פגים בישראל – דו"ח מצב
שלח לחבר
הדו"ח, המתפרסם על ידי "הפורום למען הפגים בישראל", מעניק סקירה השוואתית מקיפה על מצב הפגים בישראל בחמש השנים האחרונות (2010-2014) ומצביע על הבעיות והאתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות לשם הענקת טיפול אופטימלי לפגים. הדו"ח מתייחס למיגוון ההיבטים והתחומים הקשורים לבריאותם ואיכות חייהם של הפגים ובני משפחותיהם, לרבות רמת התחלואה והתמותה, איכות הטיפול הרפואי והזכויות הסוציאליות שמקבלים הפגים והוריהם.
המספרים החשובים בקצרה
• נמשכת העלייה במספר לידות הפגים בישראל. 15,430 פגים נולדו בישראל בשנת 2013.
• חזרה מגמת העלייה בתמותת הפגים. 277 פגים נפטרים מדי שנה בממוצע. שיעור התמותה של פגים בישראל גבוה פי 2 מהשיעור במדינות המערב. שיעורים אלה אף גבוהים בהרבה כשמדובר בפגים קטנים, מתחת לשבוע 27.
• פגים חסרי הגנה: כ 73% (!) מהפגיות בישראל אינן ממוגנות באופן מלא וב-58% (!) מהפגיות אין אפילו אזור בטוח בשעת חירום בסמוך להן.
• התחלואה כתוצאה מדלקות ריאה נותרת בעינה; חלה ירידה קלה בשיעור התחלואה כתוצאה מזיהום בדם.
שיעור הזיהומים בפגיות בישראל עדיין גבוה ביחס למדינות המערב.
• כ-80% מהפגים אינם מקבלים טיפול ראשוני מיטבי המותאם לצורכיהם המיוחדים במהלך אשפוזם וגם לאחר שחרורם מהפגייה; כ-90% מהפגים אינם זכאים למעקב התפתחותי וליווי מקצועי בקהילה.
• מצוקת הפגיות וכוח האדם נמשכת: חסרים באופן מיידי 90 רופאי יילודים ומומחים בטיפול נמרץ ליילוד (ניאונטולוגים), 600 אחיות, 65 מיטות אשפוז (והשלמת תקנים לעוד כ-130 מיטות קיימות), 15 טורי כוננות וכן טורי תורנות; יחד עם זאת חל שיפור ניכר במספר המתמחים בניאונטולוגיה הודות לפעילות שנעשתה בשנים האחרונות.
להלן סקירה של כמה מהנתונים שעלו בדו"ח
• מספר לידות הפגים בישראל נמצא בעלייה מתמדת.
אשתקד נולדו 45 פגים יותר מאשר בשנה הקודמת (15,430 פגים סה"כ).
• חזרה מגמת העלייה בשיעור התמותה של פגים בישראל . 277 פגים נפטרים בממוצע בשנה.
אחוזי התמותה שעלו באופן ניכר בשנים האחרונות, נבלמו בשנת 2011, אך בשנת 2012 חזרה העלייה בשיעור התמותה של פגים – 292 תינוקות נפטרו, לעומת 237 תינוקות שנפטרו בשנה שקדמה לה. שיעור התמותה של פגים בישראל גבוה משמעותית ביחס למדינות העולם המערבי (למשל, פי 2 מביפן).
• קיימת מגמת ירידה קלה בשיעור התחלואה של פגים כתוצאה מזיהום בדם. התחלואה כתוצאה מדלקות ריאה נותרה ללא שינוי.
שיעור התחלואה כתוצאה מזיהום בדם עדיין גבוה בהשוואה למדינות בעולם המערבי . תחלואה כתוצאה מדלקות ריאה הינה הביטוי החמור ביותר של תחלואה בקרב פגים לאחר אשפוז : 1 מתוך 8 פגים חוזרים לאשפוז, חלקם בטיפול נמרץ, במהלך 5 השנים הראשונות לחייהם - פי 5 מאשר אצל יילודים רגילים.
• בשנת 2013, 400 פגים נוספים היו זכאים להגנה מפני וירוס ה-RSV במסגרת סל התרופות הממשלתי. 3,792 פגים עדיין אינם זכאים למימון ממשלתי של החיסון, למרות שסיכוייהם לחלות בווירוס זהים לחלוטין (שבוע 35).
• קיים מחסור מתמשך ברופאים, אחיות ומיטות טיפול נמרץ ליילוד, שאינו מותאם למגמת העלייה בילודה.
חוסר מיידי של 90 רופאי יילודים למחלקות התינוקות הבשלים ומומחים בטיפול נמרץ ליילוד (ניאונטולוגים), וכן חוסר מיידי של 600 אחיות, 65 מיטות אשפוז (והשלמת תקנים בפועל לעוד כ-130 מיטות), 15 טורי כוננות וכן טורי תורנות.
• חל שיפור משמעותי במספר המתמחים בניאונטולוגיה. עם זאת, כ-40% מהניאונטולוגים הבכירים צפויים לפרוש בשנים הקרובות, על כן יש לדאוג כי מספר המתמחים בניאונטולוגיה יישמר גם בהמשך.
