"הכי קטנה אבל לוחמת גדולה"
שלח לחבר
היא נולדה בשבוע ה- 23 להריון ובמשקל 654 גרם, שבוע המוגדר מבחינה רפואית – על גבול החיות, אתמול שוחררה ביסאן מחאג'נה לביתה במשקל של 2.150 ק"ג.
צוות אגף אימהות של המרכז הרפואי הלל יפה, נלחם על חייה לאורך שלושה שבועות מרגע לידתה, והיא שהתה בפגיה זמן כולל של שלושה חודשים.
ד"ר מיכאל פלדמן, מנהל מחלקת יילודים ופגים: ביסאן מהווה את התינוק בגיל ההיריון הצעיר ביותר שטיפלנו בו כאן ויצא במצב מצוין. זאת הקטנה גדולה תהיה.
"כל כך חיכינו ורצינו אותה", מתארים בעיניים לחות משמחה והתרגשות מוחמד וחנאן מחאג'נה, תושבי אום אל פחם, כשלידם נחה בשלווה ביסאן, לבושה בבגדים חגיגיים רגע לפני השחרור מהפגייה של המרכז הרפואי הלל יפה. "ההיריון עבר בסדר", הוא ממשיך לספר, "עד שבסקירת מערכות בסוף השבוע ה- 22 להריון, הרופא אמר לנו שהוא רואה שכבר יש פתיחה של צוואר הרחם והפנה אותנו מידית לחדר מיון".
מהמיון עברה חנאן מידית להשגחה ביחידה להריון בסיכון. לאחר מספר ימי אשפוז, כשהיא בשבוע 23 להריון ומספר ימים (לציין כי הריון תקין, אורכו כ-40 שבועות בדרך כלל), הרופאים זיהו שפתיחת צוואר הרחם הולכת ומתקדמת ובעצם חנאן כבר במצב של כמעט לידה. צוות מומחים משותף ממחלקת יולדות ומהפגייה התכנסו לדיון בעניינה, ולקבוע מה לעשות. באופן חריג, ניתנה לחנאן זריקה לשם הבשלת ריאות התינוק (לרוב, זוהי זריקה שאינה ניתנת בשבוע שכזה), והיא הועברה לחדר לידה. שם, שוב בדילמה רפואית, בהחלטה משותפת עם ההורים ילדה חנאן את ביתה הבכורה בלידה רגילה.
"לא היה צינור שהיא לא הייתה מחוברת אליו", מספר ביסאן, "היא הייתה שלושה שבועות בסכנת חיים ממשית, ואנחנו היינו בחרדה עצומה. הצוות בפגיה היה מדהים, ותמך בנו לאורך כל הדרך באופן שאני בכלל לא יודע איך לתאר אותו. מלבד הטיפול הרפואי המדהים של ד"ר סילביה פולדי, ד"ר ארז נדיר, ד"ר עמית הוכברג וד"ר מיכאל פלדמן, כל האחיות ביחידה היו פשוט מדהימות אחת אחת. מלבד זאת, הייתה לצידנו כל העת גם העובדת הסוציאלית קרן חליבה, שפשוט "הצילה" אותנו. היא לימדה אותנו איך להתמודד נפשית עם כל המצב הקשה הזה, איך לתמוך זה בזה, ובעיקר איך להיות שם לצד בתנו, ולהתקדם עקב בצד אגודל בכל הסיטואציה המלחיצה הזאת".
ד"ר מיכאל פלדמן, מנהל מחלקת פגים ויילודים במרכז הרפואי הלל יפה, מדבר על ביסאן כלוחמת קטנה: "התינוקת הזאת שנולדה בשבוע כל כך מוקדם ושרדה למרות כל סטטיסטיקה שלילית הידועה בספרות המקצועית , שוחררה לביתה במצב התפתחותי שמוגדר מבחינתי כמצוין. לא רואים הרבה כאלו בעולם שלנו. פגים שנולדים בשבוע הזה הם עם סיכוי של כ- 40% הישרדות, ובאלו השורדים קיים אצלם סיכוי מאוד גבוה לסבול מבחינה נוירולוגית והתפתחותית לכל החיים. עבור הצוות שלנו שתמיד משתדל לעשות את כל מה שניתן בשביל המטופלים הזעירים שלנו, לראות אותה משתחררת הביתה, במצבה הפיזי והנוירולוגי כפי שהיא, מהווה ניצחון קטן וסיפוק גדול. כמובן שהיא תצטרך להיות במעקב, אבל זה נכון לגבי כל פג שמשתחרר לביתו מכל בית חולים".
בבית, באום אל פחם, כבר מחכה כל המשפחה לביסאן והוריה, ולמרות הדרך הארוכה – 3 חודשים בפגיה והרבה לחצים, הוריה בטוחים שזאת הקטנה – גדולה תהיה.
צוות הפגייה מצטרף לתקווה הזאת, בלב שקט.
