כ10-15% מהנשים סובלות מקרישיות יתר מולדת או נרכשת. פעמים רבות הגילוי הראשוני של התופעה נעשה בגיל הפריון, סביב ההפריה, הריון ולידה. איגוד רפואת האם והעובר הישראלי מפרסם: הנחיות חדשות לאבחון, מניעה וטיפול בסיבוכי קרישיות יתר בהריון.

כ10-15% מהנשים סובלות מקרישיות יתר מולדת או נרכשת. פעמים רבות הגילוי הראשוני של התופעה נעשה בגיל הפריון, סביב ההפריה, הריון ולידה.

במהלך ההיריון ומשכב הלידה פעילות מערכת קרישת הדם מוגברת והסיכון לקרישי דם עולה פי 5 ובמיוחד בימים הראשונים שלאחר הלידה.

קרישיות יתר קשורה לאירועי פקקת מחד וישנן עבודות הקושרות קרישיות יתר לסיבוכי הריון דוגמת הפלות חוזרות, מות עוברי תוך רחמי ממקור לא מוסבר, רעלת הריון, היפרדות שליה, האטה בגדילה התוך רחמית של העובר (iugr) וכן אירועי פקקת ורידית ועורקית, הכוללים בעיקר פקקת הורידים העמוקים של הגפיים התחתונות (dvt) ותסחיף ריאתי (pe). מדובר בסיבוך עם סיכון לתחלואה ואף תמותה.

 

למרות השכיחות הגבוהה של קרישיות יתר בקרב נשים בהריון, לא הוגדרו בישראל עד כה הנחיות רפואיות למתן טיפול מונע למניעת סיבוכים אלו.  

על מנת להסדיר תחום טיפול נרחב זה ולהעניק קווי טיפול מנחים לציבור הרופאים בישראל, איגוד רפואת האם והעובר מפרסם לראשונה הנחיות לאבחון, למניעה ולטיפול בסיבוכי קרישיות יתר בקרב נשים הרות.

 

על פי נייר העמדה החדש, כל אישה תעבור במהלך המפגש הראשוני עם הרופא המטפל בה, הערכה לגבי מידת הסיכון שלה לקרישי דם במהלך ההיריון ולאחריו יוחלט האם יש לה צורך לבצע בדיקת דם לגילוי קרישיות יתר, זאת על מנת להחליט אם עליה לקבל טיפול מונע.

במידה ויוחלט על קבלת טיפול נוגד קרישה למניעת הסיבוכים, יש להתחיל בטיפול עם גילוי ההיריון, מוקדם ככל האפשר, כאשר הטיפול המועדף במהלך ההיריון הוא בהפרין במשקל מולקולרי נמוך, (lmwh) - קלקסן.

בנוסף, בהתאם למידת הסיכון יומלץ על המשך טיפול  לאחר הלידה למשך תקופת משכב הלידה (עד 6 שבועות).

  

יו"ר איגוד רפואת האם והעובר, פרופ' יוגב יריב, המרכז הרפואי רבין:

"ניר העמדה מפריד בין שני מצבים – קרישיות מולדת וקרישיות נרכשת וממליץ על טיפול נוגד קרישה למניעת סיבוכי vte  וסיבוכי הריון על פי הצורך והערכה פרטנית לכל אשה."