במסגרת הדיון הציג ד"ר יצחק קדמן מנכ"ל המועצה לשלום הילד נתונים סטטיסטיים המתייחסים למאפייני הילדים שנרצחו על-פי מחקר אמריקאי שנערך ב-2002 על רקע של עשרות רבות של ילדים שנרצחו בתוך המשפחה:

·       הרצח בוצע ללא נשק.

·       הגיל החציוני של הקורבן היה 3.9.

·       רוב הילדים מתו מחבלה.

·       רוב הילדים מתו ביום הפגיעה.

·       ב-40% מן המקרים לפחות היה רקע של התעללות קודמת שקדם לרצח.

·       52% מן הילדים שמתו היו בנות.

·       75-84% מהתוקפים היו גברים, למרות שבהתעללות יש יותר נשים שפוגעות בילדיהן, אבל במקרי רצח רוב הרוצחים הם גברים.

·       כ-40% מאלה שהרגו את הילדים חיו בתוך משפחה אך לא היו נשואים.

·       רוב מקרי המוות קרו כשלא היו עדים בסביבה.

·       השעה השכיחה להריגתו של הילד 11.

·       52% מן המקרים אירעו בשבת או ביום ראשון.

·       ב-60% מן המקרים הקטליזטור להריגת הילד היה תופעה חיצונית כלשהי כמו בכי של הילד, צעקות של הילד, סכסוך כלשהו או קונפליקט.

·       בחלק גדול מן המקרים הילד שנרצח היה ילד יחיד או ילד ראשון.