החל משנת 2012 וכתוצאה מהגדרת מקצוע הניאונטולוגיה כמקצוע במצוקה, נוספו תקנים למתמחים בניאונטולוגיה וחל שיפור משמעותי בנושא זה (25 מתמחים).
• כ-80% (!) מהפגים בישראל אינם זכאים לטיפול ראשוני מיטבי, תזונה מותאמת לצורכיהם, וליווי והדרכה מקצועית במהלך אשפוזם.
פגים שנולדו לאחר השבוע ה-34 להריון מטופלים במחלקת היילודים הבשלים ומשוחררים לרוב לאחר 48-72 שעות (בשל עומס בפגיות). הם אינם מקבלים העשרה תזונתית, ליווי והדרכה מקצועית המתאימה לפגים.
• כ-90% (!) מהפגים בישראל אינם זכאים לקבלת מעקב התפתחותי וליווי מקצועי בקהילה לאחר שחרורם.
פגים שנולדו במשקל של מעל 1,500 גרם (ללא קשר לשבוע ההיריון) מקבלים עדיין מעקב
במסגרת רפואת הילדים הכללית בקהילה, שאינה מספקת מענה מקיף והולם לצורכיהם המיוחדים
(המכון להתפתחות הילד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, דיאטנית ועוד).
זאת, בין היתר בשל היעדר רשת דיווח מסודרת בין בתי-החולים לבין המרפאות בקהילה, אודות
לידתו של פג והטיפול המיטבי לו זכאי בקהילה.
• 73% (!) מהפגיות בישראל אינן ממוגנות באופן מלא וב-58% (!) מהפגיות אין אפילו אזור בטוח בשעת חירום בסמוך להן. הלחימה והמצב הביטחוני בשנים האחרונות המחיש את נחיצות מיגון הפגיות – המחלקה הרגישה ביותר בבתי-החולים – בכל רחבי הארץ. כל מעבר של פגים מאזור לאזור כרוך בסיכון חייהם.
• למרבית הפגים בישראל אין כיסוי ביטוחי או שהם מופלים לרעה בתנאי הביטוח. מרבית חברות הביטוח בישראל עדיין מסרבות באופן גורף לבקשות לביטוח פרטי עבור פגים. היעדר התחרותיות בתחום, כמו גם התנאים המגבילים לביטוח (תקופת הכשרה ארוכה, התניית ביטוח קודם של ההורים וכדומה), מכבידים על מצבם של ההורים, שממילא נאלצים להתמודד עם נטל כלכלי משמעותי יותר בשל הפגות.
ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום:
"הפעילות למען הפגים בשנים האחרונות נושאת פרי, אך הפערים בין המצוי לרצוי עדין משמעותיים. אחד הנושאים המחייבים טיפול מיידי היא העובדה שפגים אינם מוכרים בישראל כילודים עם צרכים מיוחדים ואינם זוכים למעקב וטיפול מיטבי עם שחרורם מהפגייה לקהילה. היעדר רצף טיפולי, אי-יישום תכנית מעקב ייחודית לפגים (בתדירות ומשך הביקורים), אי-אימוץ גישת טיפול רב-תחומית (הכוללת: אחות ייעודית, ייעוץ הנקה, דיאטנית, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ושרות סוציאלי) ותורים ארוכים למכונים להתפתחות הילד – הם הגורמים העיקריים למעקב הלקוי אחר הפג בקהילה. נזקי המעקב הלקוי יכולים להתגלות גם שנים רבות לאחר הלידה ולעיתים הם אף בלתי הפיכים. רופאי הילודים בשיתוף פעולה עם מומחים נוספים הכינו נייר עמדה ותכנית מסודרת למעקב וטיפול בפג עם שחרורו הביתה, ועיקריה הוצגו לשרת הבריאות הגב' יעל גרמן. תוספת העלות למעקב וטיפול בפגים לאחר שחרורם נאמדת בכ-6 מיליון שקל לשנה בלבד – כ-1% מסך עלות הטיפול בפגים המאושפזים בישראל לשנה. אנו קוראים למשרד הבריאות להכיר בפג כילד עם צרכים מיוחדים, ולפעול לשיפור הטיפול בפג בקהילה תוך הקצאת המשאבים הדרושים".
רומי שחורי, יו"ר עמותת לה"ב וחברה בהנהלת הפורום:
"הרפואה בישראל מסוגלת לספק טיפול מיטבי שיאפשר הצלת מספר רב יותר של פגים בבריאות טובה יותר. עמותת לה"ב נאבקת על הוספת תקנים והכשרת כוח אדם מקצועי בתחום הרפואה ופרה-רפואה, ופועלת להעלאת מודעות לסיבוכי הפגות ולצורך במעקב לכלל הפגים, ללא יוצא מן הכלל. אנו נמשיך לעקוב ולוודא כי ההבטחות שניתנות במהלך
ימי המודעות בכנסת אכן יתקיימו, בדגש על הקמת מרכזים התפתחותיים לפגים, בנק חלב אם לפגים ועוד. כמו כן, נמשיך לפעול למען זכויות ההורים לפגים ושיפור מצב הפגים והפגיות בישראל".
הדו"ח המלא יסופק לפי דרישה. ניתן למצאו באתר עמותת לה"ב ובאתר האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה
