" החלטנו להרחיב את המשפחה- באנו למסור את החתול !! "

" הרופא אמר לנו שאם אנחנו מתכננים היריון- צריך להפטר מהחתול !!! "

אלו רק חלק מ"משפטי המחץ" שאני נתקל בהם כוטרינר.

כולם , כמובן – משוללים כל הגיון !

החתול שלכם הוא חלק מחייכם ומחוייבות לכל החיים – אין כל סיבה בעולם שהריון יגרום לכם להפרד ממנו. אבל תחילה – בואו ונבהיר את העובדות....ונחסוך מאמהות בדרך חרדות רבות , שאינן מבוססות.

מה הקשר בין היריון לחתולים? האם באמת מסוכן להכנס להיריון כשיש חתול בבית?  מה זה טוקסופלזמוזיס? מהם גורמי הסיכון להדבקות ואיך נמנע הדבקה?

טוקסופלזמוזיס היא מחלה בה עלולים לחלות בעלי חיים רבים. המחלה נגרמת על ידי פרוטוזואה בשם- טוקסופלזמה גונדי ( toxoplasma gondii ). הפרוטוזואה הם יצורים חד תאיים בגודל מיקרוסקופי.

מקורות ההדבקה העיקריים הם אכילת מזון מהחי שלא בושל כהלכה, אכילת ירקות לא שטופים ומגע עם קרקע מזוהמת באוציסטות של הטפיל.

החתול הוא המאכסן הסופי של הטוקסופלזמה, כלומר רק בחתול נוצר השלב המיני של הטפיל.

החתולים מעבירים את הטוקסופלזמה לבעלי חיים אחרים, כולל לבני האדם, המשמשים מאכסני ביניים של הטפיל.

למרות השכיחות הגבוהה של הטפיל, רק לעיתים נדירות נגרמת בעתיו מחלה משמעותית.

מבולבלים?... בואו ננסה לעשות קצת סדר בדברים:

מחזור החיים של  הטפיל:

כל אורגניזם חייב לקיים מספר תנאים על מנת להשלים מחזור חיים. על מנת להמנע מהדבקה בטפיל מסוים חשוב להכיר את מחזור חייו.

·        החתול נדבק בטוקסופלזמה באחת מהדרכים הבאות –

-         אכילת ציסטות של הטפיל המצויות ברקמות שהחתול אוכל, לרוב מכרסמים קטנים שהחתול צד או בשר לא מבושל שהבעלים נותנים לחתול.

-         אכילת מזון או מים מזוהמים בצואת חתול נגוע בטפיל.

·        במעי החתול הטפיל מתרבה ויוצר אאוציסטות ( ביצים ) המופרשות בצואה במשך מספר שבועות.

לאחר מספר ימים באויר האאוציסטה מבשילה וכעת היא מסוגלת להדביק בעלי חיים אחרים כולל בני אדם. האאוציסטות עמידות מאוד בתנאי הסביבה ומסוגלות לשרוד מספר חודשים אף ללא מאכסן.

·        לאחר חדירת האאוציסטה למעי בעל חיים, חלק מהטפילים חודרים מהמעי לאברים אחרים ומתרבים בהם עד שמערכת החיסון של המאכסן מצליחה לעצור אותם. לאחר שהתרבות הטפיל נעצרת הוא נכנס לשלב של יצירת ציסטות רדומות בשרירים ובמוח.

·        השלב הרדום ( מחוץ למעי ) מתרחש לא רק בחתול אלא גם במאכסני הביניים – כולל בבני האדם.

דרך ההדבקה הנפוצה ביותר בבני אדם היא מאכילת בשר שלא בושל כהלכה- בעיקר בשר כבש או חזיר המכילים ציסטות רדומות של הטפיל, חלב ומוצרי חלב לא מפוסטרים.

אמצעי הדבקה נוסף הוא מקרקע מזוהמת באאוציסטות שמקורן בצואת חתול, בעיקר אכילת ירקות לא שטופים או מגע ישיר עם צואת חתול שמפריש את האאוציסטות.

רוב המחקרים מצאו  שאחזקת חתול לא העלתה אצל בני אדם את הסיכוי להדבק בטפיל.

