לילד שלי ולאמהות שבדרך - סיפור על לידה שקצת הסתבכה

16 שנה אחרי אני פותחת את קופסת הפנדורה את הכאב שנושאת איתי לאורך המשך חיי. תשעה חודשים לפני 16 שנה שאני מדחיקה ורק היום ברגע זה מקיאה החוצה. כמעט עשרה חודשים בהם היית בתוכי ילדי ואני בקושי תפקדתי.



לילד שלי ולאמהות שבדרך - סיפור על לידה שקצת הסתבכה
16 שנה אחרי אני פותחת את קופסת הפנדורה את הכאב שנושאת איתי לאורך המשך חיי.
תשעה חודשים של הקאות איבוד משקל, דלקת ריאות חזקה וחוסר יכולת לתפקד.
תשעה חודשים שבהם לא זכרתי מי אני ומה תפקידי בחיים.
תשעה חודשים שבהם איבדתי כל משמעות לקיום.
תשעה חודשים לפני 16 שנה שאני מדחיקה ורק היום ברגע זה מקיאה החוצה.
כמעט עשרה חודשים בהם היית בתוכי ילדי ואני בקושי תפקדתי.
16 שנה אחרי אני פותחת את קופסת הפנדורה את הכאב שנושאת איתי לאורך המשך חיי.
אהבת אם לבנה.
היש משהו חזק מזה אני שואלת…
הגעתי לחדר לידה כשהיית בתוך רחמי במצב מצוקה.
בקושי נשמתי כשדלקת ריאות חזקה סתמה את ראותי.
למרות הכול היתי מאושרת.  עוד רגע ייוולד לי בן שימשיך את השושלת.
“הנה הראש” אומרת המיילדת, תדחפי.
אני  עם מסכת חמצן דוחפת דוחפת…
“מזל טוב נולד לך בן במשקל 2850″.
היתי לשנייה המאושרת בנשים נולד לי בן.
בעוד המיילדת שמה את בני על חזי, אני צועקת לה שתיקח אותו כי הוא לא בסדר.
המיילדת אומרת שהכל טוב והוא בריא.
אני חוזרת ומבקשת ממנה לקחת אותו “הוא לא בסדר” אני מפצירה בה.
המיילדת ממשיכה עם עקשנותה ואני בשלי.
עברו מספר דקות היא התייאשה ממני ולקחה את בני לעטוף אותו בחיתול.
בעודה משכיבה אותו על שולחן ההחתלה אני רואה אותה עוטפת אותו ורצה החוצה מהחדר וממלמלת הוא לא נושם.
ברגע זה נעצר עולמי ברגע זה צעקתי לאלוהים “תשעה חודשים של גיהינום ובני לא נושם”…
רבע שעה חלפה מרגע שנולד בני.  רבע שעה שהרגישו כמו חיים שלמים.רבע שעה שכל העולם נדם.
אחרי רבע שעה נכנס הרופא ואמר: “מנשימים את התינוק הוא חי. לא היה לו חמצן” הוא ממשיך.
שנתיים אחרי הלידה לא תפקדתי. חצי שנה היתי עם מסיכה ירוקה על הפנים. שלא אדביק את ילדי בדלקת ריאות.
רק שנתיים אחרי הלידה גופי התחיל להתאושש מהטראומה שעברתי.
אני כותבת לכל האמהות והאבות.
יומיים לפני הלידה רציתי שיילדו אותו. בית חולים לא הסכים.
יומיים אחרי כמעט איבדתי אותו.
ברגע שאתן מרגישות את הדבר הכי קטן שנראה כחריג תיסעו לבית חולים. גם אם נדמה לכם שלא צריך. גם אם הייתם באותו יום במיון נשים.
האינטואיציה האימהית היא המנצחת.
היום אני חוגגת לבני אלמוג את יום הולדתו ה16.
קיבלתי אותו במתנה.
תודה.