10 דרכים להקלה רגשית לאחר הלידה

איך דמיינת אותך כאמא? איך פנטזת שתרגישי בחודשים שלאחר הלידה? במשך כל חייך את שומעת וקוראת שאמא אמורה להיות מאושרת, להתחבר לתינוקה מיד, ואז את אמא בעצמך, ומרגישה חלל, כמו החללים השחורים שנפערו תחת עינייך. קבלי מתנה: 10 דרכים להקלה רגשית לאחר הלידה.



מאת: חני סער, מאמנת ומלווה נשים החוות קושי רגשי לאחר הלידה


10 דרכים להקלה רגשית לאחר הלידה

 

את אחרי הלידה. את מתפקדת, היטב אפילו, אך מרגישה שמשהו חסר, שהקרקע רעועה, שאת אשמה בתחושות שלך ושאת היחידה שחווה אותן, שאת לא מספיק, שהשליטה חומקת מבין אצבעותייך ושאת אמורה לשחק תפקיד מול הסביבה. את מרגישה שאת ״אמורה״ כל כך הרבה. 
ואני אומרת לך- כל מה שאת מרגישה בתקופה הזו לגיטימי והגיוני, ויש דרכים בהן תוכלי להקל על עצמך. 
ריכזתי עבורך 10 דרכים  שיקלו עליך רגשית אחרי הלידה:
 

1. "כי ככה זה לאהוב את עצמך"

לאחר הלידה, אנחנו, כמו הצבים, נושאות על גבנו וכתפינו משא כבד, אלא שבמקום את ביתנו, אנו נושאות בושה, רגשות אשמה, ואת כל קולות הביקורת החיצוניים והפנימיים שלנו. 
אנחנו מרגישות שאנחנו אמורות להיות מאושרות, להתחבר אל התינוק מהרגע הראשון, לתפקד בחיוך בכל החזיתות, ואנחנו לא. הפער בין מה שציפינו לבין מה שקיבלנו לאחר הלידה כבד וקשה מנשוא. בנוסף, מכל עבר אנחנו מקבלות עצות שמתחילות בצמד המילים: "את אמורה." 
תחושתנו היא שאנחנו "אמורות" כל כך הרבה. המשפטים הללו שאנו שומעות מאחרים הופכים לבית שני עבורנו. אנחנו מקבלות ומאמצות אותם לחיקנו, בטוחות שהם אנחנו. ואני שואלת- האמנם? 
אני מזמינה אותך לשחרר את המילה "אמורה" ולקבל את האמת הפנימית שלך, על אף שהאמיתות החיצוניות נראות מבוססות ומוחלטות. 
חבקי את עצמך חזק, ובקשי חיבוק מאדם קרוב. אמרי לעצמך שאת נהדרת, שאת עושה את המיטב שלך, ושבדיוק כמו שאת זה הכי טוב בעולם. 
קבלי את תקופת ההסתגלות שלך ותני לעצמך זמן ומרחב לנשום- פיזית ונפשית. 
לגיטימי לחוש קושי לאחר אירוע כה עוצמתי כמו הלידה. הכל משתנה סביבנו ובתוכנו. 
קבלי את הקושי בהבנה, וחשוב מזה- קבלי את עצמך כמי שחווה קושי. אין זה אומר שאת "לא מספיק" כפי שאת אולי חשה, זה אומר שאת מגיבה אל השינוי המהיר, העוצמתי והקיצוני שאת חווה. 
 

2. "אנחנו במסך עשן, מתנדנדים מפה לשם"

בקושי קיימת דחיסות, והדחיסות מבקשת אוורור. כשהקושי חי לבדו, בוודאי תוך מעטה של בושה, הוא מתעצם ומתעצם ומעוניין לפרוץ החוצה. תני לו מקום- אווררי אותו. לנשים רבות עוזר מאוד לכתוב את הקושי בכתיבה אינטואיטיבית, כל מה שעולה ללא צנזורה. הכתיבה והשיתוף משחררים אותנו מלהיות לבד עם המשא הכבד הזה. תני מקום לקושי, לצל שעולה. הוא הגיוני ולגיטימי בתקופה הזו. שתפי אחרים שאת מרגישה נוח במחיצתם (פיזית או וירטואלית) בתחושותייך, אל תישארי איתן לבד. 
 

3. "אני לא זמין, אני לא פנוי"

בימים עברו, הייתה סביב אישה לאחר הלידה קהילת נשים תומכת שמטרה לסייע לה. כיום, הקהילה שמלווה אישה מיד לאחר הלידה היא האורחים. הם מגיעים עם כל הכוונות הטובות שבעולם ושלל עצות, אך את עייפה, כאובה, מסתגלת, מבולבלת ומטולטלת. במידה ואינך מרגישה בנוח לקבל אורחים, השהי את הביקורים ואפשרי לעצמך את המרחב האינטימי להסתגלות אל המצב החדש ולעיכול החוויה שעברת. 
 

4. "לפעמים פותח דלת לקבל מכר"

כובד האחריות שנוחת עלינו בפתאומיות לאחר הלידה טומן בחובו צורך בסיסי לשליטה. אנחנו מכירות את התינוק, איננו מסוגלות לחשוב על עזיבתו אף לרגע אחד (ולעתים המונח "נטישה" עולה במוחנו). אנו מדמיינות מצב שבו התינוק לא יקבל את המענה שהוא זקוק לו מכיוון שאנחנו לא שם, שהעולם יתמוטט בלעדינו.
אני מזמינה אותך לבקש עזרה, לנוח כמה שיותר, לאגור כוחות. עזרה יכולה להגיע בדמות קופסאות מזון, שחרור לשינה או מקלחת ארוכה, כמה ביקורים של דולה לאחר הלידה, בייביסיטר, יציאה מהבית והתאווררות. שאלי את עצמך איזו עזרה נכונה עבורך, ואפשרי לעצמך. הכוחות והאנרגיה שתקבלי מכמה רגעים לעצמך יקרות מפז- עבורך ועבור תינוקך. 
 

