האם כדאי לשלוח את הילדה לחוג מחול? למה חשוב לשים לב, כאשר אנחנו בוחרות את החוג? מה הסיכונים? 

מאת: עינת יניב, כוריאוגרפית, רקדנית ומורה למחול מודרני .

 

שנת  הלימודים החדשה החלה. בקרוב עשרות אלפי ילדות בטריקו ורוד ימהרו לשיעורי מחול... קשה לדעת מספרים מדויקים, אך ברור ששעורי מחול עומדים בראש רשימת החוגים, אליהם אנו שולחים את בנותינו. זה נכון, לפחות בגילאי 5-7. אחר כך, הרוב עוזבות את הסטודיו לריקוד לטובת חוגים אחרים או ספורט.  הכתבה מתיחסת לבנות כי הן הרוב בשיעורי מחול אם כי כמובן הכתוב תקף גם לגבי בנים.

האם כדאי לשלוח את הילדה לחוג מחול? מה הסיכוי שהבת שלי תהפוך לעוד פבלובה? למה חשוב לשים לב, כאשר אנחנו בוחרות את החוג? איזה סגנון מתאים לילדה שלי? האם חייבים להתחיל את הלימוד דווקא במחול קלאסי? מה הסיכונים? מה התזונה המתאימה? אם יש סוגי ספורט שלא מומלץ לשלבם יחד עם לימודי המחול?

אלה רק כמה משאלות שעולות בראש של כל אימא בתחילת שנת הלימודים. לקבל תשובה ברורה במסגרת החוג או בית הספר למחול, לפעמים, אי-אפשר בגלל ניגודי אינטרסים.

"...בדרך כלל המטרה הכי חשובה היא פשוט הנאה. כמובן שיש התמודדויות פיזיות ונפשיות והחוג דורש יכולת התמדה ומשמעת, אבל קודם כל יש לראות שהילדה נהנית לנוע ולרקוד, אפשר גם לראות את זה בבית, איך היא מגיבה למוזיקה, אם הוא רוקדת הרבה ויוצרת ריקודים..." אומרת עינת יניב, רקדנית וכוריאוגרפית ומורה למחול.

להלן טיפים להורים :

1.      מתי מתחילים? להתחיל לרקוד במסגרת של שיעור ניתן כבר מגיל שלוש - ארבע. שיעורים אלו כוללים הרבה משחקי יצירה, עבודה עם דמיון תוך שימוש במוזיקה ותרגילים קצרים ומהנים, המאפשרים לילדה  לנוע בסגנונו האישי.

2.      איזה סגנון? עדיף להתחיל בסגנון הנותן מרחב לילדה וביטוי תנועתי אישי. סגנון זה  נמצא גם בשיעורי טרום הבלט, היפ-הופ, בלט מודרני, יצירה  ועוד סגנונות רבים המותאמים במיוחד לגילאים הצעירים. כמובן שנושא המשמעת חייב להיטמע בשיעור באופן המאפשר חופש עבודה.

 

3.      התאמה – לפי מידת ההנאה. אם לילדה כיף לבוא לשיעור .

4.      סיכונים- כל סוג של ספורט הנעשה באופן קיצוני, עלול  לפגוע בגוף. בימינו יש הקפדה על ביצוע תרגילים בצורה המחזקת ומגמישה את הגוף תוך התייחסות ומתן דגש על היכולת האישית של כל ילד וילד. דבר שלפי דעתי, תורם לצמצום  משמעותי של הפציעות.

5.      דימוי גוף - לצערי, ספורטאים בכלל  ורקדנים בפרט  נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה להיחשף לבעיות אכילה, מהאדם הממוצע. אחת הסיבות היא העיסוק המרובה בגופם ככלי עבודה. ולכן יש לשם דגש רב יותר על תזונה נכונה, וחיזוק הערך והדימוי העצמיים.

6.      בחירת המורה - מי שאינו איש מקצוע לא יכול באמת לדעת אם המורה טוב\ה, אך מה שהורה כן יכול להבחין, הוא  באווירה בשיעור, ביחס הקבוצתי והאישי שניתן, רמת המשמעת הנדרשת וכמובן ניסיונה התעסוקתי.

7 ביגוד - בגד מבחנתי הוא חשוב ביותר. הוא יכול להעניק משמעת חיצונית ועל ידי כך משמעת פנימית. בנוסף הוא מאפשר למורה לראות את גוף התלמידה ולתקנה, וגם יוצר תחושה של קבוצה מאוחדת שעובדת ביחד.