איך להקנות לילד הרגלי למידה נכונים?

הרגלי למידה טובים הם מתנה מדהימה שיכולה לשרת את הצאצא שלכם במהלך כל התנסות עיונית עמה יתמודד במהלך חייו.איך נפתח את היכולת הלימודית של הילד?

מאת: עידן-חיים כהן, מנהל פדגוגי של מכון הפסיכומטרי Smart!
איך להקנות לילד הרגלי למידה נכונים?

הרגלי למידה טובים הם מתנה מדהימה שיכולה לשרת את הצאצא שלכם במהלך כל התנסות עיונית עמה יתמודד במהלך חייו. בטרם נדון בהקניית הרגלי הלמידה עצמה, ברצוני להבהיר דבר אחד חשוב -

היכולות הלימודיות של אדם מושפעות מגורמים רבים, חלק מאותם גורמים נחשבים לגורמים ביולוגיים המועברים באופן תורשתי לילד מהוריו ועליהם קשה להשפיע. לדוגמה - מנת המשכל, קיומה או אי-קיומה של לקות למידה ועוד. הקניית הרגלי למידה נכונים לא משפיעה באופן ישיר על אותם גורמים ביולוגיים, עם זאת, קיומם של הרגלים אלו יכול לסייע לילדיכם למצות את הפוטנציאל הלימודי הגלום בהם, ואף ליהנות יותר (או לפחות לסבול פחות...) מתהליכים לימודיים.

 

מעורבות משפחתית בתהליכים לימודיים -

הורים רבים עוזרים לילדיהם בהכנת מטלות הבית אותן מקבלים הילדים בבית הספר, הדבר עשוי להיות בעייתי. 

ככלל, לימוד על ידי קרובי משפחה עשוי להביא להתפתחותם של מתחים שייצרו חוויות לימוד שליליות אצל הילד ומרירות בקרב שני הצדדים. בדרך כלל ציפיותיהם של הורים מילדיהם אינן אוביקטיביות, ולכן פעמים רבות ילד עשוי לאכזב הורה שאצלו קיימות מערכת ציפיות שלא תואמת את יכולותיו של הילד. לדוגמה - הורה בעל אוריינטציה לימודית מתמטית עשוי להיות מתוסכל מכך שבנו מתקשה בפתרון תרגיל בחשבון ("אבל איך אתה לא רואה מה צריך לעשות?! הלא לפני רגע אמרתי לך מה עושים כדי לפתור תרגילים כאלו!"). תסכול זה עשוי להפוך את כל התהליך הלימודי של הילד ללא נעים בעבורו ובעבור ההורה וכך לפגוע במוטיבציה של הילד ללמוד וליצור מתחים משפחתיים.

נוסף על כך, הגבלות התגובה שחלות על אדם חיצוני למשפחה שמלמד את הילד אינן חלות על הורים, הגבלות תגובה אלו חשובות לקיום של תהליך לימודי. במילים אחרות - להורה מותר לכעוס על ילד ולנזוף בו במידה כזו שאינה מקובלת כשהיא מגיעה מאדם חיצוני למשפחה, דוגמת מורה פרטי. אין מקום לכעס בתהליך לימודי, ולכן היעדר הגבלת התגובה של ההורה עשויה לפגוע בתהליך הלימודי.

כמובן שקיימים מקרים בהם בני משפחה לימדו בני משפחה אחרים בהצלחה, אבל באופן עקרוני - מדובר על פעילות עם פוטנציאל בעייתי.

 

מה עושים?

 

סיוע עודף בהתמודדות עם מטלות בית -

כשהורים מסייעים לילדים בהכנת מטלות הבית, פעמים רבות נוצר מצב בו ההורה מתמודד עם מטלות הבית במקום שהילד יתמודד עמן.

סיוע עודף מונע מהילד את האפשרות לסגל לעצמו מנגנונים קוגניטיביים של התמודדות עם חומר עיוני ותהליכי חשיבה נכונים. כשילד מקבל סיוע עודף בהתמודדות עם מטלות בית, הוא לומד לבצע תהליכים "עוקפי חשיבה" במקום לחשוב בעצמו - הילד מסתמך על ההורה שיפרש בעבורו את ההוראות ויפשט בעבורו טקסטים במקום לפתח יכולת הבנת הנקרא, הילד מסתמך על ההורה שיבצע בעבורו את החישובים במקום לפתח יכולות אריתמטיות, ועוד. חמור לא פחות, סיוע עודף גם מונע מהילד לפתח בהדרגה מנגנונים רגשיים שיאפשרו לו להתמודד עם קשיים ואתגרים בכוחות עצמו בהמשך חייו.

 

מה עושים?

 

חוסר מוטיבציה של הילד להכין את מטלות הבית -

אחת התופעות הנפוצות ביותר עמן מתמודדים הורים היא ילדים שלא רוצים לעשות את שיעורי הבית שלהם. ההנעה של ילדים ורתימתם לתהליכים לימודיים, במיוחד כשמדובר על מטלות בית, היא סוגייה לא פשוטה בפני עצמה. ריבוי הגירויים שמתחרים על הזמן ותשומת הלב של הילד דוגמת הטלויזיה, האינטרנט והחברים גם הוא לא הופך את הנושא הזה לפשוט יותר. ברוב המקרים אין טעם להסביר לילדים את החשיבות הרציונאלית שבהכנת שיעורי בית היות שמדובר על מטרות שהן אבסטרקטיות ושהשפעתן הן לרוב לטווח הרחוק.

 

מה עושים?

 

יצירת חוויה לימודית נעימה -

כמה מאיתנו נהנו מהלימודים בזמן שהם היו בבית הספר? כמה מאיתנו זוכרים לטובה את המורים ואת הכנת שיעורי הבית? התשובה לשאלות אלו היא - מעט מידי. פעמים רבות מושם מעט מידי דגש על כיף בתכנון והוצאה לפועל של תהליכים לימודיים. לימוד חווייתי ומהנה מניב את התוצאות הטובות ביותר הן מבחינת הקליטה של החומר הנלמד והן מבחינת הטמעתו ושימורו לטווח ארוך.

 

מה עושים?

אגב, לא בטוח שהצאצא שלכם הוא "מלאך", וזה בסדר גמור, ילדים לא חייבים להיות מלאכים, רק זכרו שרצוי לא להפיל האשמות באופן אוטומאטי על מורי בית הספר למרות שמאוד קל לעשות כן.

 

מילה או שתיים לסיום -

כנראה שלא כל הילדים יגדלו להיות אנשי היי-טק, רופאים ועורכי דין, מלחינים מפורסמים וכן הלאה. בחברה התחרותית של היום, לפעמים אנחנו שוכחים שהדברים החשובים הם לאו דווקא ההישגים הלימודיים של הילד. לטעמי, חשוב יותר שהילד יהיה מאושר ויגדל להיות מבוגר בעל מידות טובות. לעולם אל תַתנו את אהבתכם לילד בהישגיו הלימודיים. הילד צריך לדעת שאתם אוהבים אותו בלי קשר לציונים שלו.

 

בהצלחה!