40% מהנשים שהיו בהריון או עד חצי שנה אחרי לידה דיווחו על סימני דיכאון

40% מהנשים שהיו בהריון או עד חצי שנה אחרי לידה דיווחו על סימני דיכאון
זוהי השעה להרחיב ולעגן בחקיקה את השירותים הניתנים בטיפות חלב, תוך הסתכלות על בריאותה הנפשית של האם, על המשפחה כמכלול ולא על הילוד בלבד
זוהי השעה לדאוג לבריאות הנפש של אימהות  ולהרחיב את סל המענים לנשים אחרי לידה
זוהי השעה - #סחבת מספיק לבד
היום הבינלאומי לבריאות הנפש של אימהות חל היום, ולרגל התאריך החשוב (8.5) - ויצו הוציאה לדרך מהלך ייחודי כדי לעלות למודעות הציבורית את הקשיים הרגשים שנשים עלולות לחוות אחרי הלידה, להעלות לסדר יומם של קובעי המדיניות את הסוגייה ולתקן את המצב הלקוי. במסגרת השבוע, חברות הפורום למען נשים אחרי לידה יקיימו הרצאות זום שיספקו מידע לאנשי מקצוע, לאימהות, לבני משפחה ולציבור הרחב  אודות התקופות הקשות שאחרי הלידה תחת הכותרת 
#סחבת מספיק לבד.
 
 
נשים בהריון ואחרי לידה לא מקבלות את המענה הראוי מהמדינה. בריאות הנפש של אימהות חשובה! אפשר וצריך לטפל בבריאות הנפש של אימהות. קודם כל, באמצעות חיזוק תחנות טיפות החלב. איתור של נשים עם סימני דיכאון לאחר לידה נעשה על ידי אחיות טיפות החלב. אך, במידה ומתגלה כי האם נמצאת בסיכון לדיכאון אחרי לידה ונדרש אבחון ו/או טיפול מקצועי, לרוב אין מענים הולמים. 
 
חברות הפורום למען נשים אחרי לידה של ויצו קוראות לקובעי המדיניות לפעול למען אותן נשים שסובלות מהפרעות במצב הרוח לאחר לידה ולדאוג להן בשעותיהן הקשות, במהלך ההריון ו/או אחרי הלידה. חברות הפורום למען נשים אחרי לידה של ויצו רואות בנושא חשיבות רבה ויתרה, וקוראות לנשים במדינת ישראל: 'סחבתן מספיק לבד - בואו, נעבור את זה ביחד'.
 
במחקר שנערך בפברואר 2020 נמצא שבישראל 40% מהנשים (מתוך 730 נשים שהשתתפו במחקר) שהיו בהריון או עד חצי שנה לאחר הלידה דיווחו על תסמיני דיכאון בתקופת הקורונה. בנוסף, נמצא במחקר כי שיעור הנשים הערביות שסבלו מדיכאון אחר לידה עמד על 58% לעומת 36% בקרב נשים יהודיות. גם בעתות שגרה מתוך כ-180,000 לידות המתרחשות מידי שנה בישראל, כ-15% מהיולדות תפתחנה הפרעות במצב הרוח וחרדה במהלך ההיריון ו/או לאחר הלידה. 
הפרעות אלה פוגעות ברווחתה של האם והמשפחה ומובילות לקשיי ההתקשרות לתינוק וקושי לטפל בו. מחקרים מצביעים על קשר בין דיכאון סב-לידתי לבין עיכובים התפתחותיים בקרב התינוקות, עיכוב/הימנעות ממתן חיסונים, הפרעות פסיכיאטריות והתנהגותיות בילד בשכיחות גבוהה מהממוצע. על כן, איתור של קשיים רגשיים בהיריון ולאחר לידה וטיפול בקשיים - קריטיים לאם ולתינוק.
בדו"ח מבקר המדינה משנת 2014 נחשפו ליקויים בתחנות טיפות החלב וביניהם: מחסור באחיות, זמינות נמוכה, אי ביצוע ביקורי בית, קושי בקבלת מידע על לידות. כל אלה מקשים על מתן מענה ראוי לנשים אחרי לידה. זוהי השעה להרחיב ולעגן בחקיקה את השירותים הניתנים בטיפות חלב, תוך הסתכלות על בריאותה הנפשית של האם, על המשפחה כמכלול ולא על הילוד בלבד. 
 
בנוסף, אפשר וצריך לטפל בבריאות הנפש של אימהות באמצעות הרחבת סל השירותים של המוסד לביטוח לאומי. יש לסייע לנשים הסובלות מקושי נפשי משמעותי הפוגע בתפקודן (נשים שאובחנו עם הפרעה מקוד F עפ"י ה-10ICD  וציון 1-51 בסולם (GAF ולאפשר להן לבחור באחת משתי החלופות הבאות:
1. גמלה מיוחדת וזמנית שתאפשר לנשים לרכוש סיוע (כדוגמת סיוע בטיפול בתינוק, בבית, תמיכה רגשית).
2. סיוע זמני של סומכת שיקומית בבית האישה (בדומה לסיוע הניתן במסגרת סל שיקום). הסומכת תוכל להדריך ולסייע בהתמודדות בחיי היום-יום, התארגנות, טיפול בתינוק, קישור לגורמי סיוע רלוונטיים.
 
זוהי השעה לדאוג לבריאות הנפש של אימהות  ולהרחיב את סל המענים לנשים אחרי לידה. 
במהלך השבוע יתקיימו הרצאות ומפגשים של דפי קורן - מנהלת ציפור הנפש במרכז על פרקטיקות סב-לידתיות עם נשים המתמודדות עם קשיים נפשיים, קורינה דרייזן - מנהלת ציפור הנפש בשפלה על נשים, הורות והתמודדות נפשית, מיכל מגד - מנהלת ציפור הנפש באשדוד על ליווי במרחב הביתי לאימהות המתמודדות עם קשיים נפשיים, ושל דפנה גרינר על הייחודיות של הורות של שתי נשים, רות כהן אדיב על תפקיד הקהילה באימהות המודרנית, ד"ר ורד בר על דיכאון אחרי לידה וקשר אם-תינוק. 
ד"ר ורד בר וד"ר מיה שפר יערכו וובינר הכנה רגשית ללידה ולהורות לנשים החל משבוע 30, ד"ר ענבר שלומי תרצה על תסמונת פוסט-טראומתית אחרי לידה, סמדר ברנד על משמעויות הלידה בחיי האישה - "אימהות נולדת לאט לאט", אילנה שמידט וחנה דקלו מ"אם לאם" על "הורות רפלקטיבית לילדים עם צרכים מיוחדים", ד"ר סמירה אלפיומי זיאנדה על איתור וטיפול בנשים ערביות הסובלות מדיכאון סב-לידתי.