סמני המחלה:

·        בחתול - רוב החתולים לא מראים שום סימני מחלה עקב הדבקה בטוקסופלזמה.

חתולים צעירים, מבוגרים מאוד, או בעלי כשל חיסוני  עלולים ללקות במחלה שסימניה: חולשה, חום, דיכאון, חוסר תיאבון, הקאה ושילשול. לעיתים תתרחש גם פגיעה בעיניים ובמערכת העצבים המרכזית.

·        בבני אדם – רוב בני האדם שיידבקו בטוקסופלזמה באחת מהדרכים שתארתי לא יידעו שהם חולים ולא ייראו שום סימני מחלה. בדיקות דם שנערכו באוכלוסיות שונות בעולם נמצאה נגיעות בין 15%-70%. ( כמו שאפרט בהמשך לא מדובר במחלה, אלא בנוכחות נוגדנים)

החשש העיקרי הוא לגבי שתי קבוצות באוכלוסיה:

1. נשים  בהריון- הדבקה של העובר דרך השלייה בעוד האם לא מפתחת בדרך כלל סימני מחלה. הדבקת העובר עלולה לגרום למומים מולדים או התפתחותיים.

חשוב לזכור כי רק הדבקה בזמן ההריון באישה שלא נחשפה בעבר לטפיל מסוכנת.

2. אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת- כמו:חולי איידס, מטופלים כנגד סרטן, אנשים שעברו השתלה.  עלולים לסבול מפגיעות בעיניים ובמערכת העצבים או מחלות לב ונשימה.

מניעה:

כדי למנוע חשיפה של בני אדם לטפיל :

-         איכלו רק בשר שבושל כהלכה ומוצרי חלב מפוסטרים.

-         השתמשו בכפפות בעת עיבוד בשר ושיטפו ידיים וכלים שבאו המגע עם בשר לא מבושל.

-         שיטפו היטב ירקות בלתי מבושלים.

-         השתמשו בכפפות בעת עבודה בגינה, לאחר העבודה בגינה או מגע אחר עם קרקע, שיטפו את הידיים היטב.

-         לבשו כפפות וסלקו את הפרשות החתול מהארגז פעם ביום (זיכרו כי האאוציסטות לא מדבקות בימים הראשונים לאחר הפרשתן).

על מנת למנוע את חשיפת החתול לטפיל כדאי למנוע מהחתול שלכם לצוד, להאכיל את החתול רק מזון חתולים ואם כבר מפנקים אותו בשאריות שולחן אז רק בשר מבושל ומוצרי חלב מפוסטרים.

זיכרו כי צואת החתולים מהווה רק חלק ממקורות ההדבקה האפשריים לאדם !

הפסקה קלה להדגיש את ההבדל בין סוגי הנוגדנים הנבדקים בבדיקת הדם לטוקסופלזמה:

אם תבקשו מהרופא שלכם להבדק לטוקסופלזמה כדאי שתבינו איך לפרש את התוצאות.

לאחר כל חשיפה לגורם מחלה הגוף מפתח נוגדנים מכמה סוגים:

-         igm אלו נוגדנים שמתפתחים בסמוך מאוד לזמן ההדבקה ונשארים בדם מספר שבועות. נוכחות נוגדנים מסוג זה מעידה על חשיפה בזמן קרוב לבדיקה.

-         igg אלו נוגדנים שמתפתחים מספר שבועות לאחר ההדבקה ונשארים לזמו רב בדם. נוכחות נוגדנים מסוג זה מעידה על חשיפה בעבר הרחוק לגורם המחלה ובמקרה הטוקסופלזמה על הגנה של הגוף מפני הדבקה חדשה.

ומכאן, אם נבדקתם ונמצאתם igg  חיובי ו igm שלילי, התשובות מצביעות על חשיפה בעבר לטפיל (קרוב לוודאי מגע עם קרקע שהכילה אאוציסטות) וחסינות להדבקה מחודשת.

