הבנת הקשר בין פעילות גופנית והישגים אקדמיים בגיל הבגרות עשויה בהחלט לסייע לנו כהורים או כגורם חינוכי להוביל את דור העתיד לשיפור הישגיהם הלימודיים באמצעות יישום תוכנית המעודדת אורח חיים בריא הכרוך בפעילות גופנית כעניין של שגרה, אכילת אוכל בריא ומזין.

העדויות אשר נצברו עד היום מציעות כי קיים מתאם חיובי בין פעילות גופנית לבין הפרמטרים הבאים: הישגים לימודיים, רמת ריכוז, רמת התנהגות חיובית, כמו כן קיימת השפעה על יכולות קוגנטיביות, חברתיות ומוטוריות.

נערכו אינספור מחקרים בתחום, המחקר האחרון מוכיח כי קיימת השפעה של הפעילות הגופנית על ההישגים הלימודיים.

מדובר במחקר חדש אשר נערך בספרד, מטרת המחקר הינה להוכיח קשר בין פעילות גופנית בקרב בני נוער לבין יכולות קוגנטיביות במקצועות ההבעה, המתמטיקה והחשיבה.

המחקר בדק 1820 מתבגרים בגילאי 13 עד 18.5 (מתוכם 958 נערות), נבדקה היכולת הקוגנטיבית באמצעות מבחנים מתמטיים, ורבאליים ושאלות הגיון, נמצא כי מתבגרים אשר היו פעילים גופנית במהלך שעות הפנאי שלהם ונהגו פחות לעסוק בפעילות פאסיבית כגון צפייה ב -lcd בשעות הפנאי הפגינו כישורים קונטיביים ברמה טובה יותר מאלו אשר במהלך שעות הפנאי לא היו פעילים ספורטיבית.

מסקנות המחקר הינן כי מתבגרים אשר מסווגים כיותר פעילים מבחינה ספורטיבית (במהלך שעות הפנאי שלהם) עשויים להיות בעלי יכולות קוגנטיביות טובות יותר בבגרותם.

בנוסף מחקרים מרמזים כי לפי ממצאי המחקרים השונים נמצא שילדים אשר סובלים מבעית עודף משקל עשויים להעדר מספסל הלימודים בתדירות גבוהה יותר. (זאת לעומת ילדים אחרים אשר אינם סובלים מבעיית משקל יתר)

מכאן שאנו כהורים לילדים מתבגרים נתרום רבות לעתידם של ילדינו אם נעודד אותם להיות פעילים יותר מבחינה גופנית, דהיינו לשלבם בפעילויות ספורט קבוצתיות כגון כדורסל, כדורגל, שחייה וכיו"ב כאשר ההעדפה הינה שהפעילויות תעשנה בקבוצה על מנת לעודד את בני הנוער לאינטרקציה חברתית לה הם זקוקים עד מאוד בשבל זה של גילם הצעיר.

ויתרה מכך, עלינו כהורים להוות דוגמה אישית לילדינו בכל הקשור לפעילות גופנית כענין של שגרה ואכילת מזונות בריאים כגון שילובן של ירקות בכל ארוחה. ילדים נוטים לאמץ הרגלי אכילה ותחביבים בהשראת הוריהם הנחשבים לגורמים המשפיעים ביותר על הרגלי החיים שלהם.

 

מקורות מידע:

Physical activity, fitness, weight status, and cognitive performance in adolescents; The Journal of Pediatrics 2010