השליטה בסוגרים היא שלב משמעותי בתהליכים ההתפתחותיים של הילד, היא משקפת את ההתנהגות הנורמטיבית לדרישות והציפיות החברתיות והיא מהווה מרכיב משמעותי בתחושת העצמאות של הילד. מהי הרטבת לילה? מתי יש להתייעץ עם בעל מקצוע ומהן דרכי הטיפול- ריכזנו את כל השאלות ותשובות במיוחד עבורכם.

מאת: סיגל סמוכה פסיכולוגית ייעוצית וחינוכית ומשמשת כיועצת להאגיס דריי נייטס, תחתונים סופגים ללילה

הרטבת לילה מוגדרת כהטלת שתן לא רצונית ביום או בלילה לפחות פעמיים בחודש בקרב ילדים בגיל 5-6 ואחת לחודש בגילאים בוגרים יותר. הגמילה והחינוך לניקיון מתבצעת במספר שלבים אשר קשורים להתפתחות ולבשלות מערכת העצבים של הילד. בערך בין גיל שנה לגיל שלוש וחצי לומד הילד לשלוט על הטלת צואה, לאחר מכן על הטלת שתן ביום ולבסוף גם על אי הטלת שתן במהלך השינה בלילה. ממצאים מחקריים מראים שבנים מרטיבים יותר מבנות וייתכן שמאחר ובסיס ההבשלה של הבנים מאוחר יותר.

 

הרטבת לילה אצל ילדים מתחלקת לשתי קבוצות, הרטבת ראשונית, במקרים אלו מדובר בילדים שטרם הגיעו בכלל לשליטה עצמית בסוגרים והרטבה משנית, בה מדובר בילדים שבעבר הייתה להם שליטה בסוגרים לפחות למשך שנה והחלו להרטיב שוב. לאחר שנשללו סיבות פיזיולוגיות יש לבדוק את הסיבות הרגשיות והנסיבות בהן הופנמו ההרגלים של חינוך לניקיון אצל הילד. כ- 80% מהמקרים שמגיעים לייעוץ מקצועי בנושא הרטבת לילה משתייכים לקבוצות של הרטבה ראשונית. מחקרים רבים שנעשו מדגישים את המרכיב המשפחתי – גנטי כלומר סיכוייו של ילד לסבול מתופעה זו גדולים יותר, במידה ולאחד ההורים גם הייתה תופעה זו בילדותם.

 

מספר שאלות ותשובות מאת סיגל סמוכה.

 

מתי לפנות לבעל מקצוע?

יש להיות ערניים לתופעת ההרטבה, כאמור הרטבה קבועה בלילה מידי יום לאחר גיל חמש דורשת התערבות מקצועית ומשפחתית.

 

מהם הסימנים שבעקבותיהם יש לפנות לאיש מקצוע?

• כאשר הילד מעל גיל חמש-שש מרטיב באופן קבוע.
• כאשר הילד מתנגד לישון אצל חברים ו/או משפחה מורחבת.
• כאשר אנו מזהים שהילד משלם מחיר חברתי עקב ריחות או אי נעימויות סביבו.
• כאשר תופעת ההרטבה גורמת למתחים וחילוקי דעות בבית.

 

איך ניתן לטפל בתופעה בבית?

יש לנסות ולהגיב ב"קלילות" לגבי התופעה, להימנע מלתת במת יתר לילד סביב נושא ההרטבה, להסביר את הנורמות החברתיות והצפיות מהילד בגיל זה. בנוסף, יש  לחזק את תחושת השליטה של הילד בגופו ללכת איתו ולקנות תחתונים סופגים, בהם הוא יהיה אחראי ללבוש אותם בלילה, ולהחליף אותם לכשמתרחשת ההרטבה. בשימוש בתחתונים הסופגים אנו מעבירים את האחריות והעצמאות אל הילד, דבר המחזק את הילד ומקדם לפתרון הבעיה.

 

איך לזהות אם הילד בשל רגשית?

הבשלות הרגשית של הילד הינה אינדיווידואלית ולא ניתן להכניסה לתוך טבלאות מכומתות. יהיו את הילדים שכבר סביב גיל שנתיים יפנימו את החינוך לניקיון וירצו להיות כמו הגדולים, בעוד יהיו את אלו שתהליך זה יתחיל אצלם מאוחר יותר.  סביב גיל ארבע, במידה והילד טרם הראה סימנים, יש למקד את תשומת הלב לתהליך הגמילה והחינוך של הילד לניקיון.

 

מי מאבחן שמדובר במצב בעייתי?

הראשונים לחוש בבעיה הם לרוב ההורים המודאגים. הם פונים לעזרה כאשר ישנו קושי לילד להפנים את נושא הגמילה, כל הורה וההרגשה שלו מתי ההרטבה הופכת להיות בעיה. רוב הילדים עד גיל 4 - 4.5 אמורים להיות גמולים גם ביום וגם בלילה, במידה ולא כך יש להיוועץ באיש מקצוע ולשלול הן בעיה אורגנית שבעקבותיה קיים קושי בתהליך והן בעיה המשיקה  למנגנון הרגשי של הילד.

 

איך לדבר עם הילד על זה?

מאחר ותופעת ההרטבה יכולה להיגרם גם מלחץ של הילד "ללחץ אין אנו מגיבים בלחץ" ולכן יש לשאול את הילד בנינוחות מה קרה? האם הרגיש שהוא מרטיב באמצע שינה? מה ההבדל בין היום ללילה מדוע ביום הוא ניגש לשירותים ובלילה אינו? איך ייתכן שבדברים מסוימים באמצע שינה כן הוא שולט לדוגמא אם הוא מגיע לקצה המיטה איך זה שאינו נופל? או איך זה שכשחם לו באמצע הלילה הוא יודע להוריד את השמיכה מעליו? איך זה שבמידה ויש לו כאב כלשהו הוא מרגיש וקורה לאחד מהוריו לקבל את עזרתם? יש חשיבות רבה לתזמון של השיחה עם הילד. חשוב וכדאי לדבר איתו בזמן שהתעורר רטוב ולפתוח ולסגור את השיחה בשלב זה. אין לראות בתופעה שיחת היום ולדוש בה עם כולם במשך כל היום תחת בהלה ולחץ של המערכת המשפחתית. חשוב שהשיחה תתנהל ברוגע בין אחד ההורים או שניהם לילד ולא בפורום רחב יותר במטרה מחד לא לחזק דפוסים לא רצויים במתן של יתר  תשומת לב ומאידך, לא להביש או להשפיל את הילד.