5. "לקחת את ידי בידך"

במעבר מזוג לשלישיה, לעתים קרובות בן הזוג נותר הצלע השלישית בעוד האם והתינוק מפתחים להם זוגיות מקבילה. שתפי את בן הזוג בתחושותייך, בקשי ממנו תמיכה, מגע, עזרה. בן הזוג שלנו חווה חוויה דומה של תלישות וקבלת זהות אחרת, למרות שלא עבר בעצמו את חוויית הלידה. שניכם חווים חוויות רגשיות דומות, אינך חייבת לחוש ולהיות לבד בתחושות הללו. ניתן לפצח את דינמיקת ה"שניים נגד אחד" האופיינית כל כך לשלישיות. השיתוף יעלה נקודות השקה משותפות ביניכם, וישחרר את שניכם מעול הבדידות לנוכח המצב החדש.
 

6. "ניצוצות של הבנה שוב חולפים כמו סרט נע"

בחודשים הראשונים לאחר הלידה, השינוי הוא הדבר הקבוע ביותר. מדי יום התנהגות התינוק משתנה: הוא אוכל אחרת, ישן אחרת, אינו מסגל עדיין הרגלים. קשה לנו לעכל זאת, מכיוון שהרגלים הם העוגן שלנו, בוודאי אם התכנון והשליטה הנם מרכיבים מרכזיים באישיותנו. אם נבין שבכל יום יהיו בלת"מים, וכל תכנון נתון לשינויים, נוכל לשחרר את עצמנו במעט. יש בכך קושי, אך גם הזדמנות: כל יום הוא התחלה חדשה, לעתים גם כל שעה.
 

7. "חלליות- להיות או לא להיות?"

לאחר הלידה יש בנו תחושה שכל בחירה אימהית שנעשה היא הרת גורל. התינוק נראה לנו שברירי מאוד, האמיתות המוחלטות שאותן אנו קוראות ושומעות נוטעות בנו את הפחד שנבחר לא נכון: בהנקה, בשינה, בהחזקה, במשחק. הלכה למעשה, מעט מאוד היבטים של האימהות הנם כה הרי גורל ומוחלטים כפי שנדמה לנו. הסוגיות שבהן קיימות הנחיות מוחלטות הן טמפרטורה, רפואה, בטיחות. רוב הסוגיות שאיתן אנו מתמודדות ביום יום אינן כאלה. הרגישי חופשיה לבחור על-פי האינטואיציה שלך, הקשיבי לבטן שלך. חמלי על עצמך בכל בחירה שאת עושה, והרגישי חופשיה לשנות ככל שאת לומדת את עצמך כאם ואת תינוקך.
 

8. "לקחת פסק זמן ולא לחשוב"

אנו חיות בתקופה בה המידע מציף אותנו מכל כיוון. בכל קבוצת אימהות תשמעי שלל עצות על כל נושא שבעולם, לעתים על אותה השאלה תוכלי למצוא תשובות הפוכות במהותן. זה מבלבל, מטלטל, ומפקיע ממך את הזכות לבחור מתוך עמוד השידרה האימהי שלך, מתוך הבסיס שלך. אני מזמינה אותך לקרוא בקריאה ביקורתית את התשובות, להבין שרוב השאלות והתשובות קשורות אל תפיסות עולם ופרספקטיבות, וכל אחת רשאית לדעתה ולהשקפת עולמה. יש מקום לכולן, ובעיקר לך. אני מאמינה ביכולתך לבחור את בחירתך הפנימית למרות עומס המידע. את יודעת הכי טוב מה נכון לך.
 

9. "האם תקדישי לי קצת זמן"

לאחר הלידה אנחנו נכנסות לסחרור מטורף. מציאות חיינו משתנה בפתאומיות, ואיתה אורח חיינו, שהופך להיות אינטנסיבי הרבה יותר מהרגיל. בתוך כל הטירוף הזה, אני ממליצה לך להקדיש את הזמן והמרחב לעיבוד חוויית הלידה שלך, בין אם הייתה לתפיסתך מעצימה או טראומתית. כתבי את סיפור הלידה שלך, כדי שתוכלי לחזור אליו מדי פעם ולראות בו היבטים חדשים, לחלץ תובנות חדשות. בכל סיפור לידה ניתן להאיר את העוצמות שלך כאישה ולראות בו עוגן משמעותי להמשך. לאחר תיאור הסיפור, נסי לכתוב את תחושותייך ורגשותייך, ואת העוצמות שלך שעולים מתוך החוויה.
 

10. "אם מתחשק לך לפעמים"

לאחר הלידה, חיינו הופכים להתחייבות לתינוקנו, שכל כולו תלוי בנו להזנה פיזית ונפשית. אין לנו מקום ל"מה בא לי." חשבי עם עצמך מה מתחשק לך, מה עושה לך טוב, מה בא לך. דמייני את זה קורה- אותך שותה קפה עם חברה בעודו חם, מסאז' טוב, מוסיקה שמחה, ארוחה טובה. איך את מרגישה שם? 
חברי את הדמיון למעשה- עשי בכל יום דבר אחד שמתחשק לך לעשות, שעושה לך טוב. הרבה מן הדברים אינם דורשים התארגנות מיוחדת ומכבידה, אך הם יכניסו קלילות ותשוקה לחייך בתקופה מורכבת זו.