מחקר בינלאומי חדש על לידות בזמן קורונה

עליות משמעותיות במספר הלידות השקטות ובכמות הניתוחים הקיסריים שבוצעו בחדרי לידה



מחקר בינלאומי חדש על לידות בזמן קורונה
מחקר תצפיתי גדול ונרחב שבוצע ביוזמת פרופ' אלכסנדר יוסקוביץ מנהל מחלקת הרדמה מיילדותית ואמבולטורית של המרכז הרפואי שערי צדק והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את ניהול ההרדמה המיילדותית והשימוש במשככי כאבים במהלך תקופת הקרונה, בקרב נשים יולדות במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם. במהלך עבודתם נחשפו החוקרים לנתונים מדאיגים שהתקבלו לגבי נשים שנכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS) יחוו לידה מורכבת יותר מאשר נשים ללא תסמינים אלו.
 
המחקר בוצע בסך הכל בשמונה מרכזים רפואיים בישראל, ספרד ופורטוגל בין התאריכים 1 באפריל ל- 31 ביולי 2020. הנתונים נאספו בזמן אמת במהלך התצפיות על חולות קורונה בזמן לידה וכן מהתיעוד הרפואי הממוחשב שנאסף בבתי החולים. בנוסף, נבדקו משתנים דמוגרפיים אימהיים, סימנים חיוניים לקורונה, ערכי מעבדה במהלך הלידה, מהלך הלידה, משככי כאבים שניתנו בלידה ו/או במהלך הניתוח הקיסרי, הרדמה לאחר ניתוח כולל טיפול במסכת חמצן, משך האשפוז, פרטים רפואיים ראשוניים לגבי הילודים (כגון מבחן אפגר, משקל לידה וכל סיבוך כמו מוות עוברי תוך-רחמי, הגבלת גדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת - לפני 37 שבועות שלמים להריון), ועוד.
 
על פי תוצאות המחקר, 165 נשים עם זיהום לקורונה ילדו בשמונת המרכזים במהלך תקופת המחקר - 0.9% מסך 18,250 הנשים שילדו בכל המרכזים הרפואיים בתקופה זו. 12% סבלו מתסמונת נשימתית בעקבות ההידבקות הנגיף ו-88% (היתר) היו ללא תסמינים. בקרב נשים עם תסמינים נשימתיים, 7% מהיולדות סבלו גם מדלקת ריאות ו-4% מהיולדות סבלו מהתפתחות והחמרה בתסמונת הנשימתית שנגרמה בעקבות הקורונה. ראוי לציין כי מרבית הנשים שסבלו מתסמיני נשימה בעייתיים לא נזקקו בסופו של דבר לתמיכה באמצעות חמצן - רק 4.25% הונשמו דרך צינורית אף, כ-2% נעזרו במסכת פנים, ורק כ-1% הזדקקו להחדרת חמצן גבוהה באף.
 
הנתונים המשמעותיים ביותר קשורים לעלייה בכמות היילודים בניתוחים קיסריים - גידול של פי 5 מבזמן שגרה! 30% מהנשים שנדבקו בקורונה וסבלו מתסמינים נשימתיים נאלצו לעבור לידה קיסרית בהרדמה כללית. כ-16% מתוכו עברו לידה קיסרית בגלל אי התקדמות בלידה, כ-27% בשל מצוקה עוברית וכ-3% בעקבות מצוקה נשימתית מצד האם וכל היתר (57%) בשל סיבות עובריות אחרות. כן נרשם שיעור גבוה מהצפוי של מוות עוברי תוך-רחמי, IUFD - Intrauterine Fetal Demise - 3% (על פי הספרות הרפואית-מחקרית, רק כ-0.2-0.3% מהלידות במדינות מתקדמות הן לידות שקטות). 
 
זאת ועוד, בקרב נשים שסבלו מתסמינים נשימתיים חמורים, החוקרים שמו לב לעלייה בשיעור גיל ההיריון המוקדם (כ-50% לידות לפני השבוע ה-37) ובשיעור הלידות הקיסריות - עד 65% (לעומת 22.1% בקבוצה ללא תסמיני נשימה). למרבה המזל, לא נגרם שום סיבוך כתוצאה מההרדמה בעקבות הניתוחים או שינוי בריאותי משמעותי אחר. כמו כן, במהלך תקופת המחקר התרחש מוות של יולדת כתוצאה מתסחיף ריאתי מסיבי - חמישה ימים לאחר הלידה הקיסרית באישה עם עבר בריאותי תקין, לה היו תסמינים נשימתיים בעקבות הידבקות בקורונה. בעקבות כל הממצאים קבעו החוקרים במאמר כי "נשים הסובלות מקורונה עם תסמינים חמורים הן אוכלוסייה מיוחדת הדורשת שיקולים פרטניים וניהול זהיר".
 
במחקר לקחו חלק חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, ביניהם פרופ' אמיליה גואש אחראית הרדמה מיילדותית של בית חולים אוניברסיטאי La Paz שבמדריד, בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יהודה גינוסר מבית חולים הדסה עין כרם, ד"ר דניאל שטלין מהמרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' קרולין וייניגר מנהלת היחידה להרדמה מיילדותית, מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ ממרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, פרופ' חיים ברקנשטט מנהל מערך ההרדמה של המרכז הרפואי שיבא, וקבוצה נוספת של אנשי ונשות מחקר נוספים מהארץ, ספרד ופורטוגל (סה"כ 17).