נקי או מלוכלך ומה הקשר לחופש הגדול?

מה עדיף? נקי או מלוכלך?

האם זו שאלה רטורית או שאפשר לחשוב עליה עוד רגע אחד?

ילדים אוהבים להתלכלך ואמהות אוהבות נקיון -האם הנזק מלִכלוך גדול או קטן מהנזק מניקיון?



מאת:  דנה שלמון - M.A בתרפיה באומנות, מתמחה בילדים מתבגרים ומבוגרים עם הפרעות קשב

 


נקי או מלוכלך ומה הקשר לחופש הגדול?

התשובה לשאלה הנ"ל מסתתרת במקרה מעט קיצוני אך לצערי אינו נדיר של ילדה עם אילמות סלקטיבית שבטיפולי. תיאור המקרה יבהיר את חשיבות הנושא לכלל ההורים ומאפשר לי לתת פתרונות מעשיים שניתן לממש כבר בחופש הקרוב.

אילמות סלקטיבית היא תופעת חרדה קשה יחסית הבאה לידי ביטוי עם חלק מהאנשים, בדרך כלל עם אנשים המייצגים סמכות – תלוי בחומרה. ילדה זו לא מדברת כבר כמה שנים עם הילדים בגן, עם הצוות ולא הולכת לבקר חברים אחרי הצהריים.

היא מדברת עם ההורים, בבית מעט מאוד. יש לציין שאמה עובדת באחד ממקצועות הבריאות הסטריליים למחצה, והיא שומרת על ניקיון כמעט סטרילי בבית.

בטיפול התחלתי עם האם:

הדרכתי אותה להתחיל לשחק עם הילדה בזמן רחיצת הכלים או האמבטיה – להתייחס לכלים כאל צעצועים, משחק שבו אפשר גם לעשות "שפריצים" (היא כמעט התעלפה לי מול העיניים) והרבה צחוקים.

בהמשך יצאנו אני והילדה לחצר, לגינת המשחקים והתחלנו לשחק גם בקציצות בוץ – הדרכתי את האם איך לעשות עם הילדה קציצות ולזרוק זו על זו.

האם חזרה ושאלה אותי כל הזמן האם יש קשר בין הקציצות לבין הדיבור – אבל במקביל דיווחה שהילדה מספרת לה כל יום על מה שקורה איתה בגן, עם הילדים, מתחילה לספר חוויות.

בגן, אצלי בטיפול, התייחסתי לרשות להתלכלך, נתתי לה צבעי פנדה וביקשתי ממנה לבוא עם בגדים ש"מותר להתלכלך" איתם. משבוע לשבוע ראיתי איך "בגדי השבת" הופכים לטרנינגים, איך היא מרשה לעצמה להתלכלך, ואיך היא נפתחת בציורים.

אחרי חודשיים של טיפול – היא התחילה לדבר בגן – עם הילדים ועם הצוות.

אני חוזרת לענייני הניקיון והלכלוך – הצורך להיות כל הזמן בשליטה, אי היכולת לשחק כשצריך כל הזמן להיות נקי – זהו נזק לטווח ארוך.

אז איך זה קשור לחופש הגדול?

בחופש רצוי שהילדים ירגישו באמת בחופש. כיף, בלי שיעורים, בלי מטלות וגם עם קצת

"שבירת כלים", כלומר, לא לנקות, לא להוריד מהשולחן, לא להתקלח ואפילו להתלכלך. בקומדיות אנחנו רואים את העוגה פוגשת את הפרצוף, לא סתם. ההתלכלכות עצמה היא חלק מהכיף והצחוק. למשל, להתפלש בבוץ כשמתרחצים בים, לבנות ולעשות תחרות קציצות בוץ. אנשים וילדים בפרט אוהבים את ההתפלשות, על אפן וחמתם של ההורים

אז איך מתארגנים?

מתכננים באופן "ספונטאני" את ההתלכלכות, כדי שגם אנחנו נהיה מוכנות נפשית, וגם הילדים יחשבו שזה ספונטאני לגמרי – ואז ההנאה שלהם תהיה כפולה!

·         מתכננים ללכת לים ולעשות תחרות קציצות בוץ!

·         מתכננים מסיבת קיץ בחצר הבית – כשברקע בדקתם שיש צינור לשטיפה.

·         מתכננים עבודת יצירה בבית – מזיזים כל דבר אפשרי כדי לתת את הכיף של התלכלכות.

 

ההתלכלכות מתאימה מאד לילדים עם הפרעות קשב

הילדים בדרך כלל מוחזקים על ידי המערכת החינוכית מאד " קצר" והם צריכים זמן ליהנות עם עצמם.

האומנות, והלכלוך, כחלק ממנה, יכולים להוות קשב אלטרנטיבי – לעצמם. מאד חשוב לתת לילדים להיות בהתלכלכות זמן קצר ולא מיד להתחיל להתנקות.

אם ילדכם אינם אוהבים אומנות ולכלוך ואתם בכל זאת רוצים קצת להשתגע ולהוציא אותם מהשגרה, כדאי שאתם תתלכלכו ראשונים ואז הילדים יצטרפו, ילדים מופנמים מתחממים לאט וצריך להראות להם ש"היום זה מותר".

 

חשוב לזכור – אתם ההורים מתכננים את ההתלכלכות, נפשית ופיזית.

אתם מפנים את עצמכם, להיות ילדים! בלי סלולאריים, בלי מחשבות על עבודה, מתפנים לחוויה עם הילדים, חשוב כמובן להיות ערניים כדי שהמצב לא יצא משליטה. אתם נמצאים בתוך החוויה כבוגר אחראי.וזה גם חלק מהחוויה, להיות איתם, לצחוק, להתפלש ואחר כך גם להשפריץ מים ולהתנקות ביחד!

לדוגמא

מציירים בצבעי גואש על בריסטולים גדולים, בחצר הבניין.

מציירים עם הידיים ולא מכחולים, כל משפחה או כל ילד מקבל בריסטול, ומתחיל לצייר.

לקראת הסיום אפשר להתיישב על הבריסטולים ולהתמרח בתוך הצבעים.

אפשר בנוסף לשים בסוף את כל הבריסטולים זה ליד זה ולבנות תמונה ענקית מכולם ביחד!

 

רעיון נוסף הוא לצייר על הגוף בצבעי גואש עם מכחולים, חוויה חושית חזקה מאד לכולם. חלקו את הילדים לזוגות כל אחד מצייר על בן זוגו ואחר כך מתחלפים.

 

לסיכום

אם נאפשר לילדים את ההתפרקות לה הם זקוקים, מידי פעם, הם לא יתעמתו איתנו כל הזמן על עניין הנקיון. יהיה מקום ללכלוך ויהיה מקום לנקיון!

תכננו ותצליחו,

בוודאי נכון גם לילדים עם הפרעות קשב, רק שאתם אתם זקוקים ליותר תכנון ויותר טווח ביטחון. הם מאד יודו לכם על הכייף ובמקביל, תנסו גם אתם להינות, זה חלק מהחופש!