דגש מיוחד לנשים שמתכננות להכנס להריון:

-         ניתן לבדוק את החתול בדיקה סרולוגית (בדיקת דם) לטפיל- על מנת לבדוק אם החתול שלכם נחשף בעבר לטוקסופלזמה. בשל העובדה שחתול שנדבק מפריש את האאוציסטות רק במשך שבועיים מהדבקתו- חתול שנמצא חיובי במבחן נחשף בעבר לטפיל ולכן כנראה שאינו מהווה מקור הדבקה כיום.

-         בדיקת נוגדנים לטוקסופלזמה באישה- בדיקת דם פשוטה. עדיף לבצע את הבדיקה לפני כניסה להריון או עם גילויו.

לפי תוצאת בדיקת הדם ניתן לדעת אם האשה נושאת נוגדנים לטפיל, ובנוסף ניתן להעריך את זמן החשיפה- האם נדבקה בעבר או ממש בסמוך לבדיקה. חשיפה בעבר לטפיל, כלומר הסכנה להדבקה בזמן ההריון נמוכה. כפי שציינו רק הדבקה בזמן ההריון מסוכנת לעובר.

-         רצוי שארגז החול ינוקה בזמן ההריון על בסיס יומיומי ועל ידי מישהו אחר (הבעל ...)

-         להמנע ממגע עם חתולים אחרים שמצבם הסרולוגי לא ידוע לנו.

מספר נקודות למחשבה:

-         למיטב הבנתי לא נערך בארץ מחקר לגבי גורמי הסיכון המקומיים, אחוזי הנגיעות ומספר מקרי הדבקת נשים בהיריון.

-         ברחבי העולם נמצא קשר בין גורמים רבים ובין אחוז הנגיעות בטוקסופלזמה. בין היתר אציין את סגנון החיים ורמת ההשכלה (שמירה על הגיינה, אכילת בשר מבושל, שטיפת ירקות), אקלים חם ללא תקופות קפאון ( אקלים מעודד השרדות אאוציסטות בסביבה).

עבודה במגע עם אדמה, או עם בשר לא מבושל ( חקלאים, עובדי איטליז).

-         במרבית המחקרים לא נמצא קשר בין נוכחות חתול בסביבה לאחוזי הנגיעות או להדבקה בזמן הריון וזאת כמו שציינתי בשל העובדות הבאות:

1)     רק חתולים שצדים או מואכלים בשר לא מבושל בעלי סיכוי להוות מקור להדבקה.

2)     חתול שכבר נדבק מפריש אאוציסטות במשך שבועיים בלבד.

3)     הדבקה מצואת חתולים מחייבת מגע בין הצואה למערכת העיכול של האדם (במילים אחרות- לא מספיק לגעת באאוציסטה שבצואה צריך גם להכניס את היד לפה).

4)     האאוציסטה הופכת לבשלה, כלומר מסוכנת להדבקה, רק אחרי 24-48 שעות מהפרשתה.

-         במחקרים אחדים אף נמצא קשר הפוך בין בעלות על חתול וסכנה להדבקות בטוקסופלזמה.

כנראה שקיים קשר בין אחזקת חתול לשמירה על הגיינה ולהמנעות מאכילת בשר.

-         למרות שכל גורמי הסיכון ודרגת הסכנה של כל אחד מהם ידועים לעולם הרפואה, נמצא שרק כ-70 אחוז מהרופאים הגניקולוגיים הזהירו את הציבור בארצות הברית מאכילת בשר לא מבושל וממגע בקרקע ללא כפפות, אך 100 אחוז מהרופאים הזהירו את הנשים ממגע עם צואת חתולים.

לסיכום, החתול שלכם יכול להמשיך לחיות לצדכם גם בזמן ההיריון בלי שהדבר ייסכן את תינוקכם. מומלץ מאוד לאמץ את כל כללי הזהירות שהזכרנו, רובם יעזרו לכם להמנע מעוד הרבה מחלות שלא קשורות לחתול כלל.

בהצלחה שיעבור בקלות ויהיה במזל טוב.

המידע הבא לא נועד להחליף את ההתיעצות וההשמעות להמלצות הרופא ההומני המטפל בכם.  הרופא שלכם הוא האחראי לבריאותכם, פעלו על פי ההנחיות שלו.