מאת: אורנה הראל- סטודיו סי

 

 

רב יותר הנעלם מאשר הידוע בכל הקשור לגורמים ולאפשרויות המניעה של האוטיזם. גם בדרכי התמודדות ועזרה לסובלים מההפרעה עדיין לא גילו דרכים המולידות תוצאות מרחיקות לכת. יחד עם זאת ישנם דרכים שהראו תוצאות והקלה  משמעותית לאנשים שסובלים מאוטיזם. אחד הגורמים שהתגלה כמרגיע ועוזר לאותם אנשים בעיקר להתמודד עם השתלבות בחברה, הוא העיסוק בפעילות גופנית. 

האוטיזם מוגדרת כהפרעה התפתחותית שמקורה בליקוי במערכת הפיזיולוגית  או הנירולוגית. ישנן השערות לא מבוססות שהאוטיזם עלול להתפרץ כתוצאה מסיבוכים בהריון או בלידה, ממחלות זיהומיות, מחשיפה לחיסון ואולי מגורמים גנטיים. קימות עדויות המחזקות את ההשערה שיש לאוטיזם מרכיב תורשתי.

 

בין הנושאים שנבדקו היה: האם יש קשר בין הרגלי האכילה של ההורים לבין ילדיהם האוטיסטים. התוצאות הראו שקיים קשר ישיר בין רמת השומנים של ההורים לביו אוטיזם אצל הילדים. הממצאים  הראו שאצל האימהות שהיו בעודף משקל לפני ההיריון נצפו הפרעות נוירו התפתחותיות כלליות ואילו בקרב האבות תופעת האוטיזם הייתה גבוהה מאשר אצל האימהות.

 

מחקרים בקרב אוטיסטים מצא שיש קשר ישיר בין הרגלי האכילה שלהם לבין הרמה ההתפתחותית שלהם. ישנה התאמה מלאה בין טיפול בהרגלי האכילה של ילדים אוטיסטים. הם מגלים פחות חרדות מהסביבה . תינוקות אוטיסטים מסרבים להתנסות באכילת מזונות מוצקים וכשהרגלי האכילה שלהם משתפרים בעקבות התנסויות רבות בסוגי מזון רבים, היכולת שלהם לתקשר משתפרת.                        

ככל שהאוטיסטים נחשפו למגוון גדול יותר של מזונות והתנסו באוכל מגוון הם גם גילו ענין רב יותר וסקרנות כלפי הסביבה. רמת הניתוק שלהם מהסביבה פוחתת דבר שמסייע להם ליצור יחסי גומלין עם המשפחה והחברה. האכילה משפיעה על כל מערכת החושים. למרות שילדים אוטיסטים פוחדים להתנסות בטעמים חדשים, שאינם מכירים, נמצא קשר בין הפעלת שרירי הפה והלסת להתפתחות השפה  אימון הילדים וחשיפה לטעמים, שיפרה את היכולת התקשורתית והחליש את הסימפטומים של החריגות שלהם. נמצא שחומצת האמינו מונוסודיום גלוטומט, המצויה בגבינות בבשר ובדגים (וחשוב לתפקוד המוח, לחילוף חומרים) עלולה לעיתים לגרום להפרעות של מערכת העצבים. הורים לילדים אוטיסטים מחליטים לטפל בילדיהם בדיאטה נטולת גלוטומט, לקטוז וקזאין משום שיתכן שההפרעות במערכת העצבים נובעת מחוסר האיזון בצריכה של הגלוטומט.

 

קיים קשר הדוק בין פעילות המוח לפעילות המעיים ומסתבר שכאשר נמנעים מהגלוקומט בעיות המעיים נפתרות ולא נגרם לילדים הללו שום נזק אחר. שוב מסתבר שכאשר הרגלי האכילה משתפרים, גם ההתנהגות משתפרת באפן משמעותי.

בזמן פעילות גופנית המתעמל משחרר את האנרגיה העודפת שמאפיינת בכלל אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. העיסוק בספורט מסייעת לאנשים חריגים בכלל וביניהם גם האוטיסטים בדרגות השונות, לשפר את הדימוי העצמי בכך שהם מצליחים לבצע תרגילים שונים. הם משפרים את היכולת הפיזית אבל יותר מכל זה משפר את הדימוי העצמי של המשתתף. הפעילות הגופנית משחררת הורמונים ונוירו- כימיקלים התורמים להרפיה מעלים את העוררות ותורמים לשיפור מצב הרוח ולירידה בדיכאון. הוספת מוסיקת רקע משפרת עוד יותר את ההרפיה והנוחות.

 

בהיבטים הפסיכולוגים מוסכם שאוטיזם היא הפרעה בתקשורת החברתית וכמובן ישנן  תאוריות שונות לבסיס ההפרעה ההתנהגותית אבל לגבי חוסר היכולת לפתח אמפתיה אצל האוטיסטים מהווה גורם מוסכם שזה גורם מעכב.  תרגול מצבי אמפתיה באמצעות פעילות ספורטיבית יחידנית אבל הרבה יותר משמעותי בקבוצה מתאימה,  יגרמו לאוטיסט לרכוש ידע על הזולת וגם על העולם בכלל. הפתיחות לסביבה וחברים בקבוצה בזמן פעילות גופנית משמשת צוהר לסביבה הקרובה ולעולם כולו.