תביעת מיליונים נגד 'מכבי': תסמונת גנטית גרמה לתאום אחד לגדול על חשבון השני –למרות פערי המשקלים וממצאים מדאיגים נוספים– רופאי הקופה לא זירזו את הלידה. 

 

תביעת מיליונים הוגשה בימים אלה נגד קופ"ח 'מכבי' בטענה לרשלנות רפואית – ע"י עוה"ד דוד פייל ואיילה מאור ממשרד עורכי הדין פייל ושות'.

על פי התביעה, כבר בתחילת ההיריון, נקבע כי ההיריון הוא ביאמניוטי מונכיוני - היריון ייחודי שבו שני תאומים זהים גדלים בשקי היריון נפרדים, אך מחוברים לשלייה אחת.

 

"היריון תאומים זהים מוגדר כהיריון בסיכון. תופעה של שלייה אחת מהווה סיכון גדול אף יותר לסיבוכים" טוענים עוה"ד מאור ופייל. חרף כך, לטענתם – רופאי קופ"ח 'מכבי' לא התייחסו אל היריון האם כהיריון בסיכון, ולא שלחו את האם לסריקות ובדיקות מוגברות. לדבריהם, יחס זה, גרר התייחסות שאננה לממצאים שאמורים היו להדליק נורות אזהרה בהיריון בסיכון – כמו ההבדל משקל בין העוברים – שאמור להעלות חשד לתסמונת מעבר דם בין העוברים (בו תאום אחד מקבל דם על חשבון אחיו). 

 

על פי התביעה, בשתי הערכות משקל, בשבועות ה-28 וה-33 – נמצאו הבדלים במשקל, ובשבוע 33 נמצא לעובר הקטן נוזל עכור בבטן וממצא היפראקוגני בצמוד לשלפוחית השתן. חרף כך, הרופאה שטיפלה באם לא הבהילה אותה לבית חולים לזירוז לידה, אלא קבעה לה בדיקת מעקב לעוד שבוע וחצי - במרפאה להיריון בסיכון גבוה.

 

בבדיקה במרפאה להיריון בסיכון התברר כי אחד התאומים נמצא במצוקה עוברית וסובל מאנמיה קשה – והיולדת הובהלה ללידה קיסרית. 

עם הלידה התגלה כי התאום הגדול סובל מעודף כדוריות אדומות, בעוד אחיו סבל ממחסור בדם על רקע תסמונת הנקראת 'תסמונת מעבר דם עוברי' – וכתוצאה מכך הוא לקה בשיתוק מוחין, פיגור פסיכומוטרי חמור ובפגיעות נוספות וקשות.

 

לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר דוד חיים,מפורום רופאים, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות, הקובע כי פער גדילה בין שני עוברים בהריון מסוג זה, מצביע על אפשרות לתסמונת מעבר דם בין העוברים.

לדבריו, על אף ממצאים בעייתים אלה, התרשלה רופאת קופת החולים, והפנתה את האם להמשך מעקב במרפאה להריון בסיכון גבוה רק כעבור 9 ימים – פרק זמן שעלול להיות הרה אסון בהתפתחות סיבוכים עובריים, שכבר אובחנו במקרה זה. 

השהייה זו, גרמה לדבריו, לאיחור בחילוץ העוברים מהרחם ולהתדרדרות במצבם.

 

התביעה הוגשה בימים אלה ע"י עוה"ד מאור ופייל, נגד קופ"ח מכבי – לביהמ"ש המחוזי בתל אביב. 

 

על פי התביעה, מיד לאחר הלידה התברר כי העוברים סבלו מתסמונת מעבר הדם בין העוברים. העובר הראשון (הגדול) נולד עם כמות גבוהה של המוגלובין בדם ומצוקה נשימתית וטופל בדילול דם. העובר השני (הקטן) נולד עם אנמיה קשה, מצוקה נשימתית עם חמצת, בטן תפוחה והיפוגליקמיה וטופל במנות דם. הוא עבר מספר ניתוחים, ובהמשך אובחן כסובל משיתוק מוחין עם פיגור פסיכומוטורי חמור. 

 

כיום מוגדר התאום הקטן כנכה בשיעור 100% נכות לצמיתות. בשל שיתוק מוחין קשה - הוא אינו מסוגל ללכת, זקוק לחיתולים ולמסגרת חינוך מיוחד, לטיפולים רפואיים רבים ולסיעוד, הוא לא יוכל לעולם להשתלב בשוק העבודה ותלוי לחלוטין בזולת לאורך כל שעות היממה.

 

לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר דוד חיים,מפורום רופאים, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות, גניקולוג בכיר בבית החולים "הלל יפה". ד"ר חיים קובע כי קופת החולים 'מכבי' חרגה מאמות המידה המקובלות, בכך שביצעה מעקב הריון רגיל ולא מעקב הריון בסיכון גבוה. 

