בשבת (2.4.2016) צוין יום האוטיזם הבינלאומי בו הואר בנין דילר באוניברסיטת בן-גוריון בצבע כחול עז.

 

יצוין, כי באוניברסיטת בן-גוריון פועלת קבוצה חשובה של חוקרים בתחום האוטיזם, על היבטיו השונים, בהובלתו של דר' אילן דינשטיין.

 

דר' אילן דינשטיין הצטרף למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לפני למעלה משלוש שנים והקים את המעבדה להדמיה חישובית שעוסקת בחקר מבנה ופעילות המוח האנושי. עיקר עבודתו מתמקדת בהבנת התפתחות מוחם של ילדים המאובחנים עם אוטיזם. לשם כך הוא מוביל את הקמת מרכז מחקר האוטיזם הראשון בישראל.

 

מדובר במיזם המשלב חוקרים מתחומים שונים כולל אפידמיולוגיה (ד"ר עידן מנשה), ביולוגיה מולקולרית (דר. חווה גולן), מדעי המחשב (ד"ר איתן בכמט), גנטיקה (ד"ר עלעל ערן), ופסיכולוגיה התפתחותית (דר. פלורינה אוזטובסקי). החוקרים עובדים יחד עם רופאים בכירים ביחידה לגיל הרך (ד"ר גל מאירי) ובמרכז להתפתחות הילד (דר. חגית פלוסר ודר. אנליה מיכאלובסקי) בשביל להבין לעומק את הסיבות הביולוגיות הגורמות לאוטיזם.

כחלק מהמיזם המשותף הרופאים והחוקרים כבר החלו לאסוף מידע רחב היקף על ילדים המאובחנים עם אוטיזם ובני משפחותיהם. המידע כולל בדיקות התנהגותיות, בדיקות גנטיות, בדיקות דם, מעקב אחר תנועות עיניים, סריקות בתהודה מגנטית (MRI), ובדיקות אנספלוגרם (EEG) המודדות פעילות חשמלית מוחית בזמן שינה. מטרת המחקר היא למצוא מדדים ביולוגיים שיאפשרו לרופאים לזהות אוטיזם בגילאים מוקדמים ולהפריד בין ילדים עם סוגי אוטיזם שונים הזקוקים לטיפולים שונים. בנוסף המחקר יעקוב אחר התפתחות הילדים לאורך שנים בכדי לזהות מי הם הילדים שמתפתחים טוב יותר ומה הם הגורמים שמובילים להצלחה טיפולית גבוהה יותר.

 

בשנה האחרונה גייסו החוקרים מעל 150 משפחות למחקר והצפי הוא שמספר המגוייסים יעלה בשנים הקרובות עם העליה במודעות לתסמונת בקרב אוכלוסיות שונות בנגב.

בשלב ראשון המידע הנאסף כבר משמש את החוקרים בשביל לזהות גורמי סיכון לאוטיזם הכוללים את גיל ההורים, השימוש בטיפולי פוריות, לידה במשקל נמוך וכדו.

תוצאות ראשונות מהמידע שנאסף במרכז עומדות להתפרסם בחודשים הקרובים ויאשפרו איפיון טוב יותר של הילדים המאובחנים עם אוטיזם בארץ ובנגב בפרט.

המשך עבודת המחקר במעבדה של ד"ר דינשטיין תתמקד בכיווני מחקר קיימים שהראו כי לנבדקים עם אוטיזם, כולל ילדים בני שנה וחצי עד ארבע, יש פעילות מוחית פחות יציבה ופחות מסונכרנת מאשר לנבדקים עם התפתחות רגילה. השימוש במאגר המידע המתפתח באוניברסיטה ובבית החולים יאפשר לזהות מי הם הילדים המפתחים מוחות יותר "רועשים" ומה ההשלכות הספציפיות של רעש וסנכרון מוחיים עבור התפתחות האוטיזם בשנים הראשות לחיים.