קשר בין דום נשימה בשינה לתפקוד התנהגותי וקוגניטיבי

מתוצאות המחקר עולה כי ילדים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, מקשיי  נשימה בשינה  ומנחירות, סובלים יותר מילדים שאינם סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה מהפרעות בתפקודי ניהול כגון: קשיים בתכנון פעולה (planing), קושי בהתנהלות ובעיה בשטף בדיבור.



קשר בין דום נשימה בשינה לתפקוד התנהגותי וקוגניטיבי

דום נשימה חסימתי בשינה והפרעות בשינה בילדים פוגע בתפקוד ההתנהגותי והקוגניטיבי כבר בגיל הגן

כך עולה ממחקר שביצעו מומחים מהמרכז הרפואי סורוקה

 

מחקר רחב, שנמשך כחמש שנים, בדק את תפקודם ההתנהגותי והקוגניטיבי של ילדים בגיל הגן, שסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה.

דום נשימה אצל ילדים המתרחש בעת שינה - sleep apnea - הוא תופעה נפוצה המופיעה בקרב  כ־3% מאוכלוסיית הילדים. התופעה מאופינת בנחירות או נשימה כבידה, בקשיי נשימה בשינה ובשינה מאד לא רגועה. במהלך השינה הנשימות מאומצות ומדי פעם נחסמות לחלוטין. הפסקת נשימה מוגדרת כאשר ישנה חסימה של שתי נשימות או יותר. תופעה זו היא מחזורית לאורך כל השינה ומספר הפסקות הנשימה עשוי אף להגיע למאות במהלך השינה.

הגורמים השכיחים לתסמונת דום נשימה חסימתי הם בעיקר שקדים גדולים, אדנואידים (שקד שלישי) מוגדלים, ובשכיחות נמוכה יותר – אף סתום עקב הגדלת קונכיות אף וסטיית מחיצת אף. משקל עודף ומבנה אנטומי של הגולגולת נחשבים גם הם כגורמי סיכון. קיימת נטייה משפחתית ברורה להופעה של הפרעות נשימה בשינה בקרב הורים ואחים.

המחקר כלל ילדים בגילים שנתיים וחצי עד חמש שאובחנו כסובלים מדום נשימה חסימתי.

אצל ילדים בטווח גילים זה מתפתחים "תפקודי ניהול" כגון: חשיבה מופשטת, תהליכים ראשונים של חשבון והתמודדות עם בעיות מסובכות יותר.

במחקר נבדקו מגוון רחב של דפוסי התנהגות ותפקודים קוגניטיביים, הן באמצעות שאלונים להורים והן במבדקים פסיכולוגיים. על ביצוע הבדיקות הקוגניטיביות הייתה אמונה הפסיכולוגית ד"ר יעל לנדאו.

 

מתוצאות המחקר עולה כי ילדים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, מקשיי  נשימה בשינה  ומנחירות, סובלים יותר מילדים שאינם סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה מהפרעות בתפקודי ניהול כגון: קשיים בתכנון פעולה (planing), קושי בהתנהלות ובעיה בשטף בדיבור.

אצל ילדים אלה נמצאה גם הפרעה בקשב ובריכוז ופגיעה באיכות חיים שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בתחלואה רבה יותר. אצל ילדים עם הפרעת נשימה בשינה, נמצאו הפרעות התנהגות לכיוון היפר־אקטיביות יותר מאשר אצל ילדים שאינם סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה.

 

פרופ' אשר טל, מנהל מחלקת ילדים ב' ומנהל המרפאה להפרעות שינה בסורוקה, החוקר הראשי של המחקר: "ממצאי מחקר זה מהווים נדבך נוסף בצורך באבחון ובטיפול בהפרעות נשימה ושינה בגיל צעיר יותר. במהלך השנים נעשו לא מעט עבודות על־ידי חוקרים מסורוקה שמראות שלדום נשימה חסימתי בשינה יש השלכות על מגוון רחב של התנהגויות, על הישגים בלימודים ועל בעיות לבביות. כל אלה מדגישים כאמור את הצורך לאבחן ולטפל בזמן.

ילדים קטנים שלא ישנים טוב, מתקשים בנשימה בלילה, נוחרים ובנוסף לכך מראים סימנים של בעיות התנהגות, אימפולסיביות, אגרסיביות והיפראקטיביות מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ולברר האם הפרעת השינה היא זו שגורמת להפרעות ההתנהגות".

 

מחקר זה התפרסם בפברואר בכתב העת pediatric pulmonology.

 

בתחילת יוני השנה, הציג פרופ' טל בכנס השינה השנתי בארה"ב מחקר המשך המצביע על כך שגם אצל ילדים בגיל הגן שאובחנו כסובלים מהפרעת נשימה בשינה לפני גיל שנה – ניתן שנים מאוחר יותר למצוא הפרעות קשב וריכוז.