"קצב הביקורות ובדיקות האולטראסאונד בוצעו לעיתים רחוקות מהמומלץ בפרקטיקה הנהוגה", מציין ד"ר חיים בחוות דעתו. "במקום ביקורת אחת לשבועיים כמומלץ להריון מסוג זה, נערכו הביקורות אחת לחודש בלבד – תקופה ארוכה בה עלולים להתפתח סיבוכים שלא מאובחנים בזמן".

ד"ר חיים מוסיף, כי חריגות אלה הובילו להתנהגות לקויה של קופת החולים, ותרמו לאיחור באבחון של תחלואת העובר, ולפרוגנוזה הרעה של התובע. עוד מבהיר המומחה, כי פער גדילה בין שני עוברים בהריון מסוג זה, מחשיד לאפשרות של תסמונת מעבר דם בין העוברים.

"על אף ממצאים בעייתים אלה, שהיוו נורות אדומות ועל רקע ההריון מסוג ביאמניוטי מונכיוני, התרשלה רופאת הנתבעת, והפנתה את האם להמשך מעקב במרפאה להריון בסיכון גבוה רק כעבור 9 ימים – פרק זמן שעלול להיות הרה אסון בהתפתחות סיבוכים עובריים, שכבר אובחנו כסובלים", קובע ד"ר חיים. השהייה זו, לדבריו, גרמה לאיחור באבחנת מצב העוברים ולהתדרדרות במחלתם.

 

לתביעה צורפה גם חוות דעתה של פרופ' רנה גיל, מומחית ברפואת ילדים וניאנטולוגיה. פרופ' גיל קבעה, כי הסיבוך המיילדותי ממנו סבל התובע, נבע מהתנקבות במעי הגס, שהתגלתה בשבוע ה-32 להריון. לדבריה, ההתנקבות הינה סיבוך של תסמונת מעבר דם בין העוברים.

"קיים קשר ברור בין התנקבות המעי לפני הלידה לפגיעה הנוירו-התפתחותית של התובע", קבעה פרופ' גיל. מהלך הלידה של התובע היה תקין, קבעה המומחית, והוא לא נזקק להנשמה עקב פגותו. גם בבדיקות גנטיות שבוצעו לו לא נמצאו פגמים. לכן, לטענתה, הבעיות שנמצאו אצלו כולן - הן כתוצאה מהתנקבות המעי וסיבוכיה.

"במידה שהלידה היתה מתרחשת במועד מוקדם יותר, או לפחות תוך מודעות לאפשרות כי קיימת התנקבות תוך רחמית, היה התובע במצב בריאותי טוב בהרבה ממצבו כיום", קבעה פרופ' גיל. "בסבירות גבוהה ניתן היה למנוע השתלשלות כה סוערת של סיבוכים לאחר הלידה, והתפתחות שיתוק מוחין כתוצאה מכך, ובסבירות גבוהה הניתוחים להם נזקק התובע עקב ההתנקבות היו מסתיימים בתוצאות טובות בהרבה".

התובע סובל ממוגבלות קשה ונזקק לעזרת הזולת לאורך כל שעות היממה.

 

אל התביעה צורפה גם חוות דעתו של ד"ר שי מנשקו, מ"פורום רופאים", מומחה ברפואת ילדים והתפתחות הילד ומומחה בנוירולוגיית ילדים. ד"ר מנשקו קבע בחוות דעתו כי התובע סובל מנזקים חמורים, בשל אירועים טרום לידתיים והריון עם תסמונת מעבר דם בין עוברים. "בספרות הרפואית יש עדויות, שתסמונת זו עלולה לגרום לפגיעה מוחית חמורה, חרשות ושיתוק", מציין ד"ר מנשקו.

 

ד"ר מנשקו קבע, כי התובע סובל משיתוק מוחין, המתאפיין בפגיעה בארבע הגפיים ובגו. צורת פגיעה זו מקשה על ילדים ללכת או לשבת ללא תמיכה. "שיתוק המוחין ממנו סובל התובע נגרם כתוצאה מאירועים טרום לידתיים הכוללים אנמיה קשה וסיבוכי התנקבות המעי. סיבוכים אלה ניתן היה למזער או אף למנוע, לו המצוקה העוברית היתה מאובחנת במועד מוקדם יותר", קבע ד"ר מנשקו.

 

ד"ר מנשקו העריך את נכותו של התובע כנכות 100% צמיתה בגין שיתוק מוחין קשה לפי תקנות המל"ל. בנוסף, קבע לתובע צרכים מיוחדים: טיפול סיעודי, התאמת דיור, ציוד סיעודי וניידות, ציוד מתכלה (חיתולים), מסגרת של חינוך מיוחד,טיפולים רפואיים ופרה-רפואיים, וזאת למשך כל ימי חייו. עוד קבע ד"ר מנשקו, כי עקב מצבו הקשה של התובע, אין ביכולתו ולא תהיה בעתיד אפשרות לעבוד, והוא ישאר לעד תלוי בסביבתו. 

בשל כל הנאמר, תובעים הורי הילד מקופת החולים 'מכבי' פיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, באמצעות עו"ד מאור ופייל. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט מחוזי בתל אביב.

 

משרד עו"ד דוד פייל ושות' http://www.df-law.co.il מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים.