חום המלווה בפריחה ושלפוחיות בידיים, שלשולים ונגעים דמויי אפטות בפה ובחך – בשבוע החולף הגיעו לחדר מיון ילדים של המרכז הרפואי הלל יפה עשרות ילדים הסובלים מסימפטומים המאפיינים את מחלת הפה והגפיים. שניים מהם אף אושפזו להשגחה. ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים, מסבירה על המחלה האופיינית לעונה זו של השנה, וכיצד יש לנהוג בה.

 

עונת הסתיו הגיעה ועמה מספר מאפיינים, שאחד מהם הוא מחלת הפה והגפיים (הנקראת בטעות הפה והטלפיים- שהיא מחלה הקיימת רק בקרב בעלי חיים). בשבוע החולף הגיעו למרכז הרפואי הלל יפה עשרות ילדים מחדרה והסביבה עם תופעות של חום, פריחה ונגעים בעור ובפה, המאפיינים את מחלת הפה והגפיים. 

 

"מדובר במחלה ויראלית הנגרמת על ידי וירוסים מקבוצת האנטרו-ווירוס, ששמה ניתן לה בשל הגורמים המאפיינים אותה, פריחה ושלפוחיות בכפות הידיים והרגליים המלווה בגרד, ובהמשך, פצעים כואבים בפה ובחך (אפטות)", מסבירה ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים של המרכז הרפואי הלל יפה. "כמו כל מחלה ויראלית, גם זו מחלה המועברת מגע של רוק או במגע של משטחים נגועים מזוהמים. זו אולי הסיבה שראינו כמות גדולה יותר של ילדים בתקופה האחרונה, כי המחלה "מסתובבת" בין גני הילדים", היא מנסה להסביר מדוע קיים צבר המקרים בשבוע החולף. 

 

המחלה אינה מלווה תמיד בחום ונמשכת כשבוע ימים, חולפת מעצמה, אם כי נדרש טיפול תומך  הכולל נוזלים ובעיקר במשחות המקלות על הכאב הנגרם לילד בשל הנגעים בפה. בעניין זה, יש לציין, ניתן להיעזר גם במאכלים קרים כגון גלידה וקרטיבים, המסייעים להקלה על הכאב. 

"ישנם דיווחים כי חלב עיזים מקל גם הוא על הטיפול באפטות בפה", מציינת ד"ר קליין, "אך אין לכך הוכחה מדעית. בכל מקרה, אין מניעה לנסות שיטה זו, כל עוד עושים שימוש בחלב מפוסטר". עוד חשוב לדעת, כי הנגעים בידיים וברגליים יעברו מעצמם. לכן, יש להימנע בהתעסקות מיותרת בפצעים אלו בכדי למנוע זיהום משני. 

הקושי שיוצרים הפצעים בפה לאכול ולשתות הוא הסיבה שמביאה בסופו של דבר את הילד לקבלת טיפול רפואי בחדר מיון – החשש מהתייבשות. בעניין זה, מבקשת ד"ר קליין מההורים להיות עם "היד על הדופק": "יש לעקוב אחר מתן השתן של הילד ולהקפיד על שתייה מרובה. במידה שילד מסרב לשתות לאורך זמן, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי שיכלול עירוי נוזלים. זוהי אמנם מחלה הנחשבת קלה, אך קיימת האפשרות, הנדירה, לסיבוכים שיביאו לדלקת קרום המוח". 

 

כאמור, המחלה מועברת במגע עם משטח מזוהם, ברוק, ובמקרה של תינוקות – במגע עם צואה בחיתול (הווירוס קיים גם בצואה). אי לכך הקפדה על רחיצת ידיים והיגיינה, הן הדרך הטובה ביותר למנוע הידבקויות. "יש לציין", מסבירה ד"ר קליין, "כי המחלה היא יותר מחלת ילדות, בעיקר משום שרוב המבוגרים לקו בה בצורה כזו או אחרת בגיל ילדות ופיתחו נוגדנים. בכל מקרה, מבוגרים שלוקים במחלה, יקבלו אותה, לרוב בצורה קלה בלבד". 

באשר לחזרה לגן, ד"ר קליין ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל על הזמן הנכון, שכולל מצב בו הילד אינו מידבק עוד, וכמובן כאשר החום יורד ומצבו הפיזי של הילד מאפשר זאת. 

 

"מדובר במחלה שאופי תסמיניה יותר מציק ממסוכן", מסכמת ד"ר קליין. "הילדים שאושפזו במחלקה, היו במצב קל ונזקקו לתמיכת נוזלים בעיקר כי סירבו לשתות ולאכול והגיעו לכדי התייבשות. אלו שוחררו לביתם לאחר כיממה. מה שחשוב הוא, כמעט כמו בכל מחלה ויראלית – לשמור על היגיינה בכדי לנסות ולהימנע מהדבקה, ובמידה שאכן מתרחשת הדבקה לעקוב אחר משק המים של הילד עד להיעלמות הנגעים ועימם המחלה".