גופנית בהריון

פעילות גופנית בתקופת ההריון תורמת לבריאות שלך בתנאי  שאין התוויות רפואיות נגדה ובתנאי שהדופק שלך לא עולה מעבר ל־150 פעימות. במילים אחרות: הקפידי על מינון סביר.



מאת: דני טל  מומחה לכושר גופני במחלקה לחינוך וקידום בריאות הכללית, באדיבות אתר האינטרנט של "שירותי בריאות כללית"


שירי כבודי-אביב

טיפים לפעילות גופנית בהריון

נשים רבות מתלבטות האם להמשיך בפעילות גופנית בזמן ההריון ובאיזהעוצמה. בדרך כלל הן מקבלות את התשובה הבאה: "הריון זה לא מחלה. אפשר ואף רצוילהמשיך באורח חיים רגיל, ואת יכולה להרשות לעצמך להמשיך בפעילות שעשית קודם לכן, אםהיא בעוצמה סבירה, אלא אם קיבלת הנחייה רפואית  אחרת".

מה זו עוצמה סבירה?
סביר להניח שאף רופא נשיםלא ימליץ לך לרוץ מרתון, אבל עד היום ההמלצה המקצועית הרווחת לנשים הרות היא להקדישמדי יום כ־30 דקות לפעילות גופנית מתונה.ד"ררוני לוי, רופא נשים בכיר, מנהל חדרי הלידה במרכז רפואי קפלן ועורךערוץ הריון ולידה, מוסיף: "אני מציע שנשים הרות שעוסקות בפעילות גופנית ימדדו לעצמןאת הדופק בזמן הפעילות. קו הדופק העליון שלהן לא צריך להיות מעבר ל־150 לאורך זמן,כיוון שבתנאים כאלה המאמץ על הלב עלול להיות גדול מידי". 

האם פעילות גופנית בזמן ההריון תורמתלבריאות?
"פעילות גופנית מומלצת לבריאות כולנו ובכלל זה גם לנשיםבהריון, אלא אם יש התוויות רפואיות נגד פעילות זו או אחרת", אומרד"ר בני שכטר, "רובהמחקרים שעסקו בנושא ממליצים על פעילות גופנית מבוקרת בזמן ההריון. הוכח שהיא משפרתאת מצב הרוח ותורמת לבריאות האישה במצבים שונים ובהםסוכרת הריונית".

האם ניתן לחרוג מהמסגרת המומלצת ל־30 דקותביום?
ככלל, פעילות גופנית בריאה בתנאי שלא חורגים מהמסגרת המקובלת.הקביעה הזאת נכונה גם לנשים הרות, כפי שאפשר להתרשם ממחקר שנערך בדנמרק בין השנים 1996 ל־2002.

במחקר השתתפו 85 אלף נשים בהריון, שענו בטלפון על שאלונים בדברפעילותן הגופנית. מתוצאות המחקר שפורסמו בספטמבר 2008בכתב העת הבריטי למיילדות וגינקולוגיה, עלוהנתונים הבאים:

·               נשים שעסקו בריצה קלה (ג'וגינג) במשך יותר משעה ורבע בשבוע,הכפילו ואף יותר את הסיכון לקדם רעלת הריון וכשבעה אחוז מהנשים שהתאמנו בהיקף כזהסבלו מהתופעה.

·               נשים שהתאמנו ארבע וחצי עד שבע שעות בשבוע הגבירו את הסיכון ב־65אחוזים ובמילים אחרות: 18 אחוזים  מהנשים שהתאמנו בהיקף זה סבלו מקדם רעלת הריון.

·               נשים שהתאמנו שבע שעות ויותר בשבוע הגבירו את חשיפתן לתופעהב־78  אחוזים. כלומר,29 אחוזים מהנשים שהתאמנו בהיקף זה סבלו מקדם רעלת הריון.

מהן המסקנות של החוקרים?
החוקרים לא מצאוהוכחות שפעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לרעלת הריון, כפי שעולה ממחקרים קודמים.החוקרים גם מצאו כי פעילות גופנית בהיקף של יותר מ־270 דקות בשבוע, בשליש הראשוןלהריון,  מגדילה את הסיכון לרעלת הריון. עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין בכוחו שלהמחקר שערכו לשנות את ההמלצות המקובלות וכי נדרשים מחקרים נוספים בנושא.

ד"ר רוני לוימוסיף: "חשובלהדגיש כי על־פי המחקר סיכון יתר לרעלת הריון נמצא רק בקרב נשים שחרגו מההמלצההמקובלת. גם בקבוצה זו היה מספר קטן של נשים שסבלו בהמשך מרעלת הריון וזו הסיבהשהחוקרים עצמם אומרים שיש לעשות מחקרים נוספים בנושא כדי לאשר תופעהזו".

מה יכול היות ההסבר הפיזיולוגי לתופעה?
ד"ר רוני לוי: "מאמץ גופני חריג יכוללהקטין את זרימת הדם לרחם, כיוון שהגוף נזקק לדם באיברים שנושאים בעול העיקרי שלהפעילות הגופנית. ידוע שיש קשר בין ירידה באספקת חמצן לרחם ולשליה לבין רעלתהריון".

המחקר מחדד את ההמלצות הנוגעות לכמות הפעילות הגופנית הרצויה לנשיםבהריון. שוב מתברר ולא במפתיע שכמו בדברים  אחרים בחיים, כי שמירה על מידה נבונהתמיד רצויה.

טיפים לפעילות גופנית בטוחה בתקופת ההריון:

2.       במהלך ההריון מומלץ להתאמן שלוש עדארבע פעמים בשבוע,  במשך 20 עד 30 דקות בכל אימון.

3.       הפעילות האירובית המומלצת היאבעצימות נמוכה כגון: הליכה, שחיה ורכיבה על אופני כושר נייחים.

4.       יש להימנע מתרגילים המבוצעיםבשכיבה על הגב לאחר השליש הראשון ומעמידה ללא תנועה.

5.       יש להימנע מהתחממות יתר במיוחדבשליש הראשון. לשתות הרבה לפני  ובעת הפעילות  הגופנית.

6.       לא להתאמן במזג אוויר חם ולחבמיוחד. רצוי מאוד גם לא לשהות בסאונה.

7.       להפסיק פעילות גופנית באופן מידי כאשר מופיע דימום,  התכווצות  שרירים,  חולשה כללית, סחרחורות, עלייה בלחץ הדם אוכאבים במפרקים.

מתי נדרש אישור רפואי לפעילות גופנית בהריון:

·               אם יש לך עבר או הווה של צירים שלא במועד.

·               אם את סובלת מדימומים .

·               אם נתגלו ממצאים מעידים עלהתפתחות לא תקינה של העובר.

·               אם את סובלת מאחד ממצבי החולי הבאים: לחץ דם גבוה,סוכרת, מחלת לב  ותפקוד לקוי של בלוטת התריס.